מי לא היה שם? ערן צור, שלומי שבן, שלמה בר, אהרן רזאל, לאה שבת, ארז לב ארי, דניאל זמיר, מיכה שטרית, "המדרגות", דין-דין אביב, אתי אנקרי ושם טוב לוי - לצד פייטנים מפורסמים כר חיים לוק, ליאור אלמליח ועוד.
בדרך מעיר הקודש לעיר הקוטג, תהינו בקול האם פנֵינו לא מוּעדות לערב שירי-סוכנות שיכולנו להפיק בעצמנו. לשמחתנו, התבדינו. 30 פיוטים ושירים משובחים נבחרו, נוּגנו והוּשרו ב"ערב הפיוט הגדול", שהופק ע"י דודי לוי וקובי אוז. הללו עבדו במסירוּת רבה על הערב במשך מִספר חודשים נכבד, והתוצאות ניכרות:
ראשית - הערב התחיל בזמן (מה שיתברר אח"כ כגורם הכרחי); המעברים בין השירים היו חלקים ולא ממושכים, וחוברת עם רשימת הפיוטים, המְבצעים, ואף מדרש-הסבר לצד הפיוטים השונים חוּלקה לקהל הרחב. שני מסכי-ענק הועמדו בשני צידי הבמה, כשמילות-הפיוט המוּשר נמצאות בתחתית המסך.
 |
|
במקום למלמל (צילומים: יערה וייס)
|
לערב היו מספר שיאים, ביניהם: "אזמר בשבחין" בניגון ברסלב ובביצוע בני-הדודים המוכשרים אהרן רזאל והכנר ניצן-חן; "ידיד-נפש" בדואט פשוט של לאה שבת ותמר גלעדי; ר חיים לוק, הפייטן המרוקאי הידוע, שהפליא בסלסוליו וזכה למחיאות-כפיים סוערות וממושכות; "מי האיש" בעיבוד רוקיסטי מרשים של דודי לוי וארז לב-ארי; ו"יודוך עמים" של אתי אנקרי, בביצוען המרגש של הזמרות ששרו בערב. שיא השיאים הגיע בחתימת הערב, כאשר הזמרים עלו כולם לבמה, והקהל המשולהב מריע להם בעמידה לצלילֵי (תחזיקו חזק): "הלילה הלילה הלילה, שמחה גדולה הלילה".
כמי שהפיוטים מוּכרים לה וקרובים לליבה, תהיתי לעצמי כיצד מבין אותם הקהל הרחב, שהפיוטים הם לא מנת חלקו. כך, בעוד אני משתעשעת בְּלָחוּד לאחותי חידות כדוגמת מאיפה לקוח השיבוץ "הנץ רימון פרחה גפני", הצפנו במנה גדושה של פיוטים בשפה גבוהה. לא נורא, הגענו לעמק השוה ב"אזמר בשבחין" המדהים, כשתחת המילים הארמיות הופיע הסבר בעברית צחה, לרווחת כולנו... (ומי שהבין מאז ומִתמיד שפירוש המילים: "וְנוּנִין עִם רַחְשִׁין" הוא דגים עם עופות - שיָקוּם!). אז חוץ מרקע קצר והסבר על הפיוט שבלט בהיעדרו, נפקד גם מקומם של הזמרים מאיר בנאי ועמיר בניון, שאך טבעי הוא שהם יטלו חלק בערב חשוב זה.
30 פיוטים ושירים היו כאמור בָּערב, והוא התארך עד לחצות. ניתן היה לקצר את הערב, לפחות בשליש, והדבר לא היה גורע במאומה מִטעמו הטוב.
 |
|
ביצוע מרגש
|
הערב הוא פרי מאמצו של ארגון "הלל ישראל", הפועל להנגשת היהדות בקרב סטודנטים מישראל ומהעולם. אחד מהפרויקטים שהוא מוביל הוא פרויקט "ידידי השכחתָּ", המקרב את עולם הפיוט היהודי לאלפי סטודנטים וצעירים. אך לא רק צעירים גדשו את האולם הגדול, אלא קהל מגוון ורחב: דתיים ושאינם, מבוגרים וצעירים, חובבי-פיוט מוּשבעים לצד חובבני הטרנד ההולך ומתפשט במוזיקה הישראלית. וזוהי ההצלחה הגדולה של הערב, שהצליח לחבר - דרך הפיוט - בין "חמדת ימים אותו קראת" הנוסטלגי (איפה צמד רֵעים?) ל"מחר בעזרת ה" של שלומי שבן, ובין הקהל המגוון שגדש את האולם. היה מרגש לראות כיצד הפיוט העתיק, אשר זכה לעדנה בשנים האחרונות, מצליח לאחד קצוות שונים ולהסיר מחיצות.