מסע צילומי בעקבות עזרת הנשים

עזרות נשים בעלות עצמה נשית, עזרות נשים המשמשות כמחסן אליו זורקים את חומרי הניקוי ועזרות נשים שמשמשות את הגבאי כחדר שינה. אדווה נעמה ברעם במסע צילומי בעקבות עזרות הנשים בבתי הכנסת

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 02/09/14 16:50 ז באלול התשעד

מסע צילומי בעקבות עזרת הנשים
אדווה נעמה ברעם, צילום: אדווה נעמה ברעם

"כשבחרתי את הנושא והתחלתי לצלם חשבתי כי אתפוס תחושה, מרחב מחיה. חשבתי שאתפוש את הרוח. הפרויקט ריתק אותי, שבה אותי. הקסימה אותי העובדה שהצלחתי לאתר אוסף כה מגוון של עזרות נשים. נתקלתי בעזרות נשים מהמתוכננות והמרהיבות ביותר, מקושטות, חגיגיות, מרווחות, בהן האישה מקבלת מקום של כבוד ולפחות מקום שנתנו עליו את הדעת, כאלו שכשאת נמצאת בהן את חשה את העצמה הנשית, את חשה כיצד הרוח שלך נושבת במפרשי התפילה הגברית שבחזית. מנגד, התוודעתי לעזרות נשים שאינן אלא מחסן אליו זורקים את הסולם, הדליים, חומרי הניקוי וקופסאות הקרטון של המשקאות הקלים מסעודת השבת האחרונה. ראיתי עזרות נשים שהן גם סוג של משרד, בו מצוי המחשב ושולחן עבודה, ראיתי עזרות נשים המשמשות חדר שינה לגבאי או כל דיכפין, ראיתי עזרות נשים שקיימות רק בדימיון, בכוונה, והלכה למעשה מוצאות את הביטוי שלהן בכסאות מתקפלים אחדים מחוץ לבית הכנסת או במילים אחרות - Non-place”.

פמיניסטית, שוביניסטית או סתם כזאת שרואה עצמה במיינסטרים, התערוכה הזו תעניין אותך, ואולי אפילו את הגברים שעולים לעזרת הנשים פעם במיליון שנה. רבות נכתב ונאמר אודות עזרות הנשים בבתי הכנסת. האם בכלל צריך להפריד בין הגברים לנשים, מה גודל המרחב אותו צריך לתת והאם העובדה שעזרות נשים רבות נמצאות בקומה השניה היא משפילה או דווקא מרוממת. בימים אלו נפתחת בבית האדריכל ביפו תערוכה ייחודית שתעניין כנראה כל אישה שבמגזר.

(צילום: אדווה נעמה ברעם)

התערוכה “'בעזרת נשים' - מסע צילומי מחקרי בעקבות ארכיטקטורה של עזרת נשים בבתי כנסת" הינה תוצאה של מסע בן שנה וחצי של אדווה נעמה ברעם, אדריכלית בוגרת המחלקה לארכיטקטורה ב'בצלאל', המתחמה כיום בצילום אדריכלי - אמנותי. המסע נערך בבתי כנסת בארץ ובאירופה, כשבמהלכו נחשפה לסוגים שונים של עזרות נשים בבתי כנסת - מאולתרים או מתוכננים, בעליות הגג, מאחורי חלון זעיר המוסווה בווילון, עזרות נשים במרתף ואף במחסן שירות, בפרוזדור לאולם, או בחצר פנימית, לעומת עזרות נשים בחלל מפואר ואף בבית-כנסת צבאי.

(צילום: אדווה נעמה ברעם)

(צילום: אדווה נעמה ברעם)

"הייחודיות של חלל עזרת הנשים בבתי כנסת מרתק בפני עצמו , שכן בכנסיה, במסגד ובמקדש אין חלל שכזה, אפילו לא בתאוריה. כשם שלבתי כנסת אין קודקס מחייב של טיפולוגיות מבניות והוא תולדה שלהסביבה החברתית והאורבניות שלו, כך גם מקומה של האישה בבית הכנסת הוא תולדה של מורשת חברתית עתיקת יומין", היא מספרת

(צילום: אדווה נעמה ברעם)

(צילום: אדווה נעמה ברעם)

"מה שמעניין באדריכלות של בתי כנסת הוא שאין להם לא מורשת אדריכלית ולא קודקס מחייב של טיפולוגיות מבניות. הפולחן והטקסים המתקיימים בבתי כנסת מחויבים לכיוון ירושלים אך חופשיים לכל פרשנות מרחבית", מסבירים בעמותת אדריכלים מאוחדים בישראל. “מה שמעניין בעזרת הנשים הוא תקפותו הנוכחת של חלל, אולי מפוברק, בתוך החלל הממשי שת בתי הכנסת האורתודוקסיים.

(צילום: אדווה נעמה ברעם)

(צילום: אדווה נעמה ברעם)


בעמותה מסבירים כי למרות עדויות לקיומם של בתי כנסת כבר במאה הראשונה לספירה, במקביל לקיומו של בית המקדש השני, רק החל מהמאה ה-13 ישנם סימנים להפרדה בין הגברים והנשים, זאת למרות ש"יש אסכולות המייחסות את מקורה של עזרת הנשים לבית המקדש השני בו נתחמה חצר "עזרת נשים". חצר תחומה זו נועדה לנשים ולגברים שהשתתפו בחגיגות שמחת בית השואבה והגבילה את הנשים בלבד להגיע מעבר לה ולהיכנס פנימה לתוך ההיכל"

"עדויות ראשונות לקיומה של עזרת נשים בבית כנסת נמצאו בבית הכנסת העתיק בעיר וורמס בגרמניה, שנבנה בראשית המאה ה-11 ושבמאה ה-12 נוספה לו עזרת נשים. יתכן כי עד למאה ה-19 אף פעלו באירופה אף בתי כנסת לנשים בלבד. מגבלות בהשכלת נשים צמצמו את ידיעת לשון הטקסטים, עברית. חזנית ניהלה את התפילות, לעתים בעברית ולרוב ביידיש . ידוע גם על בתי כנסת בצרפת בהם עזרת הנשים הייתה בקיטון מתחת לאולם בית הכנסת, שממנו ראו ושמעו את קריאת התורה דרך פתחים בין תקרת הקיטון לרצפת האולם".

"הספרות הפוסט- תלמודית ומקורות חז"ל נמנעים מכל אזכור למחיצה, גלריה, או הפרדה פיזית של נשים בתוך בית הכנסת. 'שתיקה רועמת' כלשונו של החוקר גלעד לרר מהאוני' העברית, שנמשכה עד לימי הביניים המאוחרים, בשלהי המאה ה-13”.

"מאז, יש עזרת נשים בבתי כנסת. כיום, זו טיפולוגיה במבני דת ביהדות בלבד. עזרת נשים היא המקום בבית הכנסת המיועד לנשים, בנפרד מהמקום המיועד לגברים. חלל מובחן ותחום במפלס נפרד או מאחורי קיר, מחיצה או וילון, להפרדה ברורה בין נשים לבין גברים.

(צילום: אדווה נעמה ברעם)

הגלריה בבית האדריכל, המגדלור 15 יפו, פתוחה בימים א-ה בין השעות 10:00-17:00 החל מה-19/9/2014 ועד 30/10/2014

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן