שולמית דהן (28) מאור עקיבא, הגשימה את החלום שלה להקים קבוצת כדורגל נשים בעירה. נשים רבות מגשימות בהצלחה את החלום שלהן, אך אצל שולמית האתגרים קשים פי כמה.
"עד גיל 11 הייתי ילדה רגילה, אך אז גילו לי את מחלת ניוון השרירים, בגיל 12 הייתי כבר בכיסא גלגלים. עד למחלה ההובי שלי היה כדורגל, החלום לשחק בעצמי ברמה מקצועית נקטע, אך לא ויתרתי אף פעם על החלום לעסוק בזה", מספרת דהן ל'כיפה'.
בשנים האחרונות היא הפכה לחלק בלתי נפרד מקבוצת 'מכבי כשרונות חדרה' שמשחקת בליגה הראשונה לבנות, ליגה השווה במעמדה לליגת העל לבנים. היא נסעה עם הקבוצה לכל המשחקים והלכה לרוב האימונים כשהיא מעודדת את הקבוצה באופן רציף. "לקחתי איתם את גביע המדינה לכדורגל נשים", היא מספרת בגאווה.
לפני 4 חודשים החליטה דהן שהיא הולכת עם החלום שלה צעד נוסף קדימה, "הקמתי קבוצת כדורגל נשים בעיר שלנו זה היה חלום שלי כבר תקופה ארוכה ותוך זמן קצר הגיעו לקבוצה 19 בנות, אין סגל גדול כזה בכל הארץ. המאמנת היא שחקנית פעילה של 'מכבי כשרונות חדרה' - דניאל סופר ואני המנהלת של הקבוצה", מספרת דהן.
האתגר של הקמת קבוצה ללא תקציב אינו פשוט, "זו קבוצה פרטית שאין לה מימון. היא הייתה אמורה להיות ממומנת על ידי העירייה אבל מלבד זה שאנו מקבלות מגרש לאימונים עדיין אין תקציבים מסודרים", מסבירה דהן ומוסיפה כי אחת השחקניות בקבוצה תרמה את כל הביגוד, "מאפיית עינב פה בעיר ששייכת למשפחתה של אחת השחקניות תרמה לנו את כל הביגוד והתיקים והבנות נושאות אפילו בחצי מעלות הביטוח כשאת חציו השני שילמה העירייה, למרות שמדובר בסכומים לא גדולים יחסית".
דהן מוכנה גם להשקיע בחלום מכיסה הפרטי, "כדי להגשים את החלום שלי אני מוציאה מכספי הפרטי כדי לממן את משכורתה של המאמנת ואנחנו מחפשים עוד ספונסרים כדי שיוכלו לעזור לתת כל מה ששחקנית צריכה כדי לשחק".
בליגות הנשים לכדורגל יש את הליגה הראשונה, הליגה השנייה המקצועיות וליגת 'מאמא גול' שהיא חובבנית. "היו לנו כבר כמה משחקים, השאיפה שלנו להיכנס לליגת המאמא גול אנחנו מאמינות שבשנה הבאה אנחנו ניכנס אליה. אנחנו כמו תינוק שצריך לזחול כדי ללמוד ללכת וזה תהליך".
דהן, דתיה שומרת שבת, מסבירה כי הליגה והאימונים נערכים רק באמצע השבוע מה שמאפשר גם לשחקניות דתיות לשחק. "זה מסתדר לכולן. יש בנות דתיות נוספות שמשחקות במאמא גול. יש שחקנית שמשחקית עם כיסוי ראש וחצאית. היא בעבר הייתה משחקת בליגה הראשונה בקבוצת אסא תל אביב ולאחר שחזרה בתשובה היא החלה ללבוש חצאית מעל המדים".
כשאני שואל אותה מה החלומות שלה לעתיד עם הקבוצה היא לא ממהרת לענות, "קודם כל להיכנס לליגה ולהתחיל לשחק מסודר וכמובן שהשאיפה היא להגיע לליגות הגבוהות יותר. כל הבנות בקבוצה יש להן מטרה להגיע לליגה ולהגשים לי את החלום שלא הצלחתי לעשות אותו פיזית". לאחר שהיא מהססת היא מוסיפה שיש לה חלום נוסף, "אני רוצה להיות מנהלת קבוצה של ליגה ראשונה של כדורגל נשים".
"המגבלה שלי לא חוסמת אותי לעשות דברים שאני אוהבת. אני חושבת שאני עושה דברים שאני אוהבת יותר מבן אדם שיש לו שני ידיים ורגליים. זה מעודד אותי אפילו לעשות יותר ולא לוותר. אני בן אדם מאמין, ואני יודעת שזה מה שבורא עולם רוצה שאתמודד אתו ובהצלחה", מסיימת דהן.