שאל את הרב

חשש מיציאה לדייטים

חדשות כיפה חברים מקשיבים 09/02/18 06:45 כד בשבט התשעח

שאלה

שלום,

אני בחורה דתייה בת 23, אני מרגישה שאני מאוד רוצה לצאת אל עולם הדייטים ולהכיר את הבחור שאיתו אזכה להקים בית.

רוצה-כן, מוכנה??

יש לי הרבה חששות מזה, דבר ראשון אני מאוד ביישנית, אני כמעט ולא מצליחה לדמיין את עצמי בסיטואציה כזו בכלל ואם כן, איך יהיה? מה יהיה?

ומה אם לא יהיה לנו על מה לדבר? אצליח בכלל להוציא משהו מהפה או שאגמגם?

דבר שני שמטריד אותי הוא שאני באה מרקע לא פשוט ויש לי פחד שזה ישפיע על הכל.

גדלתי בבית לא קל, מגיל קטן נחשפתי לריבים של ההורים שלי שכללו הרבה צעקות והשפלות(גם כלפיינו-הילדים),

אף פעם לא הבאתי לבית חברות, התביישתי, לא רציתי שהן ייחשפו למצב לא נעים וכך תמיד חשבתי לעצמי שכשיגיע הרגע בו אכיר מישהו, איך אביא אותו למשפחה שלי, אני לא רוצה שהוא ייחשף למצב לא נעים ואווירה שלילית.

אני מפחדת שכשנדבר על הבית והמשפחה אני לא אצליח לפתוח את זה ולדבר על זה, אולי פתאום הוא יסתכל עליי בצורה אחרת, יבחן אותי?, יירתע?

אני רוצה ויודעת שהבית שאקים יהיה בית שונה בתכלית מהבית בו גדלתי, בית חיובי, שמח, אוהב, מביע רגשות, מכבד,תומך, משפחתי ושאהיה רעייה ואם טובה וחמה( מה שלי היה מאוד חסר).

אני מרגישה אבודה מרוב המחשבות על זה וזה משפיע מאוד על הדימוי והבטחון העצמי שלי.

אומרים שמי שיאהב אותך באמת, יאהב אותך למרות הכל עם החוזקות והחולשות.

לצערי אני עדיין מתקשה להאמין שזה יקרה לי.

איך למרות הכל לא נתקעים וממשיכים הלאה??

תשובה

יקרה.

מצד אחד, שאלה גדולה..

מצד שני התשובה פשוטה.

בע"ה ננסה לפרק את השאלה לכמה חלקים ולענות על מה שנצליח.

- בנוגע לביישנות. עם ישראל מאופיין במידת הביישנות, את לא צריכה להתבייש במידה זו כי אם להתגאות בה.. מעבר לזה, ביישנות זו מידה יחסית. מה זאת אומרת? את מן הסתם לא ביישנית עם אחים שלך. את ביישנית עם אנשים חדשים, ז"א לוקח לך זמן להיפתח. זה בסדר גמור, וזה קורה להרבה בנות בסיטואציה של מפגש בדייטים.

בסוף, תזכרי שזה מפגש בין שני אנשים טובים שרוצים להכיר אחד את השני.

לא כדי לשפוט, או לבקר, או לבחון, או לשאת חן. המטרה שלנו היא פשוט להיפגש ולהכיר. מי האדם הזה? מה מעניין אתו? מאיפה הוא מגיע? מה העולם הפנימי שלו..?

כשבאים בראש הזה לפעמים הלחץ קטן, כי אני יודעת שאני באה מתוך עין טובה ורצון טוב.

ואז יש גם הרבה על מה לדבר.. כשרוצים להכיר מישהו (ולא רק חוששים 'מה הוא חושב עלי'?) זה פותח את הלב של שניכם. ועוד הארה קטנה:

יש דברים שאי אפשר להתכונן אליהם לגמרי בלי לעבור אותם כמה פעמים. למשל ראיון עבודה. גם אם תתכונני שנתיים, עדיין הפעם הראשונה לא תהיה כמו הפעם החמישית. אין מה לעשות. אז מצד אחד כן מתכוננים. מצד שני משלימים עם זה שזה לא "מושלם", ואז יהיו עוד ראיונות, עוד דייטים, ובשלב מסוים נמצא את הדרך שלנו לעשות את זה.

- בנוגע לרקע שלך.

אני רוצה להזכיר לך שגם אברהם אבינו, רחל, רבקה, ריש לקיש והרשימה עוד ארוכה..

כולם באו מרקע לא משהו.

אני חושבת שלפעמים הנתונים האלה שאולי יכולים על פניו להפריע (יש פחד כזה 'מי ירצה בחורה מבית כמוני..?'), פותחים אותנו להכיר אנשים באמת צדיקים, באמת גדולים, אנשים שלא מושפעים מסטיגמות חיצוניות, אנשים שמאמינים בשינוי, בתיקון, אנשים שרוצים לעבור איתך תהליך. אנשים שיראו בבית שלך מה טוב בו על אף החסרונות והקשיים.

אם מישהו לא ירצה אותך בגלל הבית שלך תדעי שזו בעיה שלו, והוא לא ראוי לך. ממש כך.

התורה והקב"ה מדברים כ"כ הרבה על תשובה, על אמון בחיים, שאפשר לשנות, להשתנות..

אנשים טובים, עמוקים ופנימיים לא יראו את זה בכלל כמכשול או בעיה.

ושתי נקודות אחרונות השזורות זו בזו:

כשבחורה באה להקים בית מתוך חוסר ביטחון עצמי, מתוך מחשבה של 'אם מישהו ירצה אותי למרות הבית שלי זה נס', מה שקורה מאד פשוט-

את תצאי עם בחורים, ובחור יתלהב עלייך וירצה אותך בגלל מי שאת. ואז בגלל חוסר הביטחון העצמי , יש בי חשש שאולי תתלהבי מאד מבחור שרוצה אותך בגלל אותה תפיסה שורשית לא נכונה לגבי הדימוי העצמי שלך. ומאד קשה לבחון ככה- האם אני רוצה אותו? כי אני כ"כ שבויה בתוך המחשבה שאם מישהו רוצה אותי למרות הרקע שלי.. אני חייבת לרצות אותו גם.

וככה בנות מתארסות ומתחתנות למרות חוסר רצון . רק בגלל שהן מתרגשות שיש מישהו בעולם ש'מוכן' להתחתן איתן.

לכן לפני שבאים לקשר כדאי וחשוב מפז לעבוד על הביטחון העצמי. תחשבי עם עצמך איך, אולי שיחות עם חברה, או עם מאמנת\ מטפלת, אולי לימוד שיטת ימימה.. מה שיעשה לך טוב.

תאמיני בעצמך יקרה.. כ"כ חשוב וכ"כ אמתי.

מוזמנת להמשיך לשאול במייל שלי או באתר,

שיר.

shiryozev@gmail.com

כתבות נוספות