שאלה
שלום לרב שרלו היקר
במקורותינו כתוב 'ועיניתם את נפשותיכם'
אם כך מדוע הסיקו חז"ל שעל העינוי להיות גופני?
הרי אין האדם פנוי לעסוק במחשבות עמוקות כאשר קיבתו ריקה,ומה הטעם בכך כאשר בתפילת הנעילה הוא כולו מותש מן הצום ומחשבותיו נתונות לקפה והעוגה שעתיים לאחר מכן?
סבור אני כי חשבון נפש אמיתי מתבצע כאשר הצרכים הפיזיים כולם מסופקים כהלכה,ובקיבה ריקה הדבר לא מאפשר לאדם באמת לפשפש במעשיו ולהפנים היכן חטא והיכן עליו להשתפר.
לתשובות המלומדת אודה
גמ"ח טובה ומועדים לשמחה,
חנן
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על השאלה.
מדברי הגמרא עולה שהיא הניחה בדיוק את ההנחה...ההפוכה:
כמה פעמים בגמרא מופיע הביטוי שמי שאוכל זוכה ל"ייתובי דעתיה", כלומר ליישוב הדעת.
משמע מדברי חכמים שהם הבינו שאכן התורה מכוונת שביום הכיפורים לא יהיה יישוב הדעת, אלא ההפך מישוב - אולי טלטלת הדעת, אולי 'מדבר' (בניגוד לישוב) הדעת.
ודווקא שם נוצרים דברים שלא נוצרים בחשבון הנפש הרגיל עם כוס קפה ועוגה.
דווקא שם הדעת סוערת, ומובילה לכפרה ולתיקונים שונים.
[זה היה תוכן שיחתי בישיבה בליל יום הכיפורים, והובלתי את זה גם למחשבות ה'עזאזל' והטלטלה שהוא הגורם, וגם על הכניסה לקודש הקודשים והטלטלה שהיא גורמת.
כל טוב ויישר כוח