טחנות הצדק טוחנות לאט: שמונה שנים לאחר כתבת התחקיר ב"מעריב" אשר שפכה את דמו של הרב שלמה אבינר בטענה כי הטריד מינית מתלוננת אשר פנתה אליו בשאלה הלכתית, תוקף בית הדין הרבני הגדול את המתלוננת וקובע כי הרב אבינר, ראש ישיבת עטרת כהנים ורבה של בית אל - חף מפשע ונקי מכל רבב.
כבר עם פרסום התחקיר, דן בית הדין הרבני האזורי בירושלים בטענת המתלוננת וקבע כי מדובר בעלילה נגד הרב אבינר. מאוחר יותר, בחרה המתלוננת לערער על החלטת בית הדין ולפנות לבית הדין הרבני הגדול בירושלים, אשר החליט לאמץ את ההחלטה הקודמת, לתקוף בחריפות את המתלוננת ולתבוע פרסום התנצלות מהרב.
"בבואנו לדון בין גרסתה של המערערת לכל אותם מעשים להסברו של המשיב (אבינר), יש לדחותה מכל וכל ולראותם כדברי השמצה זדוניים, וצדק בית הדין האזורי שחייב את המערערים לפרסם התנצלות והבעת צער על הפגיעה בשמו ובכבודו של הרב", נכתב בפסק הדין, אשר תמך בהסבר כי דברי המתלוננת נאמרו מתוך שנאה - והם אינם אמינים.
בהמשך פסק הדין, אשר ניתן בהרכב בראשותו של הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר, נדחו טענותיה של המתלוננת כי הרב אבינר קרא לה בשמות כינוי דוגמת "נסיכתי", "מלכתי" ו"אהובתי". על פי פסק הדין, הרכב הדיינים אימץ את הסברו של הרב אבינר, אשר הסביר כי כל שאמר למתלוננת הוא כי "בעיני בעלה היא נסיכה, מלכה ובעלת גוף יפה".
בית הדין אף דחה את טענותיה בדבר מגע אסור וקבע כי במקרה בו טענה המתלוננת כי הרב נגע בה כאשר ישבו על ספסל ברחבת הכותל והושיט יד ליטול חפץ ברכב, "מדובר בנגיעה שהיא טעות תמימה בדרך ליטול חפץ מסוים".
תזכורת: התחקיר שזעזע את המגזר הדתי לאומי
כזכור, בתגובה לתחקיר שפורסם לפי כשמונה שנים, הגדיר הרב אבינר את טענות המתלוננות כ"טענות ישנות שכבר נבדקו בעבר בידי רבנים ואנשי ציבור, נמצאו חסרות שחר וכולן שקרים ודמיונות של שתי נשים, בשעה שהיו במשבר נפשי קשה, ופירשו באופן מעוות דברי סעד ועידוד שנתתי להן". לדברי הרב אבינר "כל אדם שקורא את הכתבה מתרשם שזה לא נכון. אני לא מוטרד".
בהבהרה שפרסם הרב אבינר בזמנו, כתב כי הוא "כמו עורך דין, כמו עובד סוציאלי, יש לי אתיקה מקצועית של רב". עוד הוסיף כי "הרבה יותר נוח לרב להצטמצם בפסקי ההלכה שלו, לדברים של שבת וכשרות, אני מתעקש להכנס לכל נושא, גם לרגיש ולאינטימי ביותר", וכי ימשיך "לעזור לנשים מסכנות ופגועות".
התחקיר עורר באותה תקופה סערה משמעותית במגזר הדתי לאומי, כשבבית אל, מקום מגוריה של אחת המתלוננות ומוקד הנהגתו של הרב אבינר, הופץ כרוז הקורא לתושבים לנתק מגע עם המתלוננת, בו נכתב כי ביישוב "מגנים מכל וכל את המשמיצה". כרוז אחר שהופץ בזמנו קרא לחרם על העיתון "מעריב", בו פורסם התחקיר על ידי העיתונאי קלמן ליבסקינד ולמשך תקופה החליטו עשרות בעלי מכולות להפסיק למכור את "מעריב" בדוכניהם.