היום אחרי הצהריים, יגיע אחד הרגעים החשובים ביותר בכהונתה של שרת המשפטים מהבית היהודי אילת שקד.
הוועדה לבחירת שופטים, ששקד עומדת בראשה תידרש למנות ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון במקום נשיאת בית המשפט מרים נאור, המשנה לנשיא אליקים רובנשטיין, השופט סלים ג'ובראן, שפורשים עם סיום כהונתם והשופט צבי זילברטל שהודיעה על פרישה כבר בשנה שעברה בשל העומס הרב שמוטל על שופטי בית המשפט העליון . חשוב לציין כי מדובר, בארבעה שופטים מתוך 15. זוהי כמות משמעותית של שופטים שעשויים להביא שינויי לטוב או להנציח את הקיים.
28 מועמדים לבית המשפט העליון (אחת מהן השופטת מיכל נד"ב שהודיעה כי היא מסירה את מועמדותה), 12 מתוכה מוגדרים כשומרי תורה ומצוות.
על מנת להכיר טוב יותר את המועמדים פנינו לגורם משפטי בעל ניסיון והיכרות עם עולם המשפט מקרוב. אותו גורם גם מכיר את השופטים מתוך ניסיונו וגם קרא פסקי דין שנתנו ומאמרים שכתבו, וערך עליהם מחקר מקיף תוך התייעצות ובדיקה עם גורמים משפטיים שונים. אותו גורם בחר להישאר בעילום שם כיון שהוא משמש בתפקיד פעיל מול אותם שופטים והוא אינו רוצה שדעה כזו או אחרת תפגע בו.
"ראוי לציין כי לכאורה בשל הרכב הועדה למינוי שופטים ושיטת המינוי", פותח הגורם המשפטי, "כי לשרה שקד אין אפשרות למנות את כל הארבעה ולמעשה אם תצליח להכניס שני שופטים מטעמה ולסכל מועמדות של מספר שמות בעלי אג'נדה שמאלנית קיצונית, הרי שהדבר ייחשב להצלחה".
מי מבחינתך השופטים שתפיסת עולמם תהווה סוג של משקל-נגד לאג'נדה האקטיביסטית הברקית ויש שיאמרו גם השמאלנית של בית המשפט העליון?
"בראש ובראשונה המועמד המבריק וטוב ביותר הוא פרופסור גידי ספיר. אין ספק כי השם הבולט שגם הביא להתנגדות החריפה ביותר של שופטי בית המשפט העליון הוא שלו. הוא נחשב לא רק כאחד המתנגדים לאקטיביזם השיפוטי, אלא כזה שגם הטיח לא אחת ביקורות על החלטות בית המשפט העליון בעניינים שונים. ספיר מתגורר בגוש עציון, ובעבר למד בישיבת הר עציון. הספר הבולט שלו עוסק בביקורת על המהפכה החוקתית ועל כך שבית המשפט העליון נטל לעצמו סמכויות לא לו, ובימים האחרונים התפרסמו מספר כתבות יזומות נגדו, שייחסו לו לכאורה התבטאויות גזעניות נגד ערבים. היה ברור שינסו לעשות לספיר סיכול ממוקד, כך עשו בזמנו גם לסגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים השופט דרורי שהיה מועמד בולט לעליון. זו השיטה, לקחת משפטן מבריק עם אג'נדה יהודית ציונית ולתייג אותו כגזען. השאלה הגדולה היא האם שקד תתעקש על מינויו - במידה ותצליח למנותו אין ספק ששרת המשפטים תוכל לרשום לעצמה סימן ניצחון גדול ותעשה צעד לשינוי גדול בבית המשפט העליון".
השופט השני שמונה הגורם המשפטי הוא שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, רם וינוגרד: "וינוגרד שירת בצה"ל ביחידה מובחרת ולמד במסגרת ישיבת ההסדר של הר עציון שם סיים לימודי רבנות. וינוגרד נחשב כשופט צעיר וזה יתרון עצום כי לפניו עשרים שנות כהונה בבית המשפט העליון, אך חשוב מכך שופט אמיץ בעל אג'נדה יהודית ציונית, הנחשב לעילוי משפטי".
לפי איזה פסיקות אתה קובע שהוא בעל עמוד שדרה ויכולת יציאה נגד המערכת?
"בפסיקותיו בעבר הוא לא היסס להטיח ביקורת במשטרה סביב מדיניותה בעניין הר הבית והגבלות תנועה ליהודים, כי קבע כי שטח קרקע במרכז גוש עציון עליו ממוקמים קיבוץ ראש צורים, האלון הבודד ומבנים של המועצה האזורית, שייך לחברת הימנותא, חברה בת של הקרן הקיימת לישראל וקבע כי לא כל פעילות נגד התבוללות היא גזענות. מינוי השופט וינוגרד לבית המשפט העליון יביא שינוי מסוים גם אם לא דרמטי כמו מינוי של פרופסור ספיר, ואין ספק כי לשופט חוט שדרה וקו מנחה של שופט במדינה יהודית דמוקרטי".
