בית הכנסת 'דרכי נעם' מודיעין
דרכי נעם מודיעין היא קהילה אורתודוכסית-שיתופית המעודדת נשים לקחת חלק בפעילות בית הכנסת. הן מובילות תפילה, עד כמה שאפשר במסגרת ההלכה האורתודוכסית, ולוקחות חלק בועדות השונות באופן שווה, לרבות גבאות. גם לילדים יש מקום מיוחד במניין: תפילת ילדים, טקסים ופעילויות תרבות שונות. אולם התפילה מחולק לאורכו, כשבאמצע המחיצה ממוקמת הבימה ובסוף המחיצה עומד ארון הקודש באמצע האולם. במשך כל התפילה המחיצה נשארת סגורה, בקריאת התורה המחיצה מוסטת לרוחב הבימה כדי שנשים וגברים כאחד יוכלו לראות, להאזין ולהיות חלק. הקהילה מקיימת קבוצות לימוד להובלת התפילות ולטעמי המקרא, לנשים ולגברים, מתוך כוונה להנגיש עד כמה שאפשר את ההשתתפות בתפילה ולתת ביטוי לנשים במרחב הקהילתי.
כתובת: ביה"ס נתיב זבולון, עמק החולה 62, מודיעין
תודה לשרון קארו-לוקר
בית הכנסת 'בארות', באר שבע
ליד מוזיאון קרסו למדע נמצא מתחם 'בית יציב', ובכיתה בתוכו מתקיימת התפילה של קהילת 'בארות'. בכיתה פרושה מחיצת בד במרכז ולאורך, עד הבמה. הבמה מוצבת חציה בצד הנשי וחציה בצד הגברי והמחיצה מגיעה עד אליה ופוגשת אותה באמצעה. נשים מובילות את התפילה בכל קטע שלא דורש מנין גברים - דהיינו: קבלת שבת, פסוקי דזמרא, תפילות מדינת ישראל שאחרי ההפטרה וכד'. הסטנדר של החזנ/ית מוזז מצד לצד בהתאם להשתייכותו המגדרית. בבית הכנסת נשים קוראות בתורה, עולות לתורה ומעלות לתורה ונשים כמובן דורשות בציבור. ספר התורה עובר בשני הצדדים ונשים חברות בועד המנהל של הקהילה ובכל הועדות. בכל הפעילויות של הקהילה משתדלים לדאוג גם לפעילות לילדים, כולל את תפילות הבוקר של שבת. לפעמים אחראית אישה על תפילת הילדים ולפעמים אחראי גבר, ואת 'אנעים זמירות' שרים ילדים וילדות יחד, כך שהאווריה השוויונית נוצרת החל מגיל צעיר.
בית יציב, רחוב העצמאות 79, באר שבע
תודה ליגאל קליין וכנה לוביש-ליברמן
בית הכנסת 'ברמן', רחובות
בבית הכנסת 'ברמן' ברחובות תוכלי לבחור לשבת בקומה של ארון הקודש, שמחולקת לשניים עם מחיצה תחרה נעימה שאפשר לראות ולשמוע דרכה, לצד הגברים ולא מאחוריהם, או לשבת בקומה למעלה במרפסת, שהמבנה שלה הוא מדורג - כך שכל מקום הוא טוב יחסית, רואים טוב ובעיקר שומעים טוב. השירה בבית הכנסת יפה מאד, כולם שרים נעים ובשני קולות ובכל מיני מנגינות מעניינות - ושומעים גם את הנשים! נשים אומרות ד"ת, ובפורים יש קריאת מגילה לנשים, בה נשים ונערות קוראות כל אחת כמה פרקים, ותמיד תמצאי שם שלושה ארבעה גברים שפספסו את הקריאה המוקדמת ומתחבאים מאחור… מעמד מאד מתאים דווקא למגילת אסתר שהיא מגילה נשית ומעצימה. ב'ברמן' יש קידוש, קהילה, אווירה נעימה, וגם גברים בעזרת הגברים שעושים בייביסיטר על הילדים הקטנים ונותנים לאישה להתפלל.
