היועץ המשפטי נגד סמוטריץ'

אביחי מנדלבליט דיבר בוועידת 'גלובס' ותקף את ח"כ סמוטריץ' ואת ראשי הרשויות שעלו לעמונה בשבוע שעבר: "הפרת החוק בחסותם של אנשי ציבור, כמו למשל הצבת קרוואנים בלתי חוקיים בקרקעות הרשומות בבעלות פרטית - איננה יכולה להוות מקור לגאווה". סמוטריץ': "אם גישתו של היועמ"ש היתה מקובלת בראשית ימי המדינה - מרבית ההתיישבות לא היתה קמה"

חדשות כיפה יהונתן קליין 20/12/18 12:28 יב בטבת התשעט

היועץ המשפטי נגד סמוטריץ'
אביחי מנדלבליט, צילום: פלאש 90

היועץ המשפטי נגד סמוטריץ'. אביחי מנדלבליט דיבר הבוקר (ה') בוועידת 'גלובס' לעסקים, ותקף במרומז את 'אנשי הציבור' שעלו לעמונה בשבוע שעבר. "פעולה ממשלתית בניגוד לחוות-דעת היועץ המשפטי לממשלה הקובעת מניעה משפטית - איננה יכולה להיות דבר להתהדר בו". אמר מנדלבליט. "הפרת החוק בחסותם של אנשי ציבור, כמו למשל הצבת קרוונים בלתי חוקיים בקרקעות הרשומות בבעלות פרטית - איננה יכולה להוות מקור לגאווה". מנדלביט כיוון לח"כ בצלאל סמוטריץ' ולראשי המועצות ביו"ש, ישראל גנץ ויוסי דגן, שהצטרפו לעלייה לעמונה ותמכו בה.

בתגובה לדברים אמר ח"כ בצלאל סמוטריץ': "צר לי על שהיועץ המשפטי לממשלה, שיש לי הערכה רבה אליו, בחר להתבטא בנושא בלי להכיר את העובדות. שמדובר בקרקעות שנרכשו על ידי המתיישבים כדת וכדין בכסף מלא. תכנית המתאר המחוזית החלה על האזור מאפשרת הקמת מבנים לשימוש חקלאי ולכן העליה לשטח לא היתה מנוגדת לשום חוק. 
לו גישתו הבסיסית של מנדלנבליט היתה מקובלת בראשית ימי המדינה מרבית ההתיישבות בארץ ישראל לא היתה מוקמת. אני חש גאווה גדולה על הזכות להמשיך את המפעל הציוני שהחלו בו מייסדי המדינה וקורא ליועץ ולצוותו להצטרף אף הם ולסייע בכך ככל יכולתם".

גם ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, הגיב לדברים ואמר: "אני מעריך מאוד את היועץ המשפטי לממשלה,  אביחי מנדלבליט אדם יקר רציני והגון גם כשאני חולק עליו. עם זאת יש להדגיש כי אדמותיה של עמונה נרכשו בשנתיים האחרונות כדת וכדין  מאותם נפקדים שחיים בחו"ל ועל כן גם מי שטען כי האדמה שייכת לאותם נפקדים טועה. 
מחובתי כאיש ציבור לחזק מהלכים ערכיים מוסריים וציוניים ברמה הגבוהה ביותר והחזרה לעמונה בוודאי לאחר שהאדמה נרכשה היא מעשה ציוני מהמדרגה הראשונה".

"חקיקה נגד חוות דעת של היועץ המשפטי - איננה הישג פוליטי"

עוד אמר היועץ המשפטי לממשלה כי חקיקה שהועברה בניגוד לחוות דעתו - איננה הישג פוליטי. בזאת תקף את העברת החוק לגירוש משפחות מחבלים, שעבר השבוע בקריאה טרומית במליאת הכנסת, על אף התנגדותו הנחרצת. לדבריו, "קידום חקיקה שהיועץ המשפטי לממשלה קבע כי איננה חוקתית בשל פגיעתה בזכויות יסוד מוגנות - איננה יכולה להיות מוצגת כהישג פוליטי. לא במדינה דמוקרטית שוחרת חוק. שלטון החוק הוא חלק מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל".