דוד מינץ , כמו וינוגרד הוא שופט בית המשפט המחוזי בירושלים. גם הוא למד במסגרת ישיבת ההסדר בגוש עציון בשנים 1984-1985 שימש כעוזר מחקר לפרופ' שוחטמן ולפרופ' ליפשיץ באוניברסיטה העברית בירושלים.
הגורם המשפטי איתו שוחחנו מציין מספר נקודות העומדות לזכותו: "מינץ מתגורר כיום בישוב דולב וידוע כידידו של שופט בית המשפט העליון נעם סולברג ורבים מכנים אותו כתואם סולברג חרף העובדה שהוא יותר אקטיביסט. בין פסיקותיו המפורסמות: זיכוי נדיה מטר מהעלבת עובד ציבור כנגד יהונתן בשיא בתקופת גירוש גוש קטיף, זיכוי אשר התהפך בבית המשפט המחוזי.
מינץ גם דרש מהפרקליטות למסור לאיתמר בן גביר שהואשם בהפגנות מול בתים של עובדי ציבור חומרים מתיקי חקירה אחרים שהוכיחו כי כאשר אנשי שמאל הפגינו מול בתים פרטיים הם לא נעצרו ולא הוגש כתב אישום נגדם דבר המוכיח אפליה".
ההסתייגות היחידה של הגורם המשפטי ממינץ היא יכולת ההליכה שלו נגד הזרם: "מינוי השופט מינץ תהיה התקדמות מסוימת ובהחלט מדובר בשופט בעל אג'נדה ציונית יהודית אך יחד עם זאת לא ברור אם יהיה לשופט האומץ להביא לשינוי בבית המשפט העליון ודאי אם ימונה בגפו".
השופט אשר קולה הוא שופט בית המשפט המחוזי בנצרת. הוא סיים את לימודיו בישיבת נתיב מאיר סיים לימודי הסמכה לרבנות, ומתגורר ברמת הגולן. לדברי גורמים המכירים את קולה, מדובר בתלמיד חכם אשר גם כאשר השתתף בטיולים של קבוצת מטיילים אשר חרשה את הארץ מצא זמן לעצור בצד וללמוד תורה.
"קולה בזמנו כשופט שלום בבית שאן, נהג בהגינות כלפי עצורי הפגנות ההתנתקות, דבר שלא היה נפוץ באותה תקופה, אך יחד עם זאת, כלל לא ברור כי לקולה אג'נדה מסודרת ואומץ לב שיוכל לעמוד מול שופטי הרוב בבית המשפט העליון ולהביע דעה אחרת. לדברי גורם אחר איתו שוחחנו "אם קולה ימונה יחד עם אחד הדמויות שהוזכרו קודם לכן (ספיר, וינוגרד, מינץ) יש סיכוי שיביא את יכולותיו לידי ביטוי אך כמינוי יחיד מטעמה של שקד בבית המשפט העליון לא ברור שהוא יצליח במשימה".
שמאלנית הגונה
הגורם המשפטי אתו שוחחנו גם מפתיע ותומך במינויה של שופטת שהיא לדבריו 'שמאל לכל דבר ועניין' . ד"ר מיכל גונן אגמון היא שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב וכיהנה קודם לכן בבית משפט השלום בירושלים. לדבריו של הגורם המשפטי, היא "שופטת אקטיבסטית בעלת אג'נדה שמאלנית, ולכאורה היה שמה מתאים לרשימת השמות שאם ימונו הדבר ייחשב לכשלון של השרה שקד. אולם משיחות שעשיתי עם גורמים משפטיים ועורכי דין מהצד הימני שהופיע אצלה מגלים תמונה מפתיעה. מדובר בשופטת הגונה, ישרה, שלמרות דעותיה לא נמנעה מלצאת חוצץ נגד פגיעה בזכויות אדם של פעילי ימין, נגד אפליית מתיישבים, ובעד חופש תנועה בהר הבית".
כדוגמא אחת מתוך כמה מציין הגורם המשפטי שכיהנה כשופטת מעצרים, הגיעו לאולמה שלושה פעילי ימין שנחשדו בעבירות של הפרת סדר בעת צעדה בחג החנוכה לכיוון הר הבית: "המשטרה טענה כי מדובר בעבירה שמגלה נפיצות רבה ומסכנת את שלום הציבור", מסביר הגורם המשפטי ל'כיפה'," וביקשה להורות על הרחקת הפעילים מהר הבית למשך זמן ארוך אך השופטת אגמון שחררה את הפעילים ללא כל תנאי וקבעה כי חופש הביטוי עומד גם לזכותם".
לדברי הגורם המשפטי "אם אגמון גונן תמונה כנציגת השופטים בוועדה ולצד מינוי של שניים מרשימת השופטים המומלצים שהבאנו, תוכל שקד לרשום את היום הזה כיום מוצלח שמבשר את תחילת השינוי הכל כך דרוש בבית המשפט העליון".
מי ייחשב בעיניך לכישלון של השרה שקד אם ימונה?
