שאל את הרב

דייטים ופגישות - איך יודעים מתי

חדשות כיפה חברים מקשיבים 11/12/17 20:55 כג בכסלו התשעח

שאלה

שלום לרב.

אני בחור בן 21 שכרגע משרת בצהל.

יש משהי שאני מכיר ואני חושב עליה הרבה במהלך היום יום שלי... אולי נכון לומר שאני מאוהב בה כמו שאומרים.

והתחלתי לחשוב אולי צריך כבר לקחת צעד קדימה ולהציע לה להפגש/לצאת.. כדי שנראה אם אכן ישנה התאמה..

אלא שמיד חשבתי על כך.. יכול להיות שאתה מאד רוצה חברה מאד רוצה להכירה להיות בחברתה.. אבל מי אמר שאתה גם רוצה/מוכן להתחתן??

אתה הרי בצבא אתה לא יודע במה תעבוד או איך תפרנס אותה בשנים הראשונות לפני שתמצא עבודה מסודרת..

אז הבנתי שכנראה אני צריך לחכות..

אבל אני חושש שגם עוד שנה שנתיים ויותר משהו לא ישתנה..

אינני מבין איך אדע להחליט במה לעסוק מתי לעזוב את הישיבה אם אני יכול להתחתן בצבא... אינני מבין איך יחול השינוי ואדע להשיב על השאלות הללו....

לסיכום הבנתי שבשביל להתחתן אדם צריך לדעת להשיב על כל מיני שאלות שיבררו לו מי הוא ומה הוא רוצה אך אינני יודע איך אצליח לענות עליהן..

תשובה

שלו'ם,

ברשותך נחלק את התשובה ל2 חלקים, קצת בצד הרעיוני וקצת בהדרכה מעשית.

ראשית, אמרה התורה, אמר הקב"ה 'לא טוב היות האדם לבדו'. לא טוב זה לא טוב. נקודה.

זה הטבע שלנו. כך נבראנו. 'זכר ונקבה ברא אותם'.

ממילא החיפוש, הצורך, ההתעוררות, ההשתוקקות לבת זוג הוא טבעי, בעצמיות שלנו. זה אנחנו.

בלי זה אנחנו לא מספיק אנחנו. בלשון הגמרא 'שרוי בלא אשה...אינו אדם' או כלשון המשורר 'בלעדיך אני חצי בן אדם, בלעדיך אני בעצם כלום'.

החיבור והקשר בין איש לאשה הוא קשר משלים ומעצים את בני הזוג. בן הזוג הופך להיות חלק ממני. מהחיים שלי, מטעם החיים שלי, נותן מהות ומשמעות לחיים. הוא ואני אחד. אין דבר כזה בשום מערכת יחסים בין חברים.

אין תחליף לחיבור הזה.

ממילא, התלבטות מהסוג של עול כלכלי... זה קצת מעיב... כי הצורך לקשר הזה הוא צורך חיוני, מהותי, עצמי. כמו שאדם לא מתלבט איך יפרנס את עצמו, אלא זה טבעי לו שהוא חי ומפרנס את עצמו... כך גם כאן.

אשתי זה אני.

ומכאן לחלק השני, נכון צריך מוכנות.

מוכנות גופנית, קיימת בנו מגיל 13.

מוכנות נפשית הולכת ונבנית בגיל ההתבגרות ועוד קצת אחרי... לא צריך להתעכב מדי. זה לא בריא. זה לא כדאי.

וכמו שאמרת, עלול להיות שאין לזה סוף...

כי ההשתלמות היא אינסופית... תמיד נדרוש מעצמינו שלמות ונחפש שלמות אצל המיועד להיות בן זוגנו...

הכדאי והרצוי ביותר להתחתן צעירים. ולהמשיך להבנות, לגדול ולהתפתח ביחד.

אמת שאדם צריך להגיע לחתונה, מתוך עוצמה אישית, כשהוא חזק רוחנית ולא חלש.

ולכן יש ערך להתחתן מתוך קשר ושייכות לישיבה.

אך ודאי שאין בזה לעיכובא.

החשוב ביותר לפני חתונה, שיהא לך קשר עם תורה.

לימוד קבוע, רב קבוע.

זה מרומם את החיים הפרטיים ומכוון אותם תמיד לכיוון הנכון.

אז מה כן צריך לבדוק ולחפש שיש ביניכם לפני?

בגדול אפשר להצביע על שני תחומים:

נעים ונחמד ביחד-(חוויה, זורמים, מדברים, מבינים אחד את השני, מכבדים,מעריכים, בקיצור כיף ונעים ביחד).

ומגמות משותפות-(כיוון רוחני משותף, אידאלים משותפים, שאיפות דומות לצורת חיים, סגנון חיים וכד').

אלו הדברים שמהווים בסיס לבניין משותף חזק ואיתן לאורך ימים ושנים, עד 120.

חשוב לזכור, שחתונה אינה סוף הדרך... אלא רק התחלתה...

וכמו בכל התחלה, צריך לבא עם מוכנות לעבוד ולהשקיע.

רק כך נצליח לבנות בנין איתן.

לא לחינם ציוותה אותנו התורה 'נקי יהיה לביתו שנה אחת'- כי השנה הראשונה היא קריטית יותר, לבניין קשר בריא, חזק ואיתן עד 120 בין בני הזוג. תשקיע- ותראה ברכה ופירות לאורך ימים ושנים.

אז מכאן, נתחזק בתפילה... ונברך- שיהיה בהצלחה רבה! ובשעה טובה...

כתבות נוספות