פרשת השבוע הקרובה, בה מסופר על מעמד הר סיני, לא נקראה אלא על שמו של כהן מדיין. רגע לפני שאנו מקבלים את האמת משמיים, מלמדת אותנו התורה שיש אמת גם במקומות אחרים. במיוחד לאחר המלחמה האחרונה עם עמלק (סוף פרשת בשלח), חשוב לתורה להראות שלא כולם "עמלק". יש הבאים למלחמה ויש הבאים לשלום. אנו צריכים לדעת שאפילו יתרו הקיני, שככל הנראה היה מחובר בקשר משפחתי לעמלק, יכול ללמד אותנו הרבה על הדרך שבה עושים צדק. התורה מחנכת אותנו שהחיים זה דבר מורכב. עלינו לתקן אותם כל העת ובשביל אותו תיקון, עלינו לבחון כל דבר לגופו ואין צורך להתרחק מדעות מסוימות או להחרימן רק בגלל יחוסן .
הציונות הדתית לאורך ההיסטוריה, הפנימה את המסר הזה ופעלה בכל מקום לגופו של עניין. למשל, בבחירה להיות שותפים במפעל הציוני. למרות חילוקי הדעות הקיימים עם שאר מובילי החזון, המטרה חזקה יותר ולשמה מותר ואף צריך להתאחד.
מנגד, עומדת הגישה החרדית. גישה באה מתוך רצון לטהרנות ומבחינתה כל דבר שנוטף ממנו ריח אחר שאינו ריח של אוהלי תורה, הוא בבחינת טמא. אני משער שאם יתרו היה מציע את עצתו לראשי המגזר החרדי, מיד היו דוחים אותו רק בשל קרבתו לעמלק ועברו האלילי ולאור הימים האחרונים ניתן להסיק שגם אם היה מתגייר זה לא היה עוזר לו.
 |
|
נושאים בנטל (צילום אילוסטרציה: דובר צהל)
|
השבוע המשיכה בני עקיבא את מסורת הציונות הדתית. מסע האלונקות למען שירות בצבא ונשיאה בנטל של כל המגזרים בא ע"מ לתקן בעיה יסודית וחמורה הקיימת לצערנו במדינה. תופעת ההשתמטות בין אם מצד החרדים ובין אם מצד חילונים מסוג מסויים, היא איום קיומי לחוסנה של החברה. התנועה בחרה ליטול חלק ולהצטרף לאמירה המחייבת את כולם לקחת חלק בנטל. מבקרי ההצטרפות ודאי יאמרו: כיצד נרוץ תחת האלונקה כשמצידה האחר גם מישהו מארגון שמאל? מדוע התנועה מנסה להיות "נחמדה" אל מול החילונים? ומדוע נותנים יד למאבק נגד החרדים?
אלא שחובה עלינו לענות בקול לאותם טהרנים: אם המטרה ראויה ונכונה מדוע שלא ניטול חלק? האם עלינו להחרים כל דבר שאליו שותפות גם דעות אחרות? והאם, אין לנו מקום לומר אמירה חשובה אל מול המגזר החרדי אשר עדיין מתעלם ברובו מהצורך הקיומי של המדינה?
יתרה מכך עלינו לומר: השתתפותה של בני עקיבא באירוע זה היא קידוש השם.
חזרתי משם עכשיו. באתי להחזיק את האלונקה וראיתי לידי כמה חניכים עם חולצות תנועה הולכים וסוחבים אלונקה נוספת. גם אם היו פה ושם כמה שלטים שאיני אוהב, הייתה שם ארץ ישראל היפה. לא הסתה אנטי חרדית ולא אנטי דתיות אלא רצון אמיתי וכנה לכך שכולם ייטלו אחריות. השתתפותם של אנשים עם כיפה הבהירה לכולם שאין זה מסע נגד תורת ישראל אלא נגד תופעות חברתיות שעלינו למחות מולן. אל לנו להשאיר אמירה זו רק לאחרים אלא להיות חלק מהשיח ולקחת אחריות.
קדימה בני עקיבא!
שמואל שטח משמש כמנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה