מגע בלידה

שלום וברכה,

על פי הפסיקה המקובלת, נגיעה בין איש לאישה במהלך לידה אסורה מרגע שיוצא דם כלשהו. חלק מהפוסקים אסרו את המגע החל מהתקדמות בתהליך הלידה אף בלא ראיית דם. עם זאת, חז"ל קבעו כלל כי מכיוון שיולדת נחשבת כ"חולה שיש בו סכנה", רשאים אנו לעשות כל דבר שיש בו משום "יישוב דעתה".

כדוגמא קיצונית לכך קובעת הגמרא כי אם היולדת מבקשת בשבת כי ידליקו עבורה את הנר, מחללים שבת ומדליקים את הנר, אפילו אם היולדת עצמה עיוורת ואינה נהנית ממנו כלל, שכן במצבה הלחוץ, אי היענות לבקשתה עלול לסכן את חייה.

איסור נגיעה בין איש לאישה במהלך לידה קל יותר מאיסור הדלקת הנר בשבת. לכן, נראה שאם היולדת זקוקה לכך ומבקשת את תמיכתו הפיזית של בן זוגה, מצווה עליו לסייע לה כרצונה במהלך הלידה, אף אם הדבר כרוך הנגיעה, כדין כל פיקוח נפש.

להיתר זה שתי הגבלות חשובות:

הוא שייך רק בזמן הלידה ולא בתקופה שאחריה.

. בסיס ההיתר הוא רצונה של האישה בתמיכתו של האיש ולא רצונו של האיש להיות שותף בלידה.

ההיתר שייך רק במקרה שהאישה רוצה דווקא את תמיכתו של האיש ולא של אדם אחר (אמא, אחות, חברה, דולה וכו´).

מומלץ לקרוא את המאמר המלא שכתבתי בנושא-

https://toravoda.org.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94/%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%96%D7%95%D7%92-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA/

בהצלחה!

התשובה התקבלה מהרב אילעאי עופרן, רב מרבני בית הלל