אורית סטרוק ל'כיפה': "תושבי עמונה קיבלו את כל מה שהם רצו"

סטרוק אומרת כי מתווה נכסי נפקדים כולל כעת יותר שטח והורחב לתקופה של שנתיים. "מענה ראוי שהנהגת היישוב כבר בירכה עליו". אם חוק ההסדרה ייפסל, אומרת סטרוק, "סל ההסדרה" שמתגבש בימים אלו יהווה תחליף. "סיימנו את הסאגה במסגרתה ארגוני שמאל התעללו במתיישבים"

חדשות כיפה אביטל טרקיאלטאוב 13/12/16 17:32 יג בכסלו התשעז

אורית סטרוק ל'כיפה': "תושבי עמונה קיבלו את כל מה שהם רצו"
אביטל טרקיאלטאוב, צילום: אביטל טרקיאלטאוב

חברת הכנסת לשעבר אורית סטרוק, אחת הנשים הפעילות בכל הנוגע להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, מספרת בראיון ל'כיפה' כי מתווה נכסי נפקדים הורחב לשנתיים המתחדשות בכל פעם ולשטחים נרחבים יותר, מאמינה כי תושבי עמונה מקבלים את הפתרון שהוצג להם אמש בברכה ובראש מורם ואומרת כי לדעתה לא תהיה התנגדות לפינוי.

במידה וחוק ההסדרה נפסל בבג"ץ, עמונה עדיין מפונה או מועתקת וחברי הבית היהודי יוצאים קירחים מכאן ומכאן, דאגתם לבטח את עצמכם?
"צריך להפריד בין הסיפור של עמונה לבין החוק. החוק נועד להביא לכך שלא יהיו יותר 'עמונות', להפסיק את המצב ההזוי הזה שבמסגרתו הפיתרון בכל מקרה בו בתים, שכונות או יישובים שלמים נבנו בטעות על קרקע שהיא לא בבעלות המדינה, הוא הריסה. זה דבר שלא קיים בשום מקום בעולם, לא קיים גם במדינת ישראל ולא יכול להיות קיים ביהודה ושומרון. יש פתרונות אחרים".

סטרוק מדגישה כי "בכל העולם הנאור כשיש בנייה בטעות ובתום לב על מקרקעי הזולת הפתרון הוא לא הריסה אלא פיצויים. אין סיבה שזה לא יהיה ביהודה ושומרון, את זה החוק נועד להסדיר. אחרי שנחוקק את החוק, אם בעז"ה הוא לא ייפסל בבג"ץ, או לא ייפסל באופן מלא בבג"ץ, אני חושבת שסיימנו את הסאגה והתקופה שבמסגרתה ארגוני השמאל הקיצוני ניצלו את בג"ץ כדי להתעלל בהתיישבות ובמתיישבים. זו התוצאה הטכנית של החוק. יש לו עוד הרבה תוצאות חשובות נוספות, ערכיות, הצהרתיות ואידאולוגיות".

סטרוק אומרת כי חוק ההסדרה מאפשר לראשונה לפלשתינים לקבל פיצויים עבור קרקעות ללא הסתכנות בגזר דין מוות. "זו פעם ראשונה שהמחוקק הישראלי נותן מענה לחוק הפלשתיני האנטישמי שגוזר גזר דין מוות על מי שמוכר קרקעות ליהודים. אני מחכה כבר שנים רבות שכנסת ישראל תיתן תשובה של ממש לחוק הזה שבגללו כל העניין. לאחרונה התבטא השופט אליקים רובינשטיין באחד הדיונים בבג"ץ ואמר שאם המצב היה נורמאלי הבעיות היו נפתרות על ידי מכירה ופיצוי ולא על ידי הריסה. עכשיו אנחנו מסדירים את זה, זו תשובה ישראלית לחוק וזה דבר בעל ערך כשלעצמו. גם העובדה שהכנסת ככנסת, מחוקקת ביהודה ושומרון זה אירוע חשוב".

איך חוק ההסדרה פותר את האיום של גזר דין מוות?
"החוק הפלשתיני אוסר על ערבים למכור את הקרקע וגם לקבל פיצוי מהמדינה מרצון ועכשיו אנחנו בעצם באים ואומרים 'אוקיי, אתם לא מסוגלים לקבל את הפיצוי מרצון? אנחנו מחייבים אתכם לקבל את הפיצוי, אין לכם זכות בחירה. יש לכם אקדח על הרקה אז אנחנו מחליטים במקומכם'. מבחינה ערכית זה דבר גדול מאוד, יש פה אמירה חשובה. אנחנו בעצם מסדירים את האפשרות להעביר קרקע מערבים ליהודים ביהודה ושומרון מתוך הבנה שהערבים לא מסוגלים לעשות את זה בכוחות עצמם מאימת החוק שדינו מוות".