בתגובה לדברים אמר ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), יוזם חוק גירוש משפחות מחבלים: "החוסן הלאומי של מדינת ישראל נמדד בראש ובראשונה ביכולת המדינה להגן על חיי אזרחיה. לכן צריכה המדינה לעגן באמצעי הגנה, התקפה והרתעה. חוק  גירוש משפחות מחבלים עומד בהתאם לדין הבינלאומי כפי שנקבע בפרשנות הרשמית לחוק. עמדת היועץ המשפטי לממשלה מגינה על רכוש משפחת המחבל יותר משהיא מגינה על חיי אזרחי ישראל. משהו התבלבל בסולם הערכים במערכת המשפטית. נמשיך לפעול לקידום החוק מתוך אחריות ושמירה על חיי אזרחי ישראל".

"מי שתוקף אותנו - תוקף את שלטון החוק"

מנדלבליט הוסיף כי "כוחו המחייב של הייעוץ המשפטי לממשלה הוא חלק מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל. פסיקת בית המשפט העליון, המפקח על עבודתן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, היא חלק מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל".

עוד אמר, בהתבטאות שעשויה לקומם רבים, כי מי שתוקף את היועצים המשפטיים - תוקף את החוק: "מי שתוקף אותנו כשאנחנו עושים את מלאכתנו, תוקף למעשה את שלטון החוק שאנחנו סוכניו. פעולה בניגוד לחוות דעת משפטית היא מנוגדת לחוק. המשמעות של החוק היא לא ששר כפוף ליועמ"ש, אלא לחוק, ופירוש היועמ"ש את החוק מחייב אותו. החובה לפעול על פי החוק חלה על כולם". 

 

ממשרד המשפטים נמסר: במענה לפניות בנושא נבקש להבהיר את התייחסותו של היועץ המשפטי לממשלה בדבריו היום בכנס ״גלובס״ לכך ש״הפרת חוק בחסותם של אנשי ציבור, כמו הצבת קרוואנים בלתי חוקיים בקרקעות הרשומות בבעלות פרטית - איננה יכולה להיות מקור לגאווה״. 

לפי נתוני המנהל האזרחי, קרוואנים אלו הוצבו בקרקעות הרשומות בבעלות פרטית של פלסטינים. אמנם, לפני מספר חודשים הוגשו בקשות לקבלת היתר עסקה ורשיון עסקה ביחס לארבע חלקות שנרכשו לפי הנטען באזור עמונה, אולם עד כה, טרם התקבלה החלטה ביחס לבקשות אלו. 

יתר על כן, הקרוואנים הוצבו בשטח המוגדר כ"שטח מתוחם" לפי צו צבאי. משמעות קביעה זו היא כי אסורה הכניסה לשטח, השהות בו ללא היתר, ביצוע כל פעולת בינוי בו או הכנסת רכוש לשטח לצורך ביצוע פעולות בינוי. נוסף על כך, הובלת הקרוואנים חייבה היתר לפי תקנות שינוע יבילים שחלות באיו״ש. מיותר לציין כי היתרים כאמור לא התבקשו מאת המפקד הצבאי טרם הצבת המבנים, וממילא גם לא ניתנו.

לאחר הצבת המבנים, הוגשה בקשה לקבלת היתרי בניה להצבתם באתר מכוח תכנית בניין העיר שחלה במקום. כמו כן, הוגשה עתירה מנהלית דחופה לבית המשפט המחוזי על מנת למנוע את הפינוי. 

אשר לבקשה לקבלת היתרי בניה, הרי שזו נדחתה בהחלטה מנומקת של לשכת התכנון במנהל האזרחי. בהחלטה נקבע כי מדובר בקרקע שאינה רשומה בבעלותם של המבקשים, וכי לא צורפה הסכמת הבעלים הרשומים כפי שנדרש. עוד נקבע בהחלטה כי בעוד שהבקשה מתייחסת לבנייה חקלאית, הרי שהצבת הקרוואנים מלמדת על כוונה להשתמש בהם למגורים. מעבר לכך, הבקשה הוגשה ללא האישורים הדרושים לפי דין. אין מדובר בדרישות "טכניות" גרידא, כי אם בפגמים מהותיים.

אשר לעתירה המנהלית, עמדת המדינה היא כי יש לדחותה על הסף עקב חוסר נקיון כפיים של העותרים, אשר לא הביאו לידיעת בית המשפט את המידע על דבר קיומו של צו התיחום לשטח בו הוצבו המבנים, וכן בגין חוסר סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בטענות המועלות בה.