"כאן הרשימה לצערי הרבה יותר ארוכה. אפשר לציין את רות רונן שהייתה עוזרת פרלמנטרית של יוסי שריד, ונשואה לאחד מחברי הקרן החדשה לישראל זאב ברגמן. בעבר זכתה השופטת לביקורת מנציב תלונות השופטים בגין כך שקיבלה עתירה של עמותה הזוכה לתמיכה מהקרן החדשה בעוד שבעלה הוא חבר הקרן שתמכה באותה עמותה.
"אפשר לציין גם את שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, נאווה בן אור שמקורביה מציגים אותה כמי שבאה ממשפחה מסורתית אלא שעיון בקורות חייה כמו גם בהחלטות רבות שמסרה בהיותה שופטת מחוזית מגלים כי היא מסרה פסיקות רבות שנויות במחלוקת וכך לדוגמא קיבלה ערעורים של המשטרה נגד פעילי הר הבית תוך רמיסת זכויות היהודים לחופש תנועה, קיבלה עתירת משפחת מחבלים שהגישה ערעור על דחיית התביעה על הסף וקבעה כי יש להם זכות לתבוע את המדינה למרות שלא הייתה מחלוקת באשר למעורבותם באירוע ירי נגד שוטרים. בן אור דחתה עתירה של תושבי בית יהונתן נגד האפליה באכיפה ומאידך קיבלה עתירה של תושבי שכונת הוואלג'ה לקבלת רישיון לישיבת קבע בישראל"
"אם בן אור תמונה", מסכם הגורם המשפטי, "זה יהיה כשלון צורב לשקד וניצחון אדיר למרים נאור ודורית בייניש שימנו את בת דמותם כשופטת בית המשפט העליון".
המועמדת האחרונה והבעייתית מאוד למחנה הלאומי שהגורם המשפטי מציין היא יפעת ביטון: "במבט ראשון לביטון קורות חיים מרתקים ובהחלט גיוון רב שיכול להוסיף לבית המשפט העליון כמי שגדלה בקרית מלאכי והיא בת להורים יוצאי תימן ומרוקו. אולם חרף הרזומה, מדובר במועמדת עם אג'נדה שמאלנית, חברת הועד המנהל של הקרן החדשה, וחברת הועד המנהל של הארגון השמאלני פמינסטי 'איתך מעכי משפטניות למען צדק חברתי' ארגון שנוי במחלוקת שמבקריו טוענים שהוא פוגע בתא המשפחה בישראל".
הכיפה לא קובעת כלום
הרשימה החשובה ביותר לדעתו של הגורם המשפטי היא הרשימה של מועמדים המשתייכים לציבור הדתי לאומי אבל לדעתו לא רק שהם לא ישפרו את המצב בבית המשפט העליון אלא אף ינציחו את המצב הקיים.
כך לדוגמא מציין הגורם המשפטי את פרופסור אביעד הכהן הפרשן המשפטי של 'ישראל היום' למרות שהוא מציין כי ההערכות סוברות שסיכוייו נמוכים: "קריאת הטורים שלו, ומעקב אחרי הצהרותיו מלמדים כי הוא ילך עם הזרם".
"כך גם שופטת בית המשפט המחוזי תמר בזק רפפורט" אומר הגורם ל'כיפה, "אמנם לבזק רפפורט ייחוס רב והיא בתו של מי שהיה נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים השופט יעקב בזק, ובת דודתו של הרב אמנון בזק, אולם לדעתי בזק רפפורט לא הותירה חותם ממשי בשנות כהונתה כשופטת מחוזית וגם לא נתנה פסיקה בולטת ממנה ניתן ללמוד על השקפה ציונית יהודית ואג'נדה ברורה שתביא לשינוי בבית המשפט העליון".
כך גם שופטת בית המשפט המחוזי מחיפה יעל וילנר: "וילנר למדה בחורב, שמשה כעוזרת פרלמנטרית בכנסת ואף התמחתה אצל השופטת דורית ביניש דבר שכלשעצמו ודאי אינו פוסל אותה מלכהן כשופטת בית המשפט העליון, אך דווקא תמיכתם הנלהבת של נציגי השופטים בוועדה בתוספת חברותה רבת השנים עם השופט יצחק עמית שלו עבר דתי, אך הווה של פסקי דין עם אג'נדה שמאלנית קיצונית מציבים תמרור אזהרה מסויים וודאי ודאי שאין להסכים למינוי שלה תחת מכסת המינויים של איילת שקד".
"עוד שמות שכלל לא ברור איזה שינוי הם יובילו הם פרופסור שחר לפשיץ ועו"ד אסף פוזנר. אמנם מבירורים שעשיתי מדובר בשני עילויים, אנשי חכמה ובינה משפטנים בחסד שלהם ידע רב, אך לדעתי מה שדרוש היום בבית המשפט העליון הם שופטים בעלי אומץ שיוכלו ליישם תפיסה שונה מהדעה הרווחת של רוב של השופטים שכזכור רק בשנה האחרונה חתמו על לא מעט פסקי דין בעד הריסת בתים בהתיישבות".