סטרוק מוסיפה כי לראשונה הכנסת מחוקקת חוקים הנוגעים ביהודה ושומרון, מכריזה כי התיישבות יהודית ביו"ש היא צורך ציבורי וקובעת כי התושבים היהודים הם תושבי האיזור. "אמירות משמעותיות וערכיות שבאות לידי ביטוי בפתח שנת היובל להתיישבות ביו"ש. יש בחוק הזה המון דברים טובים".


(צילום: הלל מאיר/TPS)

"פרקי זמן מבישים בתולדותיה של מדינת ישראל"

העובדה כי חוק ההסדרה אינו מהווה פתרון עבור כל ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון לא נעלמת מעיניה של סטרוק כמובן. "אותם יישובים שבעניינים הוגשו פסקי דין אין כרגע מה לעשות איתם במסגרת החוק ולכן לעמונה נתנו מענה אחר, של נכסי נפקדים, שהוא כמובן פחות טוב מהחוק אבל זה מה שניתן לעשות במסגרת הנסיבות. זה בסך הכל מענה ראוי שהנהגת היישוב כבר בירכה עליו".

חברת הכנסת לשעבר טוענת כי ערימות הבג"צים שהתנהלו בשנים קודמות הם תוצאה של התנהלות קלוקלת בפרקליטות המדינה ובמשרד המשפטים. "מאז שאיילת שקד נכנסה למשרד המשפטים תשובות המדינה לבג"ץ עברו שינוי דרמטי, היום לא ניתנות יותר תשובות כמו בעבר. היו תקופות ארוכות, פרקי זמן מהמבישים בתולדותיה של מדינת ישראל, בהם מצד אחד עתרו ארגוני השמאל הקיצוני לבג"ץ ומצד שני פרקליטות המדינות השיבה לעתירות האלה מתוך גישה מאוד דומה לגישה של העותרים ולא באמת נתנה הגנה למתיישבים אלא להפך. אפשר כמעט לומר שהעותרים והמשיבים עשו יד אחת נגד ההתיישבות, עמונה היא תוצר של התקופה הזו. היום לא קורים יותר דברים כאלה".

מה יקרה אם בניגוד לתקוות בבית היהודי בג"ץ בכל זאת יפסול את חוק ההסדרה?
"קודם כל אני מאוד מקווה שבג"ץ לא יפסול את החוק. מבחינה עניינית אין לו סיבה לפסול אותו, החוק הוא חוקתי ומידתי, הוא משתמש במנגנונים שמקובלים גם ביהודה ושומרון, גם במדינת ישראל וגם בכל העולם הנאור כפי שכבר ציינתי. מנגנונים של פיצוי במקום הריסה, מנגנונים של הפקעה לצורכי ציבור והתיישבות, אלה מנגנונים מקובלים, במדינת ישראל עצמה הוקמו לא מעט שכונות ויישובים באמצעות הפקעת קרקעות ובג"ץ אישר את זה שוב ושוב ושוב כך שאין שום סיבה עניינית שבג"ץ יפסול את זה".

סטרוק טוענת כי פסילה של החוק בבג"ץ תפיל לא מעט אשמה על כתפיו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. "אם בג"ץ יפסול את החוק זה יהיה בעיקר משום שהיועץ המשפטי לממשלה מתנגד לחוק וטורח לבטא את ההתנגדות שלו מעל לכל במה ובכל הזדמנות אפשרית, שזה מצער כלשעצמו" אומרת סטרוק בחוסר שביעות רצון.

"בכל אופן מתוך מודעות לסכנה הזו לשלומו של החוק לאחר שיחוקק ובגלל ההתנהלות של היועץ המשפטי, אנחנו דרשנו וגם התחלנו כבר לקבל במקביל לחוק, 'סל הסדרה' שכולל כלל מיני החלטות שהיועץ המשפטי לממשלה מאמץ, מקבל וחותם עליהן והן מסדירות את עניינם של הבתים האלה בדרכים אחרות ונוספות ואנחנו נעמוד על כך שכל הסל המלא של ההסדרה יגיע במלואו לשולחנה של הממשלה ויאפשר עתיד אחר לבתים האלה. בסך הכל אנחנו מדברים על מציאות באמת בעייתית שבמסגרתה אלפי בתים ביהודה ושומרון נבנו בטעות של השלטונות על אדמה שאינה מוגדרת כאדמת מדינה ואי אפשר להשאיר את הבעייה הזו כבעיה של המתיישבים, זו בעיה של המדינה והמדינה צריכה לטפל בה".

