למה קורים דברים רעים?

שלום יקרה מאוד,

שאלת שאלה גדולה ומורכבת ולפני שנתייחס אליה, חשוב לי להגיד לך כמה שאני אתך. אני כ"כ אתך כי בחיים אנחנו רואים וגם חווים בעצמנו דברים לא פשוטים שיכולים להיות מבלבלים, מתסכלים ולפעמים גם מאוד מאוד כואבים. כשרואים או חווים משהו מאוד קשה, השאלה "למה?" יכולה להיות מאוד מטרידה ומציקה. אני מצטרפת אליך לשאלה ומזדהה אתך כי באמת אין לי תשובות. אני מאמינה שהתשובות הם רק ביד ה' ואנחנו לעולם לא נדע באמת למה ה' התכוון כשהוא גלגל את הדברים בצורה הקשה הזו. אבל מה בכל זאת אנחנו יכולות לעשות? מה שאנחנו יכולות לעשות זה להתבונן כיצד הדברים משפיעים עלינו וסוללים לנו את הדרך, את החיים שלנו. בנקודה הזו אני מקווה שנצליח להעמיק יותר בתשובה.. נתחיל?

"על יוסף הצדיק והקשר אלינו"

את כותבת שהחיים מלאים בקשיים ושואלת למה זה לא יכל להיות אחרת? למה החיים לא יכלו להיות רצף של חוויות טובות ונעימות?

אז כדי להתמודד עם השאלה הזו, אני רוצה שננסה להתבונן קצת בסיפור חייו של יוסף שקראנו בפרשת השבוע לא מזמן. כשאת חושבת על השם "יוסף"- איזה ציור עולה לך? אני מאמינה שלא מעט אנשים יחשבו על שר חשוב, אדם מכובד או לחילופין, יחשבו על "יוסף הצדיק". כל אלו הם אכן נכונים, אבל האם הם "תחילת הסיפור או סופו"?

למה הכוונה? יוסף אכן היה שר גדול במצרים וכמובן היה אדם גדול במידות ובדבקות בה' אבל- איך יוסף הגיע לכל אלו? האמת היא שחייו של יוסף היו מלאים קשיים וניסיונות. עוד בילדותו, אחיו רדפו אותו, השליכו אותו לבור מלא עקרבים ונחשים ו"התנכלו" אליו. גם לאחר שכבר הוצא מהבור, הוא נמכר לשרת בבית פוטיפר ונאלץ להתמודד עם הניסיון בצניעות מול אשת פוטיפר. אין רגע שקט. אחרי המקרה הזה, הוא מושלך לבית הכלא עד שבכוח האמונה זוכה לצאת משם ולהגיע לבית המלוכה.

אז למה יוסף צריך לעבור את כל הניסיונות האלה?

אני חושבת שכשקוראים את הסיפור של יוסף מההתחלה ועד הסוף, קל לנו יותר למצוא את התשובה. כנראה שיש קשר בין המלוכה והרמה הרוחנית שבסוף לבין הקשיים שבדרך. כשיוסף עובר את הניסיונות שעבר, הוא כביכול "קנה" את מעמדו הרוחני והפיזי. הוא עשה את עצמו כלי ראוי להיות מוכן לאותה קומה. והסיבה היא שכשאדם עובר קושי, הקושי הזה מחייב אותו להתרומם מאזור הנוחות שלו ולהגיע למקום גבוה יותר. אדם בריא, גם אם ייפול פעמים רבות, תמיד ישאף לקום ולהגיע למקום טוב יותר- גבוה יותר. נסי לחשוב רגע על המקומות שבהם הרגשת ש"גדלת"- האם אלו היו מקומות שבהן התאמצת וגילית גבורה במקום של קושי או מקומות שבהם הכל הלך לך בקלות ובשלווה?

בנקודה הזו חשוב לי להוסיף שבגלל שאנחנו מאמינות שכל מטרת הקשיים, היא להביא אותנו למקום גבוה וטוב יותר אז ממילא זה אומר שה' גם נתן לנו את הכוחות להתמודד עם אותם קשיים כי נקודת ההנחה היא שה' רוצה בטובתנו ולכן גם לא ייתן לנו קושי שגדול ממידתנו.

