ידידיה מאיר, בטורו הקבוע בעיתון 'בשבע' מספר על הליכתו לניחום אבלים בבית משפחת בנאי. בסוף הטור שמוקדש כולו לזמר האהוב שחזר בתשובה הוא מספר:
"השעה מאוחרת. בבריסטול שמודבק על דלת העץ מבקשים מהמנחים לתת לאבלים לנוח אחרי עשר בלילה. אנחנו קמים, אומרים "המקום ינחם" לאביתר, אבל אז רואים את אורנה בכניסה. אנחנו לא בדיוק מכירים אותה אבל מתיישבים לכמה רגעים מתוך נימוס, על הכסאות כתר שמולה. ובסוף את התיאור הכי טוטאלי של חיי התורה של מאיר בנאי אנחנו מקבלים ממנה.
וכך מצטט מאיר את דבריה של אורנה בנאי על היום האחרון של חייו של אחיה: "ביום חמישי שעבר, היום האחרון, הוא שכב פה בבית ושאל אותי פתאום אם אני יודעת אם אחרי המוות, בעולם הבא, אפשר ללמו תורה. אמרתי לו שאני לא יודעת והתחלתי מהר לחפש בגוגל מאמרים על החיים שאחרי המוות. אמרתי לו 'אני לא רואה שכתוב פה שיש דבר כזה'. ומאיר ענה 'הם לא יודעים יש'. כך הוא נפטר. האהבה הגדולה שלו בחיים הייתה התורה. לפני המוזיקה אפילו. ברור שמאיר חי ונשים מוזיקה, אבל יותר מזה הוא חי את התורה. ואני חושבת שהיא עשתה לו רק טוב. בשנים האחרונות הוא סופסוף מצא את מה שחיפש כל החיים".