הימים ימי בית שני, אלכסנדר מוקדון הוא ראש האמפריה השלטת בעולם, יוצא למסע דילוגים וכיבושים ברחבי המזרח התיכון, קומץ כותיים (קבוצה מרכזית המזנבת ביהודים יושבי הארץ ) מנסה להשפיע באמצעים מדיניים "היהודים מרדו בך..." אלכסנדר שועט לכיוונה של ירושלים בירת ישראל. הפור נפל, ירושלים עומדת בפני חורבן נוסף...
שמעון הצדיק לובש בגדי כהונה ויוצא לקראתו של אלכסנדר מוקדון ואחריו תלמידיו ואבוקות של אור בידיהם.
מפגש !!! השיירה המאובטחת והמכובדת של אלכסנדר מוקדון פוגשת עם שחר את השיירה הקטנה והמגוחכת משהו של שמעון הצדיק המאבטחים של המצביא נדרכים... חרבות וקשתות נשלפות, מיהם המורדים המנסים לחסום את דרכו של המצביא הכל יכול ???
שקט, משהו לא ברור הקיסר ! המצביא ! אלכסנדר מוקדון ! יורד ומשתחווה בפני היהודי המורד ???
מחזה מדהים נגלה לעיני הלוחמים ! אלכסנדר מוקדון יורד מהסוס ומשתחווה לראש קבוצת היהודים ?
"דמות דיוקנו של זה ראיתי מנצח לפני בבית מלחמתי" מסביר להם אלכסנדר מוקדון...
שמעון הצדיק שלא ידעתי מיהו, הוא הדמות המלווה אותי בכל המלחמות, והנה הוא כאן לפני...
(ע"פ יומא סט.)
תיאור אחר הבא להמחיש את הרגשתו של הכהן הגדול בכניסתו לקודש הקודשים מצינו במסכת יומא (לט,ב): שם מתואר כיצד נכנס שמעון הצדיק לקודש הקודשים כשהוא מלווה בדמות נסתרת. וזה לשון הגמרא: "..תנו רבנן: אותה שנה שמת בה שמעון הצדיק אמר להם: בשנה זו הוא מת. אמרו לו: מניין אתה יודע? אמר להם: בכל יום הכיפורים היה מזדמן לי זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים, נכנס עמי ויצא עמי, והיום נזדמן לי זקן אחד לבוש שחורים ועטוף שחורים, נכנס עימי ולא יצא עימי. אחר הרגל חלה שבעה ימים ומת". נראה מתוך הדברים, שהדמות המלווה את הכהן הגדול היא דמותו של אברהם אבי האומה (ראה בבא קמא נ, א. שם מתואר אברהם אבינו כזקן אחד), כשתפקידו ללוות את הכהן הגדול, ולסייע לו בשליחותו להביא כפרה ביום זה על עם ישראל.
תורה עבודה וגמילות חסדים :
ככל חניכי בני עקיבא אנו מכירים ומשננים את תורה ועבודה (ולפעמים גם גמילות חסדים...)
וזאת ע"פ המשנה הידועה במסכת אבות "שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה, הוא היה אומר על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים (אבות א ב')
לא נעסוק בפרושי הראשונים והאחרונים על המשנה, משמעויותיה הרעיוניות וההלכתיות אלא בפשט הדברים ע"פ דמותו של האיש.
פרשני מסכת אבות נוטים לפרש את הפתיח למשניות ולמימרות "... היה אומר" כמוטיב המרכזי באמירתו זו של אומר המימרא. היינו המאמר המתומצת והקצר שנאמר בשמו של אותו תנא הוא הייצוג והסמל של אותו תנא, לא רק דבר אחד הוא אמר ולא רק באמירה זו מסתכמים דבריו אבל באמירה הקצרה מתומצתת כאמור הווייתו.
שמעון הצדיק הוא התנא הראשון, הוא משיירי כנסת הגדולה, הוא כהן גדול, הוא מנהיג ציבור בשעות משבר רוחני ופוליטי. שילוב פשוט של תורה עבודה וגמילות חסדים, בלי הרבה רעש וצילצולים, כהן גדול שיודע לשרת בקודש ויודע גם ללכת כל הלילה כדי לפתור משברים איש פשוט של תורה ועבודה איש של גמילות חסדים...
הילולת שמעון הצדיק :
ע'פ הגמרא דלעיל יומא לט : מסורת היא כי הילולת שמעון הצדיק נערכת ביום כ"ט תשרי (שבעה ימים אחר הרגל ) ביום זה נוהגים רבים לבוא ולהתפלל על קברו של שמעון הצדיק
שכונת שמעון הצדיק :
האזור, שצמוד לכביש מס' 1 בירושלים, נקרא על שם קברו של שמעון הצדיקהכהן הגדול , שהיה מוקד מרכזי לעליה לרגל במהלך התקופות. באזור ישנם אתריםהיסטוריים אחרים, בניהם קברי הסנהדרין הקטנה ומערת הרמב"ן. המשטח נקנה ע"י רבניירושלים מידי הסולטן התורכי בשנת 1876 ובמהרה הפך לשכונה יהודית. השכונה היתה נצורהב- 1948וכעבור זמן פונתה מתושביה היהודים. הערבים השתלטו על הבתים והרכוש. באורחנס, בית הכנסת של השכונה, נותר על כנו בין ההריסות. כיום, ההריסות שוקמו ובית הכנסתהחרב הפך לישיבה פעילה מוקפת בבתי משפחות יהודיות, כשמשפחות חדשות מצטרפות כלהעת.
כולל שמעון הצדיק הפועל כאמור במרכזה של השכונה המתחדשת מזמין גם אותכם לבא, להתרשם מהשכונה, מהאווירה וכמובן להגיד פרק תהילים...
מגיעים למקום עם קו 23 מהתחנה המרכזית
ההילולה מתחילה ביום ב בערב אור לכט תשרי עד ליום ג בשעות הערב
לפרטים, למסירת שם לתפילה ולתרומות לחיזוק היישוב והכולל
02-5321828 ו/או 052-8314109