כשלון בטסט-סימן רוחני?

שלום לך,

סליחה על העיכוב בתשובה,

מקווה שכבר היה הטסט ועברת אותו בטוב:-)

(ובמקרה, וחלילה... ולא, חיבוק גדול, אנחנו כאן איתך, וזה ממש לא אומר כלום עלייך / על הנהגת שתהיי בעז"ה..!)

השאלות שלך טובות, ורלוונטיות בכלל, לאו דווקא בקטע של טסט, אלא את יכולה לפגוש את זה בעוד צמתים בחיים (היום זה טסט, מחר תחפשי שר"ל, ומחרתיים כשתהיי בדייטים, וזה עוד לפני - חינוך ילדים ולמצוא עבודה..)

איך יכול להיות שדווקא שכש'חזרת בתשובה' הטסט היה פי אלף גרוע מהקודם?

זו באמת תחושה קשה ומבאסת.

אשכרה מרגישה יחד איתך את הגולה בגרון.

רק.. שזה מסוג הפעמים שאנחנו נאלצים להזכיר לעצמנו - 'אנא עבדא דקודשא בריך הוא' - ריבונו של עולם, אנחנו עובדים אצלך... (ולא אתה אצלנו..)

השאיפה שלנו צריכה להתקדם ולעשות טוב בלי קשר לכלום,

ברור שאנחנו מצפים ומייחלים לחיים טובים, רגועים, ומתוקים,

שנרגיש בחוש את הקב"ה וסיעתא דשמיא בכל מה שנעשה ונפעל,

(אין שום צורך להיות מזוכיסטים ולצפות לסבל וקשיים...)

אבל.. זה לא תמיד עובד ככה, ויש בעולם מציאות של 'צדיק ורע לו',

של האדם הכי ישר ותמים שקיים אבר, וחוטף על הראש כביכול את מה שנראה לא מגיע לא.

ולנו, הקטנים, אין מושג בחשבונות שמים.

לכן, יכול להיות, וטבעי לגמרי שבעיניים אנושיות, המציאות הזו נתפסת אצלך 'הפוך על הפוך' אחד גדול.

צודקת.

אבל שוב, אצל הקב"ה זה אחרת, את רוצה להיות טובה יותר, להתפלל שתעברי טסט (או כל דבר אחר), לתת צדקה, לתקן בנקודות הקטנות את מה שכנראה דרוש תיקון, וביחד עם זה להאמין שזה אצל הקב"ה, והוא יעשה הטוב בעיניו.

או כמו שרבי נחמן סיכם את זה במשפט אחד תמציתי ומדהים:

צריך להחזיק את החבל בשני קצותיו:

לעשות, לפעול ולהצליח

ולדעת כי באמת הכל ממנו יתברך.

לגבי השאלה השניה שלך:

וואו, כמה בנות 17 דיברו איתי על רישיון בחייהן, מעולם עוד לא שמעתי מה שאת אמרת..

וואו. כבר אמרתי?

ריגשת אותי.

את צודקת.

מצד אחד זה באמת כלי.

מצד שני, למה זה גורם לך לרצות להוכיח שהצלחת?

בואי נגלה לך סוד: זה הכי טבעי בעולם!

זו מציאות שלא נוצרה היום, וגם לא תיעלם מחר...

את לא זו שהמציאה את הגלגל וגם לא זו שתעצרי אותו.

אין בן או בת נוער שזה לא מגניב אצלם, בכל חברה זה ככה ללא הבדל של דת / גזע או מין.

בנהיגה יש סוג של כרטיס כניסה ל'עולם המבוגרים',

והכי טבעי בעולם שזה יוצר התרגשות,

בכלל, מי שנוהג טוב ומצליח נחשב יותר (ושוב, זה לא רק בתחום הזה, זה יפגוש אותך בעוד תחומים..)

והשאלה כאן, היא באמת כמה אנחנו ממליכים את השכל ומרגיעים את עצמנו בעצמנו.

עוזרים לעצמנו להפנים שאכן מדובר בכלי ואנחנו עושים את זה לא בשביל ה'שואו' או ה'וואו' שבעניין.

נראה לי הדיבור העצמי הזה, והמחשבות האלה שלך זו הדרך לדייק לעצמך את נקודת האמת עניין ולהפנים את זה.

מצד אחד להבין שהמקום שאת נמצאת בו הוא הכי טבעי בעולם, וביחד עם זה לעשות הכל בשביל לגרום לעצמך להישאר מפוקסת על העיקר ולא לתת לטפל לצבוע לך את התמונה בצבעים אחרים ולטשטש אותה.

אם הטסט עוד לא היה, תשתדלי לקחת אויר ולבוא כמה שיותר בנחת,

כי איך המורה לנהיגה שלי אמר לי בזמנו..? -

'תראי כמה אנשים הרבה פחות מוכשרים והרבה פחות אינטליגנטים ממך נמצאים על הכביש,

למה שאת לא תצליחי?....

אז, עם שאלה כמו ששלחת לנו, בלי להכיר אותך יותר מידי, אומרת לך את אותם דברים בדיוק.

בהצלחה!

שאי ברכה וסעי לשלום

רינת

rintz3@gmail.com