הגרעינים התורניים ההולכים ומתרחבים בשנים האחרונות בכל רחבי הארץ, עם כל התופעות החיוביות המאפיינות אותם, מלווים לא פעם גם בתופעות מזיקות והרסניות.
לא אחת ומכיוון שהגרעין נבנה "מלמעלה למטה", הסמכות העליונה של הגרעין היא ראש בית המדרש וחברי הגרעין הם משפחות האברכים בישיבה המקומית. מציאות זו, למעשה, אחראית לכך שבמציאות הפוליטית בגרעין, לאף אחד מחבריו אין זכות הצבעה רשמית על דרכו של הגרעין ועל הנהגתו. זו אולי הסיבה המרכזית שהביאה את הרב אבי קדיש, חבר הנהלת תנועת "נאמני תורה ועבודה" ותושב גרעין תורני בעצמו, לפרסם באחרונה הצעה לתקנון עבור הגרעינים התורניים ברחבי הארץ.
"צריך לזכור שתופעת הגרעינים התורניים גדולה וחשובה ביותר, הייתה לפני 15 שנים בגדר חלום רחוק. היום כמובן מדובר במציאות המאפיינת את רוב המקומות בארץ, ולכן חיברתי את התקנון בניסיון להתמודד עם התופעות השליליות של הגרעינים", מסביר הרב קדיש לכיפה.
הריבון: חברי הגרעין
בתקנון שניסח ניתן למצוא, לראשונה, הגדרת מטרות מסודרת של הגרעינים התורניים. "הגרעין התורני", נקבע שם, "יפעל בדרכי נועם לקדם את לימוד התורה בעיר בשיטות מגוונות, לחיזוק שמירת המצוות ולהבאת משפחות נוספות לקהילה". על פי התקנון, החברות בגרעין תהיה פתוחה עבור "כל תושב שמזדהה עם ערכיו ומטרותיו של הגרעין", תוך שהיא "כרוכה בתשלום דמי חבר צנועים, ותעניק זכות הצבעה על דרכו של הגרעין ועל הנהגתו".
 |
|
פטור מדמי חבר בשנה הראשונה (צילום: YuvalH-cc-by)
|
הרב קדיש מציע בתקנון כי "משפחות שבאות מחוץ לעיר לגור בה ולהצטרף לגרעין תהיינה פטורות מדמי חבר בשנתם הראשונה", בפטור שיכלול גם משפחות אברכים ובעלי תפקידים רשמיים בבית המדרש בשנתם הראשונה בעיר. "לכל חבר וחברה בגרעין התורני תהיה זכות הצבעה שווה", נקבע, "הריבון בגרעין התורני הוא קהילת החברים שהצטרפו רשמית לגרעין".
כמו כן, לא מעט סעיפים בתקנון מוקדשים לפלורליזם וקבלת השונה, בעיקר חילונים וחרדים. "ראש בית המדרש יפעל כדי לפתוח את שערי בית המדרש לכל בני העיר ולא יגביל את השתתפותו של אדם בחיי בית המדרש בגלל חילוקי דעות תורניים, כל עוד הכבוד ההדדי נשמר כראוי", נכתב בתקנון.
שומרים על ה"קו"
לדבריו, המציאות כיום בקרב לא מעט מהגרעינים התורניים מאופיינת ב"רצון לפתוח את הבית באופן הדדי הוא בעיקר בין משפחות הגרעין לבין עצמן. הזמנה אישית לסעודת שבת שבאה מחוץ לגרעין לא נחשבת כל-כך וכן אין רצון גדול מצדם של משפחות הגרעין להזמין אנשים מבחוץ לתוך ביתם". לדבריו, "אם הסמכות בגרעין באה רק מלמעלה מראש בית המדרש, ואם ה"קהילתיות" נמדדת על פי הקרבה לחיי בית המדרש יחד עם זכות קדימה למשפחות האברכים, אז לא מדובר על קהילה שראויה לקבל את תמיכתה האוטומטית של הציונות הדתית".
הרב קדיש מסביר כי התופעה השנייה שהביאה אותו לניסוח התקנון, היא אותה "פסלנות תורנית", להגדרתו, אשר במסגרתה כל גרעין קנאי לדרכו שלו ול"קו" האידאולוגי שלו, מתוך חוסר יכולת להכיל דעות שונות. "דעתי האישית שכל בית מדרש ציוני ראוי להקים גרעין תורני, אבל המקום שהם בונים בעיר חייב להיות בית מדרש שיודע להכיל ורואה בכך ערך עליון", מסביר הרב קדיש, "בית מדרש שמשתיק קולות אחרים שאינם לפי ה"קו" שלו, אינו ראוי לקבל הכרה ותמיכה בתור "גרעין תורני". אם הגרעין התורני הוא באמת חלק מהציבור הדתי ואפילו הלב שלו, אז בבית מדרשו חייבים להישמע רחשי לבם של כל הציבור, גם אם המסר לא יהיה אז אחיד וברור".
העירייה של הדתיים
התקנון של הרב קדיש מחייב התנהלות דמוקרטית על בסיס חברות מקומית פתוחה בגרעין, זאת לצד מקום נרחב בבית המדרש למגוון רחב יותר של דעות בעולם התורה הציוני. הרצון להבהיר ולייסד כללים דמוקרטיים לגרעין, נוסד אצל הרב קדיש בעת שהבין כי הגרעין התורני בכל אתר ואתר הפך למעין "עירייה לדתיים". "ככל שהגרעין התורני הופך להיות הכתובת הדתית האוטומטית במקום, זה הופך להיות קריטי שהריבון בו יהיה הציבור. והציבור כולל בתוכו את כל מי שרוצה להצטרף אליו באופן חופשי, לא רק את האברכים שלומדים בבית המדרש", הוא מסביר.
"מדובר כאן על ניהול תקין ושקוף ודמוקרטי, על מחלוקת לשם שמים מתוך כבוד הדדי בין כותלי בית המדרש. נראה לי ששני הדברים האלה חשובים ליהודים רבים וטובים שלא כולם מגדירים את עצמם "דתיים" ולדעתי הגרעין התורני צריך להיות בית חם גם בשביל היהודים האלה", מציין הרב קדיש אשר מציין כי החשיבות של ההשפעה על התנהלות בית המדרש היום - תהיה זו אשר תשפיע על כלל הקהילה ביום המחר. "הקפדה על שמירת התקנון היא בסופו של דבר לטובתם של הגרעינים עצמם. מטרתו של התקנון הוא לשמור על ההישגים הנפלאים של הגרעינים, לתקן את הליקויים ולשפר אותם, למען הדור הבא".