תודה למעיין פילדסט-להר
בית הכנסת המרכזי, הושעיה
בבית הכנסת בהושעיה הנשים יכולות לבחור אם לשבת ביציע למעלה או בחלק מעזרת הגברים שנסגר לאחרונה כדי לאפשר עזרת נשים נגישה. משם גם ניתן לשמוע יותר טוב את דבר התורה ואת התפילה ולהרגיש קרובה יותר לעניינים. פעם בחודש מתקיימת בבית המדרש תפילת נשים בליל שבת (במקום מניין קרליבך שמתקיים בד"כ במיקום זה). בפורים יש קריאת מגילת אסתר לנשים בפורום מכובד, ערב ובוקר, בשמחת תורה מתקיימת קריאת נשים, ובשבועות קוראים את המגילה רק אחרי מוסף, כך שנשים יורדות מהאולם המרכזי לאולם הרב תכליתי של היישוב, שם התפילה מסתיימת מוקדם יותר והוא פנוי לקריאת נשים. בנוסף לבית הכנסת, גם ה'רב תכליתי' משמש כבית כנסת אשכנזי ושם עזרת הנשים ממוקמת דרך קבע לצד עזרת הגברים, המחיצה מאווררת ואפשר לראות, לשמוע ולהיות חלק. ולסיכום - גם את דבר התורה, שנאמר בסוף התפילה, אומרת מדי פעם אישה.
תודה לרותי פויכטונגר
 |
|
(צילום: hanay, ויקיפדיה)
|
בית הכנסת 'ידידיה', ירושלים
מיום היווסדה ב 1980, קהילת ידידה שואפת לשתף את קהל המתפללות בחיי הקהילה במסגרת גבולות ההלכה. אולם התפילה מחולק לשני חצאים מקבילים, כאשר הן המחיצה והן הבמה באמצע. נשים נוטלות חלק פעיל בהנהלת הקהילה ובעלות היכולת מתחלקות עם הגברים בדברי תורה ודרשות. בנים ובנות בגיל טרום-מצוות שרים "יגדל" ושיר הכבוד. את ספר התורה מעבירים דרך עזרת הנשים בדרכו לקריאת התורה וחזרה לארון הקודש. נשים אומרות את ארבעת ברכות ה"מי שברך" לאחר קריאת התורה. מדי פעם, וכאשר יש שמחה מיוחדת, יש קריאת תורה נפרדת לנשים. מובן שנשים אומרות קדיש בקול. לפני 30 שנה 'ידידיה' היו הקהילה הראשונה בה נשים רקדו עם ספר תורה בשמחת תורה, דבר שהיום נפוץ בבתי כנסת רבים. מדי שבת מתקיימות שלוש קבוצות של תפילות ילדים לגילאים שונים.
נחום ליפשיץ 10, שכונת בקעה, ירושלים
תודה לנעמי שטאל
בית המדרש לבנות 'מגדל עוז'
במהלך השנה, מתקיים בבית המדרש הגבוה לנשים במגדל עז מפעל לימוד תורה אדיר. בית המדרש הזה הוא מחלוצי מהפכת לימוד התורה לנשים, ועשרות נשים בשלבי חיים שונים מקדישות את ימיהן ללימוד תורה בין כתליו. רוב השנה, זה הוא מחוז של לימוד שכלתני, הלכתי ומחשבתי.
בשלהי אלול, הופך בית המדרש לבית כנסת. מיום שמתחילים (האשכנזים) לומר בו סליחות, ועד מוצאי יום כיפור, הוא מהווה מוקד עליה לרגל למאות נשים וילדות מרחבי הארץ. תלמידות בית המדרש כבר יודעות שהן מארחות מאות נשים כל ערב, והן מתכוננות לכך. מוציאות החוצה את סידורי הסליחות, מהנדסות את חלל בית המדרש כך שיכיל כמה שיותר כיסאות, תולות שלטים המבקשים שקט והתחשבות ברחבי הבניין כולו. המניין הוא מניין רגיל לחלוטין - עזרת גברים מקדימה, עזרת נשים מאחורי המחיצה, החזן מתחזן ולמניין נספרים הגברים בלבד. אבל התפילה היא תפילה נשית. השירים, המנגינות, האוירה, הדבקות - הן נשיות במהות. מאות נשים מצטופפות יחד בחדר גדול, ושרות בקול אחד, מתפללות בקול גדול.
התפילה איטית וארוכה, לתת שהות לכל המתפללות לומר כל מילה. השירים חוזרים על עצמם שוב ושוב, לתת זמן לכל אחת להתחבר למילים ולמנגינה. יש פה נחת. יש פה כוונה. יש פה חיבור עמוק. יש פה קול נשי חזק, קול של נשים עובדות ה', אוהבות תורה, אוהבות אלהים.
תודה לאמונה קליין
הכתבה באדיבות אתר 'משלך'