את לא תדליקי נרות, הבנת?

נשים רבות בחברה הדתית חיות במציאות של אלימות רוחנית, כשבעליהן פוגעים בהן על רקע רוחני ודתי. רבות מהן כלל לא מבינות את ההשפלה ומאבדות את האמונה באלוהים. תחקיר

חדשות כיפה נטעאל בנדל, כיפה 07/02/13 18:56 כז בשבט התשעג

את לא תדליקי נרות, הבנת?
shutterstock, צילום: shutterstock

זה מתחיל ממשפטים כמו "התפילות שלך לא שוות כלום", עובר למניעה בכוח של הדלקת נרות שבת ומגיע בהרבה מאוד פעמים לכפיית קיום יחסים חרף היותה נידה. ברוב הפעמים הנשים כלל לא יכירו במצב שהן נמצאות בו. הן לא יבחינו שמדובר בתופעה שקטה אך נפוצה: "אלימות רוחנית במשפחה". מסתבר שבלא מעט בתים בישראל מתנהגים גברים באלימות שכזו כלפי רעיותיהן.

מי שחשפו את התופעה לראשונה הן ציפי לוי וד"ר ניקול דהאן, שבמחקר ראשון הצליחו להצביע ולאפיין את שרובנו כלל לא מכירים. "זיהינו שהרבה מאוד מקרי אלימות במגזר הדתי והחרדי הכילו מרכיבים דתיים-רוחניים מה שגרם לנו לצאת ולחקור את התופעה", מספרת ד"ר ניקול דהאן בשיחה עם כיפה. "אם קיימת אלימות פיזית של פגיעה בגוף ואלימות נפשית של פגיעה בנפש, אז אלימות רוחנית היא פגיעה ברוחניות של האישה", היא מסבירה.

במחקר המקיף שביצעה ד"ר דהאן, היא הצליחה להצביע על שלוש דרגות האלימות שבתופעה: "דרגה ראשונה היא כאשר הבעל פוגע בערך של המצווה שהאישה מקיימת, הדרג השני הוא מניעת עשייה דתית כמו תפילה והדלקת נרות והדרג השלישי - והקשה ביותר - הוא כשהגבר מאלץ את אשתו לבצע חטאים נגד רצונה“.

אם אתם מתייחסים לכך בביטול, לד“ר דהאן יש חדשות בשבילכם. "אלימות רוחנית פוגעת במקום הכי קשה והכי עמוק של האישה", היא טוענת, "הרוחניות היא למעשה מה שמחזיק את האדם במצבים קשים, כמו ברגעים טובים. רוחניות זה משמעות, אפשר לסמוך על כוח עליון ולהאמין שדברים אינם מתרחשים לחינם. אישה שחווה אלימות נמצאת באינטראקציות פוגעניות וכל מה שלמדה, חלמה וחשבה, פשוט עוצר. כנגד זה יש לה עוד אמונה שמחזיקה אותה. לכן פגיעה בקשר שלה עם הקב"ה זה פגיעה בחבל האחרון שלה. אנחנו מכירים נשים שבעקבות אלימות רוחנית יורדות ברמה הדתית ואפילו מתאבדות. הן מתארות תקופה בה הן מאבדות משהו פנימי שמתערער ולא נשאר איתן. פגיעה מאוד מאוד חזקה".

(אלימות שפוגעת במקום הרגיש ביותר. צילום: בת מלך)

”בת מלך“ הוא למעשה המרכז היחיד בישראל המהווה מקלט לנשים דתיות במצוקה, אליו מגיעות לא מעט נשים שנפגעו בעקבות אלימות רוחנית. סלעית גבע, מנהלת המוסד, מכירה את הנתונים מקרוב. "אני נפגשת הרבה מאוד עם תופעות של אלימות רוחנית ו‘בבת מלך‘ אנחנו מתייחסים לכך כאלימות לכל דבר", היא אומרת.

באילו מקרים של אלימות רוחנית פגשת?

”מקרה מאוד נפוץ הוא אלימות במסגרת של טהרת המשפחה. אנחנו מבינים מהי המשמעות של קיום יחסי מין כשאישה נידה, שזוקק התייחסות אחרת שרק מי שדתי יוכל להבין. אני רואה את זה גם בהרבה דפוסים דתיים בבית, כמו אישה שמייחסת חשיבות לקבלת שבת ולבעל זו עוד דרך להתנגחות. אם חשובה לה, למשל, הדלקת נרות בזמן מדויק של כניסת השבת - בעלה יעשה הכל כדי לא לאפשר לה זאת. הייתה שבת במקלט שאחת הנשים עשתה קידוש לשאר הנשים ולפתע הילדה שלה אומרת 'אמא את לא עושה קידוש כמו אבא'. האם שאלה "איך אבא עושה קידוש?" ואז הילדה סיפרה איך אבא היה עושה קידוש ומתבונן על האמא וחוזר הרבה פעמים על המילה "לבהמתך". שוב, זו אלימות דרך טקסים דתיים. האם הופתעה לגלות שבתה שמה לב לכך.

