שאלה
שלום רב. אני בת 23, סטודנטית מסורתית מבית ובשלבי התחזקות בשנים האחרונות..יצאתי עם בחור כשנה וחצי ולפני כשנה נפרדנו.. מאוד התאמנו מהרבה בחינות. דתית, חיצונית, מבחינת השכלה, ראיה משותפת לחיים..אבל נפרדנו כי אחרי שנה בקשר הוא ממש הרשה לעצמו להתנהג אליי באכזריות בריבים. אני יודעת שגם אני הייתי לא בסדר לגמריי, דרשתי אולי דברים שלא הייתי חייבת לדרוש, והתעקשתי ויכלתי קצת לשחרר ברגעים מסוימים והייתי נפגעת מאוד אם לא קיבלתי.. אבל הוא לא ידע להתנהג ולהעביר את זה בצורה יפה.. והרבה פעמים היה הרבה יותר עקשן..היה מתחיל להסביר ותמיד זה היה מתקדם לצעקות עליי, התעללות נפשית, סילוק שלי מהדירה שלו, חוסר מענה..אחרי תחנונים שלי ובכי היסטרי הוא היה מתנצל כשהיה נרגע והיה מבטיח שינוי התנהגות ואז אחרי תקופה בגלל שתוכן הריב היה עולה בשיחה שוב, הייתי קצת עוקצת כי לא הייתי מסוגלת לסלוח כל כך מהר להתנהגות כזו וציפיתי כנראה לעוד ניסיון שלו להחזיר אמון.. הוא היה בשניות חוזר לצרוח עליי. הוא לא היה אוהב שאני מזכירה את זה והסיפור היה חוזר חלילה.. פעם היה מתנצל, פעם היה ממש ממש מאשים אותי..גם ביקש שנראה רב אבל בסוף פשוט נפרדנו ממש בצורה קשה..שממש גרמה לי לשברון רציני. אחרי כמה חודשים שלחתי לו שאני מתנצלת על החלק שלי בבעייתיות בקשר והוא גם זרק כמה מילים במשפט עלוב "גם אני..". הוא מאוד חסר לי, חיבור איתו ואני לא מוצאת מישהו שאני מרגישה חיבור אליו כך..כשהיינו בטוב היה ממש מושלם.. והוא לא הפסיק לדבר על הקמת בית..
הבחור היום בקשר לקראת אירוסין ואני לא מוצאת את עצמי בכלל..הוא נראה מאוד מאושר ואני גם יודעת שהבחורה היא בדיוק מה שהוא חיפש ושיש בה מה שאני לא הענקתי והתעקשתי על דברים שהיא לא..ולמעשה אין בה את הבעיות שלי..אני מאז לא נכנסתי לקשר וגם לא מוצאת בכלל למרות שאני מנסה.. אני עדיין שבורה, מאשימה את עצמי ולא סולחת לעצמי..למרות שמנסה להאמין שה' מטיב איתי תמיד ויעשה לי רק טוב וגם אם טעיתי זה מכוון כך..אבל עדיין קשה לי מאוד..איך מתקדמים אחרי שנה כבר? איך סולחים לעצמי? איך שמים את זה בעבר? אפילו באופן פרקטי..מה לעשות
תודה מראש
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
אשרייך שזכית להינצל מהקשר הזה. אם משהו צועק עליך, מתעלל בך נפשית, זורק אותך מהבית... וכל זה עוד קודם הנישואין, צריך לברוח ממנו כמו מאש. את לא צריכה להצטער, לא צריכה להיות שבורה, לא צריכה לחשוב שהפסדת את המאור של חייך. לא... לא הפסדת, רק הרווחת.