שאלה
שלום כבוד הרב,
בילקוט יוסף, קיצור שולחן ערוך, סימן רנז (דיני הטמנה) סעיף ב כתוב: ""אין טומנין בשבת אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל, ואפילו אם התבשיל נתבשל כל צרכו, ..., ולכן אין לכסות בשבת את הקדרה בשמיכות או בבגדים, או בצמר, אם הכיסוי יורד לדפנות הקדרה. וכן אין לכסות בשבת עצמה את הקדרה המונחת על הפלאטה, או על אש מכוסה בפח או אזבסט. ..."".
לעומת זאת בסעיף י נאמר: ""תבשיל שהועבר לקדרה אחרת, אפילו שהוא עדיין חם, מותר להטמינו בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל, כגון שמיכות ובגדים וכדומה. וכן מותר לכסות בבגדים או בשמיכות צמר קדירה שיש בתוכה תבשיל צונן, או תבשיל שאינו חם חום שהיד סולדת בו, אפילו אם מתכוין להפיג צינתו....""
להלן שאלתי.
מסעיף ב ניתן להבין שאסור להטמין אפילו קדירה שאינה מעל האש (כי נאמר בהמשך, ""וכן אין לכסות בשבת עצמה את הקדמה המונחת על הפלאטה"", כלומר תחילת דבריו מתייחסים לקדירה שאינה על הפלטה.). יחד עם זאת, בסעיף י' כתוב שאם מעבירים לקדירה אחרת, אז מותר לטמון. לא ממש הבנתי איך פתאום אפשרי לטמון, הרי בשני המקרים אנחנו לא מדברים על כלי ראשון, אז מדוע בסעיף ב אסור ובסעיף י' מותר?
תודה,
אבי
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
במקרה השני מדובר כאשר העביר את המאכל לקדירה אחרת, כלומר כלי שני. ואין גזירת הטמנה על כלי שני.