מטעני צינור בלוד

שני מטעני צינור הושלכו בסוף השבוע שעבר אל עבר בתי הגרעין התורני בשכונת "רמת אלישיב" בלוד. אחד מן המטענים נזרק לעבר חצר שבה גן ילדים, והתפוצץ מתחת לחלונה של משפחה יהודית מהגרעין, המטען השני לא התפוצץ. בשתי התקריות לא היו נפגעים.

אילן הררי, יו"ר הועדה הממונה בעיר, שיגר מכתב לשר לביטחון פנים אבי דיכטר, בו הוא מבקש את תגבור מצבת השוטרים בעיר: "כל הסימנים מעידים על כך שהמעשה החמור והקשה בוצע על רקע לאומני, שקשור ככל הנראה למתרחש בדרום... כמעט מדי יום מתרחשות תופעות של יידוי אבנים מצד צעירים ערבים כנגד יהודים בדרכם לבית כנסת ועוד ביטויי אלימות קשים מצד המגזר הערבי בעיר".

כזכור, לפני חודשיים הוצת בית הכנסת דת משה וישראל, הסמוך לשכונת חב"ד בלוד, על רקע לאומני, ובמוצאי יום הכיפורים מצאו המתפללים צלבי קרס על קירות בית הכנסת. לפני כשבועיים רוססו 3 צלבי קרס וכתובות נאצה על האולפנה, ובשבוע שעבר נשרף דגל ישראל במכינה הקדם-צבאית בלוד.

עיר של שלוש דתות (צילום: Daniel Ventura-cc-by-sa)

יוסי אורנשטיין, אחד מחברי הגרעין התורני, מספר על המטען שהתפוצץ בסמוך לביתו: "יום חמישי בערב, הכנו את השבת, ופתאום היה פיצוץ גדול מאוד. כל אזעקות המכוניות התחילו לפעול. הילדים התעוררו בבהלה גדולה, ולא רצו לחזור לישון, מהפחד. בהתחלה חשבנו שהיה פיצוץ בתוך הדירה, עד שאנשים בחוץ התחילו לדבר על זה שזרקו מטעני צינור. הגיעה משטרה, חבלנים, בדקו במה מדובר. לקח המון זמן, הם סגרו את כל שטח החנייה והאנשים נשארו בבתים. רק באזור חצות פוצצו את המטען שלא התפוצץ.

למחרת, בתפילת ערב שבת, ארגנו תפילת גדולה בנוסח קרליבך, במרכז העיר. הגיעו מעל 100 איש. למחרת הזמנו את אנשי השכונה והעיר לסעודה שלישית משותפת, בחנייה שאליה נזרק המטען שלא התפוצץ".

אהרון אטיאס, מנכ"ל הגרעין התורני בלוד וחבר מפלגת "הבית היהודי", מספר כי בתחילה נעשו ניסיונות השתקה של האירוע, וצמצומו לכדי מלחמת כנופיות - "למרות שברור לכל הגורמים שמתעסקים עם זה שמדובר באירוע על רקע לאומני, כלפי חוץ נראה שהמשטרה מגמתית בניסיון לתת נפח מצומצם לסיפור הזה. בכתבה שהופיעה ב-ynet פלילים נכתב שמטען צינור הושלך לעבר ביתו של עבריין בלוד, וכי מהמשטרה נמסר כי המטענים הושלכו לעבר ביתו של עבריין וכי הרקע למעשה הוא פלילי. הם תיקנו את הידיעה רק אחרי תגובה נזעמת שלנו".

אתם מרגישים נוכחות משטרתית מוגברת בעקבות האירוע?

"כן, עיריית לוד הקצתה בין סיור אחד לשניים שממש צמודים אלינו לשכונה. במשך השבת, שני סיורים פטרלו בשכונות שלנו, ומסביב למוסדות. התגובה הביטחונית הולמת. גם בנוגע לחקירה, הגיעו ימ"ר מרכז, הזיזו את משטרת לוד הצידה ולקחו לעצמם את החקירה".

איך אתם מגיבים לאירוע?

"מבחינת הביטחון האישי, הציפייה שלנו היא שמשטרת לוד, ימ"ר מרכז, כוחות הביטחון ומדינת ישראל ייקחו את האחריות על הביטחון. אנחנו לא רואים את עצמנו כאחראים על הביטחון ללוד, ואנחנו מסרבים להיכנס לנישה הזו.

במקביל, קיבלנו החלטות בכמה מישורים: קודם כל אנחנו הולכים לחזק את הציבור היהודי בשכונות המעורבות - בתפילות מרכזיות בשכונות הללו, בהצהרת שותפות ובחיזוק חם. נושא נוסף הוא התחלת שיווק של 350 יחידות דיור, כהמשך הפרויקט של הגרעין התורני. מבחינתנו זו התגובה הציונית לאירוע. בנוסף לזאת אנחנו הולכים לרכז קבוצות עבודה עירוניות שיתחילו לדאוג לעצמן".

מה הכוונה?

"אנחנו רוצים לאפשר לאנשים בלוד להתלכד. הכוונה היא להקים צוותי פעולה שירכזו את אפשרויות התגובה למקרים של אלימות".

אנשים חושבים על עזיבה?

"ממש לא. להיפך, אנשים שחשבו שהגרעין התורני בלוד גדול מספיק ולא צריך עוד אנשים, מתקשרים בעקבות האירוע ומבררים אם אפשר לבוא אלינו. בימים האחרונים אנחנו מוצפים בחברים שמתקשרים ורוצים לבוא. בתחושה שלי, מה שקרה הולך לעשות לנו הרבה טוב".

בעקבות האירוע הוציאה מפלגת "הבית היהודי" הודעה, לפיה: "יש להתייחס להשלכת מטעני חבלה על בתי יהודים בלוד כאל פיגוע טרור, המבשר את תחילת האינתיפאדה של ערביי ישראל".