בדוי

שלום עליך אח יקר.

חלילה לחשוב שאלוקים ויתר עליה. אתה בן יקר ואהוב שלו.

אכן הנושא הזה של ההתמודדות עם יצר המין זה אחד התחומים הקשים ביותר.

אל תצטער על עצם ההתמודדות אלא רק על הנפילות. וגם כלפי הנפילות היחס צריך להיות של צער שמדרבן להתקדם, ולא חלילה של עצבות וייאוש. גם אם אדם נפל 100 פעמים, כל עוד הוא חי, הוא יכול לקום.

עצם הצער שלך על הנפילה והרצון הגדול שלך לצאת מזה, מעידים בצורה ברורה על מי אתה באמת, ואיזה יהלום יקר אתה.

הערך העצמי שלך תלוי ברצון שלך, וככל שהרצון שלך יותר מכוון לטוב, אתה יותר טוב. כמובן, שצריך להתאמץ כל הזמן להוציא את הרצון הזה אל הפועל.

למעשה, צריך קודם כל להקים גדרות שימנעו את האפשרות להיפגש עם התועבות - כלומר, לדאוג לסינון ברמה גבוהה במחשב, לדאוג שלא תהיה אפשרות לגלוש על אינטרנט של אחרים, לבטל את האינטרנט מהמכשיר הנייד, או לשים סינון ברמה גבוהה, וכל מה שיכול להפיל.

מנגד, להוסיף קדושה. כלומר להוסיף בתפילות ובאמירת תהלים.

אם אתה מרגיש שאתה לא מצליח להתמודד לבד, כדאי לפנות לעזרה -

נסה דרך האתר של 'חברים מקשיבים´ - http://www.makshivim.org.il/. יש שם הרבה חומר בעניין, ואפשר ליצור איתם קשר.

כמו כן, אפשר להיכנס לאתר של עבודה בעיניים (http://mitbagrim.org.il/) יש שם הרבה חומר חשוב.

לגבי בניית הבית.

מה שאתה מתאר על מה שמקובל בחברה, זה נכון במידה מסוימת, אבל זה כמובן מזעזע ונורא. וחלק מהחולי שחלק מהחברה נתונה בו.

כרטיס הביקור הטוב ביותר שלנו אלו המידות שלנו, המוסריות, הרצון, יראת שמים וכיוצא באלו.

לכן אני מציע לא לדאוג, כדאי לעשות השתדלות בנושא, והקב"ה בוודאי יזמן לך מישהי שתראה את הפנימיות הטובה שלך, ותזכו להקים בית נאמן בישראל.

אם בכל זאת תרגיש שאתה תקוע, תמיד אפשר להעזר באנשים חכמים, ואוכל לעזור בהכוונה למי לפנות.

כל טוב