איזה פתרונות אחרים יש במסגרת סל ההסדרה?
"בשבוע שעבר ניתן הפתרון הראשון בסדרה, הפתרון של סעיף 5 בצו בדבר רכוש ממשלתי. הפתרון קובע שאם הממונה על הרכוש הממשלתי הקצה קרקע בתום לב וחשב שהקרקע היא רכוש ממשלתי ובדיעבד התברר שהיא לא כזו, אז ההקצאה תעמוד בעינה ולא תתבטל, זה נותן מענה לבין אלף לאלפיים מבנים עם בעיה דומה. עדיין נשארו לא מעט מבנים מחוץ לפתרון ולכן אנחנו דורשים, ואני מאמינה שבעז"ה נקבל בקרוב, חלקים נוספים בסל ההסדרה הזה. אני מעדיפה לא לדבר עליהם לפני שהם מגיעים".

(צילום: באדיבות המצלם)

איך מתווה נכסי נפקדים חזר להיות ריאלי פתאום?
"באמצעות אלמנט שנקרא 'פירוק שיתוף', זה הליך שמאפשר לקחת חלקה שחלק ממנה שייך לפלוני, לחלק אותה, להשאיר לאותו פלוני את חלקו ולהשתמש ביתר החלקה".

למרות שהבית היהודי קיבל את "סל ההסדרה", צריך להגיע בשעת פינוי לעמונה ולמחות?
"עד כמה שאני הבנתי מהתושבים, מהנהגת היישוב, הם בעצמם לא חושבים למחות כי הם חושבים שאם הם יקבלו את מה שהם ביקשו הם צריכים להתפנות בדרכי שלום ואפילו בראש מורם. נכסי נפקדים הורחב, הוא עכשיו מתווה של שנתיים שמתארכות כל פעם, שמתחדשות מעת לעת, הוא הורחב ליותר חלקות. הם קיבלו את כל מה שהם רצו". סטרוק נפגשה אמש עם מטה המאבק על עמונה והייתה מנציגי הבית היהודי שהציגו למטה את הפתרון עליו הכריז אתמול בנט, פתרון שניתן באמצעות הרחבה משמעותית של מתווה נכסי נפקדים.

לקבל הארכה כל שנתיים זו עדיין מציאות חיים שסימן שאלה תמידי בצידה
"גם אם מישהו יערער בעתיד על המתווה יהיה אפשר לעשות 'פירוק שיתוף' ולתת לו את חלקו וכל השאר נשאר בשביל היישוב. כל הבעיות האלו נפתרו עכשיו בהחלטות חדשות שהתקבלו על ידי היועץ המשפטי לממשלה אתמול. השינוי הזה הוא פרי עבודה מאומצת שנעשתה לאורך הימים האחרונים. הרושם שלי מהפגישה עם הנהגת עמונה, הוא שהם מקבלים את זה בברכה ולכן אני מניחה שלא יהיה שום כוח התנגדות לפינוי".

דניאלה וייס טענה שחוק ההסדרה מיותר ושהפתרון להתיישבות ניתן ב-67 בצו של ממשלת שמיר לפיו ישראל צריכה להחיל את החוק הישראלי על יו"ש
"אני לא מכירה את התכנית אבל ידוע שדניאלה וייס היא יותר ותיקה ממני בהתיישבות ומכירה מסמכים חשובים ומועילים, אם היא תרצה לשתף דווקא אותי בהם- אני אשמח לקבל אותם. יש לה ניסיון וידע רב, אני פשוט לא מכירה את הפתרון הזה. אני רק אגיד שאני לא בטוחה שדברים שנכתבו לפני 50 שנה הם בדיוק מתאימים לסיטואציות של מדינת ישראל כיום, לא בהיבט האידיאולוגי, בהיבט האידאולוגי ודאי שצריך להחיל את הריבונות על יהודה ושומרון, השאלה היא האם חוקים השתנו, המצב הרגולטורי השתנה. אני לא 100% בטוחה שמה שנכתב לפני 50 שנה נכון לעכשיו, אני תמיד אשמח להסתכל ולבדוק אם אפשר ליישם".

(צילום: אביטל טרקיאלטאוב)

אביחי בוארון, מנהל מטה המאבק על עמונה. סטרוק: ""מענה ראוי שהנהגת היישוב כבר בירכה עליו""



👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן