שאלה
לכבוד הרב שלום. השאלה הזאת היא המשך לשאלה הקודמת ששאלתי.
אני עדיין לא מצליח להבין מהי אותה תכונה נפשית שהרב מדבר עליה. ברור לי שמי שלא יוצא מנקודת הנחה של קדושת התורה, יתכן מאד שיגיע למסקנות אחרות ממי שכן. אך האם זה אומר שאין מימד אובייקטיבי בשאלות עצמם? האם אסור לקרוא את הניתוח שהוא מנתח? גם לא הבנתי את משל המכתב אהבה, ודאי שלמכתב אהבה יש שפה ויש תחביר ויש פסיכולוגיה, ולכן הוא נתון לניתוח, גם אם זה לא הדבר הראשון שהייתי עושה איתו.בנוסף, האם זה חכם לאסור לקרוא משהו בעידן שהכל נגיש לכל אחד? האם לא עדיף לעשות הכנה לתלמידי ישיבות, כי הרי סיכוי טוב שרבים מהם יפגשו בזה אחר כך באקדמיה, או בסתם וויכוח עם חילונים. תודה רבה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
יש מעט דברים שהם אכן אולי אובייקטיביים, כמו כתבי יד וגרסאות, אבל רובו ככולו של הלימוד מושפע מאוד מהשאלה אם הלומד מתייחס אל התוכן הנלמד כדבר קדוש שניתן משמים או כיצירת בשר ודם. יש לזה המון השלכות לצורת הלימוד, לשאלות ולמסקנות.
אפשר לנתח את מכתב האהבה, אבל אין לזה שום קשר ויחס לנושא האהבה שבין הכותב למכותב. בעיניהם הניתוח ייראה מן הסתם מגוחך ולא רלוונטי. קל וחומר אם המנתח מטיל ספק בקיומו של הכותב, שמקבל המכתב יתעלם ממנו ומניתוחו לחלוטין, כיון שהוא מכיר בוודאות בקיומו של האוהב כותב המכתב.
יש עוד דברים שנגישים מאוד היום, ובכל זאת, ואולי דווקא בגלל זאת, אוסרים את הצפייה בהם, כמו למשל דברים לא צנועים.
זה עוזר מאוד לאסור גם בעידן הזה, גם בשביל אלו שיקשיבו, וגם בשביל אלו שלא,השלפוחית ידעו שזה לא בסדר.
לקרוא דברים כאלו, זה ממש להכניס קרירות לספק בנפש, וההשלכות יכולות להיות חמורות.
בהחלט יש מקום להכנה של בחורי ישיבה, כמובן מתוך קדושה ויראת שמים מתוך שיקול דעת של תלמידי חכמים.