חבר בגיל צעיר

שלום לך יקירה.

קודם כל, המודעות העצמית שלך לנושא והרצון שלך להיות מדויקת וטובה- לא מובנים מאליהם בכלל.

נשמע שיש לך התמודדות לא פשוטה ומאד אמתית והגיונית. את בעצמך מבינה למה את חווה את הקושי מול בנים, ובעצם רק שואלת איך להתמודד איתו.

אשמח לתת כמה כיוונים להתמודדות ומקווה שתוכלי להיעזר בהם.

*ראשית, לא כ"כ הבנתי למה את מתכוונת כשאת אומרת שאת מתמודדת עם בנים. האם זה רק במחשבה? במעשה? דיבור עמוק או דיבור רדוד? מעבר לזה? אענה באופן כללי-

נקדים ונאמר שההתמודדות של רוב בני הנוער בנושא הזה היא מאד לא קלה.

גיל ההתבגרות (ואיתו היצרים) מתחיל מגיל צעיר נורא ולעומתו גיל הנישואין הולך ומתאחר. מפגש עם בנים תמיד מזמין התמודדות ועוד יותר כשיש יצרים והם לא באים לכדי מימוש במסגרת של קדושת הנישואין.

אם את מספרת שאת מתמודדת עם זה יתר על המידה, כדאי לחשוב על אפשרות לנתק או להפחית קשר עם הבנים איתם את מתמודדת. למשל, כשאני מתלבטת האם להתחיל שיחה בווצאפ עם בן מהשבט שלי, אני יכולה להבטיח לעצמי שהפעם לא נדבר על נושאים מסוימים, או לא בשעות מסוימות, אבל לפעמים מהרגע שהתחלנו את השיחה אין לנו כ"כ בחירה בנושא. אדם צריך להכיר ולדעת מהם גבולות הבחירה שלו.

למשל- את יכולה להתבלט אם להישאר אחרי פעולת ערב שבת עם החבר'ה ולהבטיח לעצמך שלא תהי עם הבנים - אבל אם נשארת אחרי הפעולה, בפועל הבחירה שלך מאד מצומצמת בשלב הזה. לפעמים כדאי שהגדר שלנו תהיה שלב אחד קודם, שלב אחד לפני שנדמה לנו שאנחנו מסוגלים להתמודד.

*ללמוד על הנושא של צניעות ולהתפלל עליו. ממליצה מאד על הספר 'תשוב תחייני' של הרבנית והרב שפירא (יהושוע ונעמי). להתפלל שתצליחי לעמוד ברצונות שלך בנושא הזה.

*כתיבה. לפני או אחרי סיטואציות שנדמות לך שיהיו מורכבות, תקחי לך מחברת ותכתבי בה- איך היית רוצה להתנהג\ להיות \לדבר? מה הרצון שלך באמת? מול מה את חוששת?

תזכרי שהכתיבה היא בעדינות מול עצמך, ברוך, לא ח"ו בעמדה של מלחמה.

נקודה אחרונה וחשובה עד מאד- מכיוון שתיארת גם מצב משפחתי לא כ"כ קל , כדאי בנוסף להתייעץ ולשתף בנושא הזה גם עם אשת מקצוע שמבינה בעניין. אפשר עם היועצת בפנימיה, המחנכת, או מטפלת רגשית כזו או אחרת. אם תרצי מוזמנת לשלוח למייל שיופיע למטה ואפנה אותך בשמחה.

שיהיה לך בהצלחה, מחזקת את ידייך!

מוזמנת להמשיך לשאול באתר או במייל שלי,

שיר

shiryozev@gmail.com