למה ה' ברא את העולם וסיפורי התנ"ך

שלום חן יקרה,

אני שמחה לקרוא שיש לך הרבה שאלות כי הן סימן שאת חושבת, חיה ומתעמת עם המציאות. אל לנו לברוח משאלות אלא דווקא להתמודד איתן, לחשוב עליהן והן אלו שיקדמו ויגדלו אותנו באמונה וביראת שמיים. אני מניחה וכמעט בטוחה שהתשובה שלי לא תספק אותך לכן אני מזמינה אותך להמשיך לחשוב בעצמך על תשובות שיספקו אותך. את יכולה להיעזר בספרים שאמליץ לך, בשיעורים באינטרנט ואפילו בסובבים אותך: חברות, משפחה ומורים. העיקר הוא להמשיך לחשוב ולחפש עוד ועוד כי התשובות הכי טובות נמצאות בתוכך ולא בגורם זר. ברור שגורמים חיצוניים יכולים ואפילו צריכים לתת כלים למציאת התשובות ולהאיר לך את הדרך אך הדרך להגיע לתשובה היא שלך. שום רב או חברה לא יצליחו לספק לך תשובה שתספק אותך אלא רק את בעצמך.

שאלת למה ה' ברא את העולם? ולמה הוא יחריב אותו? יש הרבה הסברים לבריאת העולם והנה שתי תשובות מני רבות שיש לנו באתר שעוסקות בשאלה הזו: http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=648726 ; http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=648726

עם כל הרצון שלנו להגיע לתשובה בנושא הזה, לדעתי בכל תירוץ נמצא קושיות נוספות ולא נצליח להגיע ליישוב הדעת אמיתי. לכן אולי כדאי להתבונן על השאלה הזו מנקודת מבט אחרת.

יש לי שאלה. שאלת פעם את ההורים שלך למה הם ילדו אותך? ואם תשאלי, זה משנה מה הם יענו לך? בואי נודה על האמת שאין זה משנה כרגע, את כאן בעולם, הם שמחים בך ואת שמחה בקיומך. כך לדעתי גם בשאלה למה ריבונו של עולם ברא את העולם: "הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים" אין לנו בחירה אם להיוולד לעולם הזה, אך יש לנו בחירה מה נעשה בעולם הזה- לתת משמעות לחיינו ולמעשינו או "לעבור" את החיים ובכך הם יעברו לידנו. יש שיר שכתבו נתן ונינה טוקייר שמדבר בדיוק על העבודה היומיומית הזו: "אז איך זוכים לאריכות ימים, שכל רגע מכוון וממלא אותי בפנים? רוצה לחפוץ בחיים ולאהוב את הימים לראות טוב, רק טוב". עלינו להתמקד בטוב, לעסוק בו ולהוסיף בכך משמעות לחיינו. מזמינה אותך לקרוא את הספרים של צבי אייל, למשל אוהב ימים ומי ששתה יין הונגרי, הם בדיוק עוסקים בעניין הזה.

שאלתך השנייה היא שאלה יסודית מאוד שרבים מגדולי ישראל דנו בה. יש בתנ"ך סיפורים קשים שמותירים אותנו בסימני שאלה רבים ובשאלה מרכזית אחת: למה הם נכתבו לנו? השאלה הזו מתעצמת דווקא נוכח העובדה שהתנ"ך אינו ספר היסטוריה אלא ספר הדרכה ממשי כיצד לחיות את חיינו וכל פרט אמור ללמד אותנו מוסר, דרך ארץ ומידות. זו אפילו קצת פדיחה שבספר הספרים שלנו מסופר על טעויות חמורות מאוד... אך אולי דווקא כאן טמונה הגדלות של התורה. התורה לא באה להראות לנו איך חיים צדיקים ומלאכים אלא להראות לנו איך חיים בני אדם 'רגילים' חיים גדולים וקדושים. שימי לב שכמה משקל יש בתנ"ך ואולי בייחוד בסיפורי האבות לניסים שפקדו אותם וכמה משקל יש לדרך חיים הטבעית שלהם. על אברהם לא מסופר בתורה שהוא ניצל מכבשן האש (רק במדרש) אלא מסופר על החסדים שעשה ועל האכפתיות שלו כלפי כל האדם. כך גם משה, לפי המסופר לנו אינו נבחר בשל רמתו הרוחנית, הרי הוא גדל בכלל אצל המצרים אלא בשל התנהגותו לסביבתו והאכפתיות שלו.

ייתכן שהסיפורים על הטעויות הקשות מראים לנו שגם הגדולים שלנו יכולים לטעות ויכולים לסטות מהדרך, אפילו דוד המלך ויהודה. אך הם גם חוזרים בתשובה ומודים בטעותם ומהם אנחנו לומדים על היכולת לחזור בתשובה וכמובן על מעלת התשובה.

אם נגיע ללימוד תנ"ך בענווה ובגישה כזו האומרת שהתנ"ך בא ללמד אותי מוסר ודרך ארץ, נוכל ללמוד גם מהדמויות הבעייתיות או מהמעשים הבעייתיים מסרים הקשורים ממש לחיים שלנו.

אם את רוצה לדון בכל מעשה ובכל דמות שהעלית יש לא מעט ספרים ושיעורים שנכתבו על כל אחד מהמעשים והדמויות הללו. למשל החוברת של הרב מדן על חטא דוד ובת שבע ושיעורים בערוץ מאיר (יש של הרב אייל ורד ועוד רבים טובים אחרים).

מקווה שנתתי כמה כיווני מחשבה לשאלותייך ומאחלת לך שתעלי מעלה מעלה בתורה, באמונה ובכל התחומים.

מוזמנת להגיב על הדברים או לשאול עוד במייל שלי ובאתר.

חודש טוב ושמח,

כל טוב,

רינת rinathaber@gmail.com.