שאל את הרב

הודעה מיוחדת - דבר תורה לפרשות ניצבים וילך

חדשות כיפה חברים מקשיבים 15/09/17 11:16 כד באלול התשעז

שאלה

---לרפואת אילן בן חנה ומרינה בת פאולינה---

***

פרשות השבוע - פרשות "ניצבים-וילך" עומדות בסימן הברית שהקב"ה כורת עם ישראל ערב כניסתם לארץ.

פרשות אלה מיוחדות מכל הפרשות האחרות בתורה - רק בהן מוזכרים בפרוטרוט כל הרבדים של החברה, וכך הן נפתחות:

"אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלוקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל, טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך. לעברך בברית ה' אלוקיך ובאלתו אשר ה' אלוקיך כרת עמך היום" (דברים, פרק כ"ט פסוקים ט' – י').

פירושים רבים ניתנו לפסוקים אלו ואנו נתמקד באחד מהם:

הקב"ה אינו בוחר בצדיקים או במנהיגים בלבד להיות לו לעם, החפץ באומה כולה!

עם כל הכבוד (ויש כבוד!) לחתני פרס נובל, זוכי מדליות שונים, ספורטאים אלופים, שחקנים וזמרים מפורסמים, או כל מצוינות שהיא – אלו לא מטרת גידולו של עם ישראל.

מטרת ייעודנו כאומה וכעם על כל רבדיו השונים היא להיות טובים ומוסריים בעיני אלוקים ואדם. להיות חברה שלמה ובריאה.

התורה מדגישה שכפרטים נוכל לשרוד גם בלי האחרים, אבל לא נוכל לייצג יותר את העם. לכן היא מדגישה בברית את כל רבדי החברה, אפילו את חוטבי העצים ושואבי המים – בלעדיהם אנו לא אותה אומה.

כבר שנים רבות אנו מתמודדים עם לא מעט סכנות המתחדשות עלינו לבקרים. הן לא מבחינות בין עורף, לחזית, בין עשירים לעניים, בין דתיים לבין שאינם דתיים ועוד...

במשפט זה ממליצה לנו התורה בפרשת "ניצבים" לחזק את חישוקי הברית בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין הקב"ה כדי שיהיה בעזרנו בעימות שבינינו ובין שכנינו.

מנגד, בפרשת "וילך" שאותה קוראים לאחר מכן, הקב"ה מודיע בפירוש למשה:

"הנך שוכב עם-אבותיך; וקם העם הזה וזנה אחרי אלוקי נכר-הארץ, אשר הוא בא-שמה בקרבו, ועזבני, והפר את-בריתי אשר כרתי איתו" (דברים, פרק ל"א פסוק ט"ז).

במילים אחרות: אל תחשוב שדבריך חדרו ללבבות והועילו במשהו. הם ייפלו ואני אכעס ואסתיר פני מהם ויבואו עליהם צרות רבות, עד ש"ואמר, ביום ההוא, הלוא על כי-אין אלוקיי בקרבי, מצאוני הרעות האלה" (פסוק י"ז).

מפסוקים אלה אפשר להיכנס לתובנה שמעלה תהיות שמכעיסות ומכניסות לדיכאון:

כל הרצונות הטובות אותם בנינו כמה דקות לפני – נהרסים! אם תוצאות המשחק ידועות מראש אז למה להתאמץ? הקב"ה עצמו מודיע שנחטא וניפול.

מדוע להתנהג כיהודים ולשמור על הזהות הזאת? זה בכלל לא קל. הרי סיכויי ההצלחה נמוכים מאוד (אם בכלל קיימים)

ובכלל, אם בסופו של דבר הכול מושחת ורקוב ואין מה לעשות נגד זה – למה להיות אנשים טובים? אין טעם לזה!

מצד שני, ניתן לקרוא את הפסוקים האלה ולהגיע לתובנה הפוכה לגמרי שראויה לתשומת לב, ובמיוחד לקראת ראש השנה הבא כלינו לטובה:

התורה מבקשת לומר לנו שהיא ניתנת בעולם שאינו מושלם ובמציאות נתונה בה יש כישלונות.

היא מסבירה לנו שלא נחשוב שמי שנתן לנו אותה – ריבונו של עולם, חשב שנחיה בעולם של מלאכים - אלא להיפך!

הוא ידע שרוב בני האדם ייכשלו בשלבים שונים במהלך החיים.

ובכל זאת, כל אדם, למרות שלפעמים הוא נכשל צריך כמה שיותר להתפלל ולהתאמץ לחיות בעולם של ערכים חיוביים ובחברה שהצדק והטוב שולטים בה.

מימרה חסידית עתיקה אומרת שהחטא היותר גדול של האדם היא ההצהרה שאין אלוקים בקרבו, כלומר – שהוא איבד את הקשר עם הדברים החיוביים באישיות שלו.

צריך להעצים את ההצהרה שאין אדם שהטוב לא קונה לו מקום בהכרתו ובעולמו.

כשמודיע משה את דברי הקב"ה האלה לעם ישראל הוא מביא אותם מתוך מקום של עידוד וחיזוק, במטרה לומר שלמרות הכישלונות הצפויים – אל לנו להתייאש!

יש שפירשו שהפסוק "אתם נצבים היום" מרמז לראש השנה בה האומה עומדת לדין לפני בוראה.

פרשות "ניצבים-וילך" מלמדות שהיכולת שלנו לעמוד בתפילה שנכתב ונחתם לשנת חיים טובים ולשלום מותנית בין היתר בהבנה שאנו באים אליו כולנו, ביחד, בשאיפה ובפעולה מאוחדת ומשותפת של כולנו להעצמת החיוב בעצמנו ובעולם.

יהי רצון שאכן נזכה לראות את החיוב ולהעצים אותו.

שבת שלום!

חברים מקשיבים

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות