נקודת מוצא: לוח המידע לשביל ישראל של קק"ל, על כביש 3955 כק"מ מזרחית ליישוב בית מאיר.
נקודת סיום: צומת שורש שליד היישוב שואבה (על אותו הכביש), כשלושה וחצי ק"מ מזרחית לנקודת ההתחלה.
אורך המסלול: כ12 ק"מ.
זמן הליכה משוער: כ6 שעות.
דרגת קושי: קלה. המסלול מתאים לכל המשפחה.
ציוד נדרש:
מפת סימון שבילים מספר 9 - מבואות ירושלים ("הפרוזדור"), כובע, אוכל ושתיה.
בעונה זו של השנה ניתן להסתפק גם בשני ליטרים מים לכל אדם בוגר, אלא אם כן מדובר ביום חם, שאז יש להצטייד בשלושה ליטרים לכל אחד.
דרכי הגעה:
כביש 1. לבאים מתל אביב - כ7 ק"מ לאחר מחלף שער הגיא (ליד היישוב שואבה) פונים שמאלה לתחנת הדלק שבצומת שורש. עוברים את תחנת הדלק ונוסעים עוד שלושה וחצי ק"מ על כביש 3955 לכיוון היישוב בית מאיר (עוצרים כק"מ לפני שער היישוב). מצד ימין ניתן להבחין בלוח המידע לשביל ישראל של הקק"ל. לבאים מירושלים - כ5 ק"מ לאחר מחלף חמד מגיעים גם כן לאותה הפניה שמאלה לכיוון תחנת הדלק שבצומת שורש.
יצאנו לדרך...
שלט הקק"ל הגדול מהווה נקודת מפגש של שלושה סימוני שבילים שונים: ירוק, אדום ושביל ישראל (שביל העובר לכל אורך הארץ והמסומן ע"י שלושה פסים - לבן כחול וכתום). הירוק פונה ימינה וחופף עם שביל ישראל, והאדום פונה שמאלה. אנו הולכים עם שביל ישראל לכל אורך היום, אך לא בכיוון השביל הירוק אלא בכיוון ההפוך. אנו מתחילים בחציית הכביש, ומייד לאחר חצייתו אנו מוצאים עצמינו בשביל כחול (המסומן גם בסימון של שביל ישראל) נח ורחב המתאים לכל רכב. שימו לב! למעט שני הק"מ האחרונים - שביל ישראל ילווה אותנו במשך כל הטיול, בנוסף לסימוני השבילים הרגילים שיתחלפו. שבילים מסומנים החופפים לקטעים משביל ישראל מסומנים בשני הסימונים, לעיתים בו זמנית, ולעיתים חליפות - פעם סימון רגיל (לדוגמא, הכחול) ופעם סימון של שביל ישראל (לבן כחול כתום).
לאחר כחצי ק"מ בשביל הכחול ייפגש השביל עם שביל בצבע שחור הפונה ימינה ושמאלה. אנו נפנה ימינה. לאחר כק"מ וחצי בשביל השחור נגיע לצומת T נוסף של שבילים מסומנים. פה ננטוש את השביל השחור ונעלה שוב על שביל כחול. עד כה הלכנו בכבישי עפר נוחים המתאימים לכל רכב, ובעצם היינו לא רחוק מפסגתו של הר כרמילה.
הק"מ המצפה לנו כעת הינו ירידה מעט תלולה מן ההר בשביל עפר צר, בינות לשיחים וצמחים רבים ושונים. החלק היפה של הטיול מתחיל. העצים היפים שמסביבנו ימשיכו ללוות אותנו בהמשך היום, אך לא הנוף הנפלא הנשקף מצלע ההר כעת כשמביטים דרומה.
סיימנו את הירידה, והנה לפנינו חניון דרכים מטופח, פסטורלי ויפה בו ניתן לעצור לארוחה קלה.
חניון זה גם הוא מפגש של שלושה שבילים (חוץ משביל ישראל) - הכחול בו הלכנו, שביל אדום הפונה ימינה ושמאלה, ושביל ירוק הממשיך קדימה (דרומה).
אנו בוחרים בשביל האדום, ופונים שמאלה.
סוף סוף - נחל כיסלון. חלק הארי של הטיול. מן הנחלים המרהיבים באזור, ואחד הקטעים המומלצים בשביל ישראל. כשבעה ק"מ של הליכה בִּשביל המסומן בצבע האדום, אך המכיל את כל הצבעים שניתן להעלות על הדעת. הצמחייה רבה. הכל רגוע, שליו, בראשיתי. בצידי כביש העפר הנוח נוכל לראות תצורות סלע מעניינות, עצים רבים, שיחים שונים, ועלים ופרחים בכל גווני הקשת. אך יתרונו של הנחל הוא גם חסרונו - יופיו וטיב שביליו מושכים אליו רוכבי אופניים ומטיילים לרוב, כך שפרטיות לא ממש נמצא בו.
אנו מתקרבים לסוף המסלול. את השביל האדום שלנו חותך כעת שביל ירוק. אנו פונים בו שמאלה לכיוון היישוב שואבה ונפרדים משביל ישראל. פחות מק"מ הליכה, ומתחילה העלייה לכיוון היישוב. שוב צומת T, ושוב מדובר במפגש עם שביל שחור. אנו פונים ימינה בשביל השחור ולאחר כחצי ק"מ של עליה אנו מתחברים שוב לכביש 3955 המתעקל בעיקול חד, ואשר יוליך אותנו לנקודה שכבר ראינו הבוקר - תחנת הדלק בצומת שורש (פחות מק"מ הליכה עד לתחנה).
מכאן ניתן ללכת ברגל או לתפוס טרמפ עד למקום בו החנינו את הרכב (כשלושה וחצי ק"מ הליכה, במידה וניתן לחנות בנקודת ההתחלה) ליד בית מאיר. בית מאיר הוא יישוב דתי שהקימה תנועת המזרחי ב1950 על חורבות הכפר הערבי "בית מחסיר" והנקרא כך על שמו של הרב מאיר בר אילן.
טיול נעים!