שאלה
לכבוד הרב אבנר שלום
לא מזמן נתקלתי בתשובה שענה הרב שאסור ללמוד ביקורת המקרא מכיוון שאנשי הביקורת אינם באים ללימוד מתוך אמונה ולכן דבריהם בהכרח טעות. אשמח אם הרב ירחיב בעניין, הרי לכאורה, אם אקח דוגמא את פרשת נח, על פי הביקורת ניתן לחלק אותה לשני סיפורים שונים, אחד עם שם יקוק ואחד עם שם אלוקים. זה שזה מתחלק לשני סיפורים שכל אחד יכול לעמוד בפני עצמו זה עובדה. כמובן שאחר כך ניתן לשאול האם זה סביר ומה זה אומר. את כל זה כמובן ניתן ביתר שאת לשאול בנוגע לביקורת ההיסטורית.
תודה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
התנ"ך זה דבר ה' אלינו. לא ספר הסטורייה. לא ספר מדעי. ולא שום דבר אחר.
זו הסיבה שאנחנו לומדים אותו, כדי להבין את דבר ה' המתגלה אלינו.
ממילא מובן שבגישה אל הלימוד יש כמה הנחות יסוד, כמו - אמונה במציאות הבורא, אמונה בתורה מן השמים, אמונה בחיוב שלנו לקיים את דברו.
ברגע שהנחות יסוד אלו ואחרות חסרות, הלימוד הופך להיות משהו אחר.
אולי זה כמו ההבדל בין מי שקורא מכתב שאדם שמאוד אוהב אותו (בן/בת זוג, ילד, הורה וכיוצא בזה) כתב לו, לבין אדם אחד שיקרא את אותו מכתב, ויתחיל לנתח אותו בביקורת מדעית. קל וחומר אם האדם השני בכלל לא מאמין שמי שחתום על המכתב הוא זה ששלח. זה פשוט מגוחך ולא רלוונטי.
בוודאי שיש מקום ללמוד למה למשל בפרשת נח יש פרשיה שהיא עם שם הוי' ויש פרשיה שהיא עם שם אלוקים. הרי שמות הקב"ה הם הדבר הכי משמעותי שיש, וכל אחד מהם מעיד על דרך התגלות או הנהגה אחרת, אבל הלימוד הזה צריך להיות מתוך אמונה, ולא מתוך ביקורת מדעית כפרנית, שבכלל לא מאמינה במציאות הבורא ובקדושת המקרא.
ועל כן אמרו חז"ל - תורה בגויים אל תאמין.