שאלה
היי, תודה רבה על האתר המהמם הזה, באמת כיף להרגיש שיש אנשים טובים וחכמים שאפשר להתייעץ איתם מעומק הלב..אני מרגישה מיואשת, שלא ייצא ממני כלום, שאני לא מכירה את עצמי, שאני מבזבזת את השנים הכי טובות של הנעורים ולא נהנת, לא שמחה.
אני מרגישה שאף אחד לא מאמין בי שאני מסוגלת, וזה חודר, בחיים אני לומדת לא לצפות מעצמי..
אני מרגישה שאין לי כוח להשפיע מעצמי. שאני דורשת מעצמי יותר מידיי ומוותרת לעצמי יותר מידיי בו זמנית.
אני מרגישה מאוד קטנה לייד אנשים שכן מצליח להם, מקנאה מאוד (אחותי, חברות, אמא שמאוד מוערכות עי הסביבה תמיד ובענק).
מרגישה שאין לי משמעת עצמית, ביטחון בעצמי. שאף אחד לא ירצה להיות עם אדם ריק כזה, לא מדהים במיוחד. ואני נורא מפחדת, להתפספס בעולם הזה, לגלות את עצמי ואת הנשמה שלי בשלב מאוחר מידיי, לא להצליח להשתמש בכוחות שלי. להיות ריקה וחסרת משמעות.
יכול להיות שזה נשמע קצת מתבכיין או מתמסכן, אבל זה מה שאני מרגישה ואני רוצה להתמודד עם זה ולהצליח..
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלוום יקרה,
קראתי את תחושותייך ואני חושבת שהם מתרכזות סביב עיקרון אחד מרכזי שאת בעצמך ציינת אותו: חוסר היכרות שלך עם עצמך. חוסר ההיכרות הזו כנראה גורמת לכל הדברים שאת מתארת: חוסר האמונה בעצמך, הקנאה בסובבים אותך ובעיקר הריקנות שאת חווה. כשאדם לא מכיר את עצמו, הוא לא מכיר את הטוב שבו ובמילא אין לו אמונה בעצמו. הרי במה הוא יאמין אם הוא בכלל לא מכיר את מה שיש בו?!
לפני שאגיע לעצות המעשיות חשוב לי לחזק את עצם הרצון שלך להתמודד עם התחושות הללו. הרצון הזה מראה שאת כבר בתהליך, שאת רוצה להצליח ולהתקדם ושאת רק זקוקה לפרקטיקה בהתקדמות הזו. הרצון הוא דבר שבלעדיו אי אפשר להמשיך לשום מקום ואם הוא קיים אצלך את יכולה לשמוח שיש לך כלי עיקרי שבעזרתו תתקדמי עוד ועוד בעזרת ה'. שמחה בשבילך שיש בך רצון ומקווה שתתקדמי איתו ותעלי מעלה מעלה.
טוב, אז איך אפשר להכיר את עצמנו ואת הטוב שבנו?
אני מניחה שיש כמה דרכים. אכתוב את זו שחשבתי עליה. מסתכלים על עצמי בעין טובה, מתבוננים במעשים שלנו וחושבים מה המעשה הזה אומר עליי? איזו תכונה מתגלה במעשה הזה? מה אני יכולה ללמוד על הדברים שאני אוהבת לעשות או לא אוהבת מהמעשה הזה? אפשר להתבונן על עצמי במהלך היום ואפשר גם לעצור רגע לפני שנייה לפני שאני נרדמת ולחשוב על שלושה דברים טובים שהתגלו בי במהלך היום.
אם את מרגישה בנוח, את יכולה גם להיעזר בסביבה שלך ולשאול אותם מהו הטוב שהם רואים בך. הרבה פעמים הסביבה רואה בנו תכונות שאיננו רואים בנו והם יכולים להראות לנו זוויות ראייה חדשות על עצמנו.
שימי לב שכתבתי "דברים טובים". בטח תגידי שגם הדברים הלא טובים הם חלק ממך. נכון. אבל אותם את מכירה מספיק ובשלב ראשון כדאי שתתרכזי בטוב שבך, תמצאי אותו ותפתחי אותו. מה הפירוש "לפתח"? לחזק את הטוב הזה שבך מכמה זוויות: זווית ראשונה היא להשריש את הטוב שבך אצלך בראייה שלך על עצמך. זאת אומרת שכשתשאלי את עצמך מהו הטוב שבך, מיד יעלה לך הטוב הזה ולא תגיעי למצב שאת לא יודעת מה טוב בך. יכול להיות שההשרשה הזו מצריכה גם אמירה לעצמך כמה פעמים ביום: "אני כך וכך", העיקר שתכניסי לעצמך למודעות שיש בך הטוב הזה. זווית שנייה היא לתת לטוב הזה לגדול ולהשפיע עלייך ועל הסביבה שלך. למשל אם גיליתי שאני מקשיבה בקשב רב לחברות שלי שקשה להן אז אחשוב מה אני יכולה לעשות עם יכולת ההקשבה הזו? אולי ללמוד על ההקשבה, אולי לתרגל צדדים שונים שלה ואולי לחשוב איך אני מועילה לסובבים אותי עם היכולת הזו? בקיצור, להעמיק את הטוב בתוכי ולהשפיע ממנו עוד החוצה.
ממליצה לך לקרוא-ללמוד את הספרים של הסופר צבי איל שעוסקים בדיוק בטוב שבי ובמהות עצמית שלי: אוהב ימים, מי ששתה יין הונגרי, דבש מסלע וכששומעים סיפור זה אחרת (הראשונים רלוונטיים יותר לשאלתך). הספרים נגישים וכתובים בשפה פשוטה ונוגעים בדיוק בנקודה הנכונה בנפש.
לפני שאסיים, חשוב לי להתעכב על נקודה נוספת הכרחית לחיינו. אנחנו אוהבים להשוות בינינו לבין אחרים. אך ההשוואה הזו אינה נכונה כלל משום שאנחנו אנשים שונים ולכל אחד יש יכולות שונות ותכונות אחרות. לא רלוונטי להשוות בכלל. מישהי פעם הדגימה לי את הנקודה הזו באמצעות סולמות. לכל אדם יש סולם, בצבע שונה, באורך שונה, כמות שלבים שונה, מרחק בין השלבים שונה ולכן אין שום עניין להשוות בין הסולמות. על כל אחד להוציא את הטוב שבו בדרך הכי טובה שהוא יכול בלי קשר לטוב של האחר. לכן כמו שכתבתי בפסקה הקודמת, כדאי שתתרכזי בטוב שבך, בדרך שאת יכולה לממש אותו בעולם ולהועיל בעזרתו לעולם ולא תשווי עצמך לסובבים אותך.
מוזמנת להגיב על הדברים ולשאול עוד במייל שלי או באתר.
הלוואי שתראי את הטוב בעצמך ובחייך, תשמחי בו ותשפיעי בעזרתו לסובבים אותך.
חנוכה שמח,
כל טוב, רינת.
rinathaber@gmail.com.