בג"ץ דן היום (ג') בעתירת התנועה הרפורמית באמצעות שני בעלי מסעדות, נגד חוק איסור הונאת כשרות. דרישת העותרים היא לאפשר השגחת כשרות פרטית ואלטרנטיבית לרבנות הראשית, זאת מבלי שהדבר יהווה הונאה.
השופט נועם סולברג מתח ביקורת על שינוי עמדת המדינה, בעקבות החלפת היועמ"ש הקודם, יהודה ויינשטיין באביחי מנדלבליט. "מוסד היועץ המשפטי לממשלה לא מדבר בקול אחד וברור. אני לא יודע מה קרה כאן. השינוי הפרסונלי במשרד היועץ המשפטי לממשלה לא צריך להשפיע על עמדת המדינה ששינתה את עמדתה ב-180 מעלות". יש לציין שהיועמ"ש הקודם ויינשטיין תמך באפשרות הצגת תעודות עם המילה "השגחה" במקום "כשרות".
בהתייחסו לתעודות הכשרות החלופיות של המגזר החרדי, אמר השופט סלים ג'ובראן "הרבנות נותנת אישור לתעודת כשרות של בד"ץ, שהיא מחמירה יותר. למה לא לתת תעודה למי שמקל יותר?".
נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, שאלה בדיון: "אם בעל עסק מציג את עצמו כמי שמוכר מוצרי חלב שנקנים רק במקום שבו יש תעודת כשרות. בעל המסעדה שם שלט שאומר שאין לו תעודת כשרות מהרבנות אבל הוא מספר ללקוחות מה יש במסעדה שלו, זאת הונאה?"
פסיקת בית המשפט צפוייה להינתן רק בעוד מספר חודשים, אך בתנועת נאמני תורה ועבודה, שהצטרפו לעתירה כידידי בית המשפט אמרו כי "ההחלטה המסתמנת בבג"ץ הכשרות היא טובה לצרכן הכשרות. שופטי בג"ץ, לרבות הנשיאה מרים נאור, הביעו עמדה ברורה שיש צורך בפתרון ביניים, "שער שלישי" כדבריהם, במסגרתו בתי עסק יוכלו להגיד שהם שומרים על כללי ההלכה במקום גם אם אין להם תעודת כשרות מטעם הרבנות".
לטענתם, "השופטים הביעו אהדה לעמדתנו שגורסת כי יש לפתוח את שוק הכשרות לתחרות ולשחרר את צרכני הכשרות ממונופול הכשרות של הרבנות. בכך יובטח כי יבוצע שיפור באיכות הכשרות בישראל". על כן הם "סבורים כי הגיע הזמן לשנות את מערך הכשרות כך שהרבנות תהפוך לרגולטור, תפקח על גופים פרטיים לרבות הבד"צים. אנו בטוחים כי הצטרפות ארגון רבני צהר למאבקנו שנועד לשפר את איכות הכשרות, תחזק את ההכרה שיש להביא שלצרכני הכשרות בישראל תהיה כשרות נאותה".
בארגוןנים 'חותם' ו'כושרות', פירשו את הדיון מזווית מעט שונה. לדעתם, "מסתמן ששופטי בג"צ לא נפלו במלכודת שניסו להניח לפתחם הרפורמים והארגונים הליברלים בציונות הדתית שחברו אליהם. בית המשפט השכיל להבין את הניסיון הנואל להטעות את אזרחי מדינת ישראל, החפצים ברובם המוחלט לצרוך מזון כשר, ולהטעות אותם בתעודות כשרות ללא משמעות אמיתית, תוך ביצוע הונאה והכשלת הציבור".
לדבריהם, "הקמפיין המתוזמן של אותם הארגונים, שניסה לרסק את הרבנות הראשית תוך רמיסת צרכני הכשרות לא הועיל, ומסתמן שבג"צ הבין את הצורך בתפקידה המשמעותי של הרבנות הראשית כרגולטור בתחום הכשרות וככזו המוסמכת לתת מענה מקצועי בתחום".
בארגונים, שמראש תמכו בצורך לאפשר לרבנות הראשית לייעל את מערך הכשרות, הוסיפו: "אנו רואים חשיבות לאפשר לרבנות הראשית לשפר את מערך הכשרות כפי שעולה ממסקנות הוועדה שהוקמה ועתידה להגיש את מסקנותיה בקרוב, ואנו מקווים שהחלטת השופטים תהיה בהתאם".