”אני נזכרת בסיפור נוסף, בבעל שהיה עושה קידוש ומעביר את הגביע בין כולם ולא מאפשר לאשתו ללגום ואומר בקול: ”לך לא מגיע“. בעל אחר היה מכריח את אשתו לשטוף שוב ושוב את החסה, עשרות פעמים, מחשש לתולעים. יש הרבה מאוד דוגמאות וזה בא לדי ביטוי כמעט בכל פעולה דתית של האישה".

אחת הבעיות באלימות רוחנית, ובאלימות בכלל, היא חוסר המודעות של האישה למציאות האלימה בה היא נמצאת. אל הקו החם שמפעילים ב“בת מלך“ מגיעות עשרות פניות שהמכנה המשותף ביניהן הוא חוסר היכולת של האישה להאמין שהמציאות הזו הגיעה עד אליה.

"עם חוסר הכרה באלימות אני נפגשת המון ובאופן מדאיג", מספרת סלעית, "הרבה נשים מתקשרות ותוך כדי שהן מדברות אני מתחילה להבין שהיא חיה במציאות קשה. אני מסבירה להן כי מדובר באלימות והן לא מצליחות להבין. לא מוכנות לקבל את זה. הרבה מהן חיות בהכחשה ובמקרים רבים, אחרי שנים, הן אולי בכלל מתרגלות ומאבדות שיקול דעת או פועלות באופן לא רציונאלי משיקולי הורות שמביאים אותן להתאפק ולסבול כדי לייצר ’שקט תעשייתי‘ בבית“.

מעבר לפגיעה ביכולת ההורית, האם הן גם נפגעות מבחינה אמונית?

"בוודאי, אני נתקלת בכך לא פעם. אישה שמאוד נפגעה מבעלה במצווה מסוימת, כמו למשל תפילה, יכולה להגיד לי 'אני לא מסוגלת להתפלל' - ואני רואה את זה. אישה כזאת, שנושא התפילה היה חשוב לה, מגיעה למשבר אמוני מאוד גדול. אנחנו מעניקים לה טיפול של חיזוק. אישה יכולה להגיע למשבר חזק ורגשות אשמה גדולות על כך שהיא לא מה שהייתה רוצה להיות בתחום הדתי. העבודה שלנו היא חיזוק כוחותיה ולהחזיר לה את האמונה בעצמה והרבה פעמים גם את האמונה בקב"ה“.

(למרות הקושי, יש עוד תקווה. הנשים במקלט "בת מלך". צילום: בת מלך)

במקרים לא מעטים מגיעים סיפורים אישיים לידי רבנים שפועלים בממד ההלכתי כדי לסייע לנשים. ד“ר דהאן וסלעית מסכימות פה אחד: רבנים לא יכולים לסייע, הם גם לא צריכים. ”אלימות רוחנית היא אלימות והמסגרת הדתית היא רק מצע של שליטה ופגיעה באישה על ידי הבעל. במרבית המקרים שאני פוגשת עם האלימות רוחנית נוספת גם אלימות פיזית של ממש", אומרת סלעית.

היקף התופעה לא נבדק מחקרית, אך ד“ר דהאן משוכנעת כי מדובר בתופעה נפוצה ורווחת ”הרבה יותר ממה שאנחנו משערים“. כיום, מנסה ד“ר דהאן יחד עם שותפים אחרים, משפטנים ורבנים, להביא את מערכת המשפט להכיר באלימות רוחנית כבעיה הזוקקת התייחסות חוקית ויפרוץ את גבולות חוסר המודעות.

דבורה, שחוותה אלימות במשפחה ושוקמה ב“בת מלך“, מספרת לכיפה כי כשהגיעה למקלט היא הרגישה בנקודת השפל הגדולה של חייה. ”מכל הבחינות, הייתי בתחושה של 'מה אני עושה פה'", מספרת דבורה "היום, במבט לאחור, אני שמחה ומודה לה' שהביא את 'בת מלך' לתוך חיי. זאת הייתה הפעם הראשונה שמישהו פתח את ה'כלוב' בו הייתי כלואה ונגע בנשמתי. באמצעות נחישות, מקצועיות ורגישות, ’בת מלך‘ פתחה את סגור ליבי וגרמה לי לעבור שינויים משמעותיים. כל הפעילויות במקלט - הפתעות, מסיבות, ימי הולדת, אומנות, בישול וטיולים- נתנו לי תחושה של שמחה וחיות שאני לא יכולה לתאר".

סלעית, אילו תחושות מלוות אותך בעבודה עם נשים שנפגעו מאלימות?

"אני חושבת שהתחושה הכי משמעותית במקום הזה היא במפגש עם הנשים. אישה שמגיעה לכאן עושה זאת מתוך אומץ לב, אישה שקיבלה החלטה שהיא צריכה שינוי. אני פוגשת נשים מאוד אמיצות שהחליטו וקיבלו החלטה שאינן מוכנות להמשיך את החיים באותה צורה. נשים שמצליחות לעשות תהליכים מדהימים. כשאני רואה תהליך של אישה, איך היא באה ואיך היא יוצאת מכאן זה מביא לי הרבה אמונה וכוח של שינוי. נכון, זה מקום מאוד קשה אך עם הרבה מאוד תקווה. אלה הדברים המשמעותיים שאנחנו מצליחות לעשות".

הקו החם של 'בת מלך': 1-800-292-333

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il