רחוב ההסתדרות

חדשות כיפה צביקה אנגל 26/12/12 00:00 יג בטבת התשעג


ארץ: ישראל
שפה: עברית, תרגום :
שנה: 2012
במאי: פינקס מתן ,
אורך הסרט: 30 דקות
מתאים לגילאים: נוער, כל המשפחה, מבוגרים,

תקציר עלילת הסרט
"משעמם לך, אין לך מה לעשות בחיים". תגובתה של השכנה שוש, בעת שקיבלה הזמנה להצביע באירוע הבחירות לראשות רחוב. הסרט עוקב אחר פינקס מתן, דמות סטודנט, צעירה ולא ברורה, שמתמודדת בבחירות שהיא המציאה. השימוש בפורמט הבחירות יוצא מהקשרו המוכר, מפתיע את תושבי הרחוב ומוציא מהם תגובות ופתיחות לשיחה והכרות עם הדמות הטוענת לכתר. או

רחוב ההסתדרות הקטן והשיגרתי שוכן בלב מרכז העיר בירושלים. התושבים ועובדי העסקים השונים, לא העלו על דעתם שיבוא היום בו יתקיימו בחירות לראשות הרחוב. פינקס, תושב צעיר ונמרץ יוצא למסע בו האמון במערכת ובקשר האנושי עומדים למבחן.
http://www.youtube.com/v/WIbyvJgfkng&hl=en&fs=1

ההמלצה שלי:
"ההסתדרות", אחד הגופים הותיקים ביותר בארץ הממסד את זכויות ציבור הפועלים על גווניו השונים, שֵם שמוכר לנו יותר בהקשרים של הפגנות ואיומים להשבתת המשק. הפעם, מופיע שם זה כשם של רחוב קטן בו מתרחש הסרט של הבמאי מתן פנקס. אך אין להתבלבל – הצילומים אמנם מתרחשים ברחוב רגיל במרכז העיר ירושלים, אך הם יוצרים כעין מיקרוקוסמוס אדיר למרחב הכללי, הן הירושלמי והן הישראלי. עד כדי כך, שבמהלך הצפייה בסרט, נדמה לרגעים שהעדשה מצליחה לתפוס בקטן רבים מהנושאים המעסיקים אותנו הישראלים בהווה, ובעיקר בתחום החברתי.

אתחיל עם הדמויות. אנו נחשפים לדמויות לכאורה רגילות, יומיומיות, כאלו שאנו מכירים מהחיים שלנו, אולם בעזרת המצלמה אנו מגלים אבי-טיפוס מעניינים, משעשעים ולא סטנדרטיים: המוכר הפרסי שמריץ את מתן לראשות הרחוב ומתעניין יחד איתו בכל דבר ברחוב. נהגי המוניות בתחנה המזמינים את כל 50 הנהגים לבוא ולהצביע, השכנה שדואגת אך ורק לבניין שלה, הפקחים המלגלגים, שרוצים לקנוס את מתן על לכלוך במרחב הציבורי, המוזיקאית האמריקאית שלא מבינה בכלל במה מדובר, והסבתא של מתן, שבעיניי היא בעצם גיבורת הסרט ועוברת את התהליך המשמעותי ביותר במהלכו.

שכן, אין ספק בכך שהסרט הוא תוצר לוואי ברור של המהפכה החברתית דגם 2011. התארגנות קטנה, שולית, יוצאת לרחובה של עיר, קוראת להפיכת סדר היום, וגורמת לאנשים להתעניין זה בזה, להיות אכפתיים, לחייך ("מי שלא מחייך – יקנס!") ולהאמין בשינוי. עיקר הסרט עוסק בעניין זה – הקונפליקט בין המרחב הפרטי, הבית, לבין המרחב הציבורי (הרחוב, המדינה) והיכולת של האדם לשנות את סביבתו הקרובה. הסבתא, שבתחילת הסרט מנסה להניא את נכדה מלרוץ לראשות הרחוב ומדברת עימו על כך שעליו לדאוג לצרכיו האישיים ו"למצוא לעצמו בחורה", בסוף הסרט מביטה בנכד שלה בהערכה עצומה ושמחה בו על כך שיצא לעשות משהו שהוא מאמין ואוהב.

ואולי יש כאן אף יותר מכך. הפער בין הסבתא לנכד אולי מסמל יותר מהכל את הפוליטיקה הישנה והעייפה ("ההסתדרות") מול הפוליטיקה החדשה, התוססת והבועטת, פוליטיקת "פייסבוק", המוכנה להביט על כל פרט העובר ברחוב (כולל מיעוטים שונים ונוער שוליים) בהבנה ובחמלה. וכעת, במחשבה חוזרת על שמו של הסרט, אולי לא בכדי הוא נקרא "ההסתדרות". לכאורה, מתן מנסה להניע ברחוב שלו מהלך "הסתדרותי" מובהק של חיפוש שררה ושלטון במקומות בהם חיים אנשי עמל פשוטים. אך לאורך הסרט מתגלה כי כל כוונתו היא להניע מהלך של קשר, אהבה וקהילתיות ברחוב של חיי מסחר ומועדונים, בו אינטראקציה בין תושביו היא לא דבר מובן מאליו.

יפה לראות שהסרט עטוף בנימה משעשעת ומבודחת יחד עם העומק של תמונת מראה ישראלית הנמצא בו. הסצינות משולבות ברצף איכותי, כולל סצינות יקרות לכל במאי דוקו (כגון סצינת חדר המדרגות, בה נפגשות במקרה מספר דמויות מהסרט) וניכר שנעשתה עבודת עריכה מצוינת. השילוב המדויק כל כך בין הומור ורצינות, סאטירה פוליטית-חברתית ודוקו אישי מקומי – הופכים את 'ההסתדרות' לסרט נפלא, מקורי ואיכותי. שווה כל רגע.


מידע חינוכי:

הדרוג שלנו
שווה צפיה
די לאלימות
ערכים
צניעות
התנהגות שפה
איכות קולנועית

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן