אמונה דתית ליכשהי

שלום יקרה מאד,

אין ספק שאת בחורה חכמה ומיוחדת.

מבעד לשאלות שלך אפשר לראות בבירור ילדה שלא רוצה למרוד ולצער אף אחד, אלא לראות את הדרך למקום האמיתי והנכון שלך.

קודם כל, נדמה לי שתורת ישראל תסכים עם הרבה מהטענות שלך.

אמונת ישראל אינה דת או פולחן, אלא הוויית חיים הניכרת מכל פינה בהיסטוריה של העולם. וטוב שאיננו רוצים להיות שייכים לפלחנים, אלא לדבר אחר לחלוטין.. בשורש הדברים שלך את שייכת לאמת.

היה לי קצת קשה לדייק לעצמי מה בדיוק השאלה שלך, מה היית רוצה לברר, ומה הן יתר ההנחות עליהן את נשענת. אבל אכתוב פה כמה שאלות למחשבה, ומוזמנת לחזור למייל שלי או לאתר אם תרצי:

1. כתבת שהנחת הבסיס שלך היא זכותו וחובתו של אדם לעשות כל אשר יחפוץ.. כל עוד זה לא פוגע בזולתו. כמה דברים: המשפט הזה למעשה מבטא תפיסת עולם שלמה שאומרת שאין אמת אובייקטיבית בעולם. (אם כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה - סימן שאין איזו אמת מוחלטת שעומדת מעל המציאות ולפיה אנשים צריכים להתיישר).

(ואגב, לפי התפיסה הזו, אין באמת ערכים, וכל הערכים שלנו הם סוג של אשליה או אינטרס )

מאיפה התפיסה הזו נובעת?

מתפיסת עולם שורשית יותר, שאומרת שהעולם הזה ריק מתוכן. למה הוא ריק מתוכן? כי אין משהו מעל העולם, ז"א (חס וחלילה) אין אלוקים.

מהרגע שאנחנו מאמינים בקב"ה (אני לא יודעת איפה את מבחינת הנושא הזה ולכן אני לא מתעכבת עליו)- אנחנו מבינים שיש אמת גדולה במציאות, יש מימד נצחי של ערכים מוחלטים, והממד הזה קובע לנו מה אמת ומה שקר.

עכשיו נשאלת השאלה איך להגיע לאותה אמת, מה הקשר בין זה לבין הדתות, ומה ההבדל בין תורת ישראל לכל הדתות האחרות.

(בגדול, דתות בעולם קמו כמעין פניה לאותה כוח במציאות שאנשים הרגישו שעומד מעל המציאות (אנחנו קוראים לו הקב"ה, וגם במושג הזה צריך להבין בכלל על מה אנחנו מדברים.. אבל נישאר כרגע בהבנה השטחית).

תורת ישראל התחילה בצורה אחרת, והמטרה של אחרת, ושוב, ההיסטוריה של כל הדורות והעולם רק מאששת את זה מדור לדור.

מזמינה אותך לקרוא שני ספרים של הרב יוסף קלנר:

1. הקריטריון לאמת הקריטריון למוסר.

2. כארי יתנשא (חשוב יותר)

לא עניתי לך כ"כ כי לא ידעתי באיזו נקודה תרצי שארחיב. אומר שוב שמוזמנת בשמחה להמשיך לשאול.

עלי למעלה עלי כי כוח עז לך! הבירור שלך חשוב.

שיר

shiryozev@gmail.com