סיפורה של משפחה

ילד שעלה ממצריים מתחבר למבוגר שעלה מהונגריה והופך עם השנים לשומר סודותיו ופיקדונותיו. המפגש בין הילד המצרי למבוגר ההונגרי הוא גם מפגש תרבותי וגם מפגש בין דורי. הפער התרבותי מעשיר את עולמם של השניים ואת עולמנו אנו, הקוראים. הפער הבין דורי מאפשר לעלילה להתפרס על פני עשרות שנים, לעבור יבשות, להתגלגל מדור לדור, ולהפתיע אותנו בהתפתחויות ובחשיפתם של סודות ישנים מהעבר.

בואי הרוח, ספרו החדש של הרב סבתו ספוג כולו, כמו ספריו הקודמים, אהבת אדם ואהבת תורה. אלו גם שני המאפיינים הבולטים של גיבור הספר - משה פרקש, העולה ההונגרי שסיפור חייו הוא ציר העלילה המרכזי. כמו מספר טוב, שומר הרב סבתו, הוא הילד המצרי המספר, את סודותיו של פרקש צרורים באמתחתו, ומשחרר אותם לאט ובהדרגה, לאורך העלילה, באופן שמשאיר את הקורא בציפייה דרוכה עד לעמוד האחרון.

אבל חוץ מעלילה טובה, מספק בואי הרוח עוד הנאות רבות לקוראיו. כמו בספריו הקודמים, מתבל הרב סבתו את כתיבתו בציטוטי שירים ופיוטים, בפניני חכמה ובאמרות שפר, והכול באופן מדוד ומדויק שלא מעמיס על הקורא ולא מסיט אותו מהעלילה יתר על המידה.

מיקרוקוסמוס של תולדות העם היהודי (עטיפת הספר)

בחלקו הראשון של הספר, מייצר המפגש בין עולי מצריים לעולי הונגריה סיפורים קטנים ומשעשעים שמאפיינים עד היום את הבדלי התרבות בין ספרדים לאשכנזים. את השתיקה והאיפוק של העולים ההונגרים מול שמחת החיים המתפרצת של העולים המצרים, אפשר למצוא גם היום במפגש בין עולים מברית המועצות לבני עדות המזרח.

בהמשך הספר, מתחדדת העלילה ומתמקדת יותר ויותר בסיפורו המטלטל של משה פרקש, שדמותו כובשת את לב הקורא. קשה שלא להתאהב בפרקש, איש החסד והאמונה, אוהב התורה והאדם וככל שנכבשים בקסמיו, נרעשים ומתרגשים יותר מסיפורו האישי הקשה.

בואי הרוח הוא לכאורה סיפורה של משפחה אך למעשה הוא גם מיקרוקוסמוס של תולדות העם היהודי במאה השנים האחרונות. הסיפור של משפחת פרקש מתחיל במלחמת העולם הראשונה בה נלחם אביו של הגיבור, וממשיך במלחמת העולם השנייה ובשואה הנוראה שחווה הבן. הילד המספר מצטרף לעלילה בשנותיה הראשונות של המדינה אבל הסיפור מתפתח, עובר דרך מלחמת יום הכיפורים ומגיע בסופו עד לימינו אנו.

בואי הרוח גם מברר ערכים רבים. יש בו עיסוק נרחב במושג המחילה. אביו של פרקש זקוק למחילה ואילו בנו נדרש למחול לאחרים. בנוסף ישנה התעסקות מתמשכת ביחסי הורים ובניהם. פרקש מייסר את עצמו על הפרידה מאמו שנגזרה עליו בילדותו, וחשובה לו במיוחד הורשת מורשת אבותיו לצאצאיו. הסידור הגמרא והסיפור שהוא מפקיד ביד המספר מספרים כל אחד בדרכו, את הסיפור של הוריו ושלו. חשוב לפרקש שמורשת משפחתו תעבור הלאה לדורות הבאים, אבל לא רק לשם הזיכרון. הדור הבא, שהוא בעצמו פיקדון ביד המספר, אמור לסגור מעגל ולזכות להגשים את חלומות אבותיו.

בואי הרוח. הרב חיים סבתו. הוצאת ידיעות אחרונות. 162 עמודים