"להיות שותפים עם ה'"

אם נעמיק קצת יותר אז נגלה שבתוך הקושי יש גם בחירה שלנו בטוב. כשאנחנו בוחרות לצמוח מתוך הקושי, אנחנו עושות עצמנו ראויות לטוב שה' משפיע עלינו כי התאמצנו בשבילו ולא קבלנו אותו במתנת חינם. כמובן, שאנחנו לא מתפללות לקשיים אלא להפך- "אל תעמידנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון" אבל אם כבר הקושי הגיע, אז כדאי לנסות להסתכל עליו כהזדמנות לצמיחה ושותפות עם ה' בתיקון של עצמי והעולם.

"להתאמן להתבונן מלמעלה.."

באמת העבודה הזו לא תמיד קלה. אנחנו "מדברות" עכשיו מתוך השכל אבל בתוך הקושי, קשה לראות את הטוב שיצמח ממנו והיא לפעמים מעורבת בכ"כ הרבה רגשות של בלבול, תסכול וכאב. אני חושבת שאחד הדברים שעוזרים להתמודד עם קושי הוא להתאמן להתבונן על הדברים שקורים לנו מלמעלה. כשאני אומרת "להתבונן מלמעלה", אני מתכוונת לנסות להסתכל על הקושי בפרספקטיבה של זמן (כמו שעשינו בסיפור של יוסף הצדיק, אבל הפעם על הסיפור של החיים שלנו). ברגע הנתון הרבה פעמים הקושי נראה שחור ומבולבל אבל אם ננסה לחשוב על אותו קושי במסגרת של שבוע/ חודש/ שנה, נוכל לראות אותו בצבעים קצת אחרים- יותר בהירים ואולי אולי גם יפים. זה לא אומר שאסור לכאוב או לחילופין, צריך לשמוח בקושי אבל אני מאמינה שההסתכלות הזו עוזרת לנו להתמודד בצורה טובה ונכונה יותר. פה הייתי רוצה להוסיף כמה מילים על הכוח של תפילה. להתפלל ולהגיד לה' במילים שלך- את הרגשות, הכאב, הבלבול. לבקש מה' שיאיר לך את הדרך הנכונה לך באותו מצב.

"מי אני ומה שמי"

התמודדות עם קושי מתחילה בהגדרת הקושי. בשאלה כתבת "הרבה דברים שקורים לנו בחיים הם קשים", אבל כמה זה "הרבה"? האם הכל בחיים קשה לנו? אלו מקומות בדיוק קשה לנו אתם? האם יש גם דברים בחיים שהולך לנו בקלות? אלו שאלות שאני חושבת שכדאי לשאול את עצמנו כי הם גם מדייקות לנו גם את הקושי ובכך עוזרות למצוא "פתרון" והם גם נותנות לנו הסתכלות כללית על הטוב שכבר יש לנו ועל הכוחות שיש בנו.

"אנשים טובים.. הם ישלחו אליך יד, הם יגיעו במיוחד, להזכיר לך שיש עוד טוב בעולם"

דברנו הרבה על ההתבוננות בקושי והעבודה בתוך עצמנו אבל ביחד עם זאת, אני מאמינה שאין תחליף לשיתוף עם מישהי. זו יכולה להיות חברה או דמות בוגרת כמו הורה/ מחנכת שאת מרגישה בנוח לדבר אתה. אני חושבת שכשאנחנו משתפים מישהו בקושי (כשזה האדם שמתאים לכך), זה כבר עוזר לנו להוריד קצת מהמשקל של ההתמודדות. יש עוד מישהו שמרגיש אותנו, שיכול לתמוך ואולי גם לעזור למצוא את הדרך להתרומם מהמצב הלא פשוט.

יש עוד הרבה להרחיב כאן והאמת היא גם שכל אחת מתמודדת עם קשיים בצורה אחרת. לכן, אם תרצי לשתף יותר או שארחיב בנקודה הזו או בנקודות נוספות אז מוזמנת מאוד מאוד ליצור איתי קשר.

מאחלת לך הרבה טוב,

מאמינה בך ושולחת חיבוק גדול,

שלך,

הילה

Hilabensh92@gmail.com