ראש השנה תשע"ז: ראיון מיוחד עם הרב רבינוביץ'

ראש ישיבת מעלה אדומים, הרב נחום אליעזר רבינוביץ', על מעמד הנשים, גיוס בנות לצבא, מחלוקות השבת, הגיור הפרטי ובעיקר: על הצורך להבחין ולאזן בין הרצוי למצוי "להיות בני דעת"

עדי מאמו שוורץ משה מאירסדורף, עדי מאמו שוורץ, משה ויסטוך 02/10/16 17:12 כט באלול התשעו

ראש השנה תשע"ז: ראיון מיוחד עם הרב רבינוביץ'
כיפה, צילום: כיפה

לקראת סוף הראיון עם ראש ישיבת מעלה אדומים הרב נחום אליעזר רבינוביץ', שאלנו את הרב למה הוא לא מתראיין יותר. "לכולם יש מה להגיד", תהינו, "ורק לרב רבינוביץ' אין מה להגיד"?

"עניתם בעצמכם", הוא מחייך. "אין לי מה להגיד".

אבל קולות כמו שלך חסרים. כל אחד היום יכול להביע את דעתו ורק קולם של זקני הציונות הדתית, עם כל העומק והראיה הרחבה שלהם, כמעט ולא נשמע. מדוע?

"אני עסוק בהרבצת תורה בישיבה וזה תפקיד לא פחות חשוב. תפקידה של הישיבה הוא לגדל בני דעת. מה זה בני דעת? אנשים שידעו להתמודד עם המציאות כפי שהיא ושיש להם אחריות לנהוג כמו בני דעת ולא על אוטומט, אסור שהאוטומציה תשתלט. יש כאלה שפועלים ע"פ מה שהרב שלהם אמר, או לא אמר, או חשבו שהוא אמר, ולא זו הדרך. כל אדם צריך להבין שיש לו אחריות אישית וכל אחד צריך לפעול כפי שהוא מבין ויודע. זה בעצם העיקר של יום הדין. כל אחד ואחד נידון ביום הדין על מעשיו שלו. הקב"ה צריך אותנו כדי לפעול בעולם. אם אנחנו לא נעשה, הוא גם לא יעשה".

וזו אולי הייתה המחשבה שעברה בראש של כולנו אחרי שיחה של שעה: 'חבל שהוא לא מתראיין יותר'. הוא לא מצטיין באמירות חותכות ומושחזות, הוא לא ממהר לקטול או להעביר ביקורת על אחרים בצורה בוטה. לא מרואיין ש"מביא כותרות". אבל דווקא היכולת שלו להקהות מחלוקות איפה שלא צריך, להציג פתרונות הלכתיים בנושאים שנידונים תדיר באתרי החדשות בצורה הגונה, מאוזנת ושקולה ובעיקר תורנית, היא זו שגרמה לצער על כך שסגנון השיח הזה הולך ונעלם בקצב ובווליום שהתרגלנו לצרוך בתקשורת.

"כל החיים הם כך". אומר לנו הרב רבינוביץ' כשאנחנו מסיבים את תשומת ליבו שכמעט בכל תשובה הוא מוצא את דרך האמצע בין הרצוי למצוי. "אין שום מצב בעולם שהכל מסודר ומקובל על ההלכה ועל כולם בלי שום בעיות. התפקיד של הרב הוא למצוא דרך ליישם אידיאלים הלכתיים בתנאים פחות נוחים, ואם יש חס ושלום סכנה לנזק אז צריך לפעול שהנזק יתמעט והרווח יתרבה. כשנכנסים עם הראש בקיר, בסוף הראש נשבר".

האם הציבור הדתי לאומי עדיין ציבור אחד או שהוא כבר מפוצל לתתי מגזרים?

"גם בתוך המשפחה יש הבדלים, ילד אחד לא דומה לילד אחר. אפילו תאומים זהים שונים אחד מהשני. אסור שבהנהגת ציבור תהיה דיקטטורה. בהתפתחות של חברה מצליחה ומפותחת, של ציבור שיש לו ערכים והוא מגדל את הדור הצעיר, יש בו הרבה דעות. הדיקטטורה שכולם חייבים להיות באותה דעה היא צרה גדולה. גם בדת זה ככה, אתה לא יכול לפתוח גמרא בשום מקום בלי שתראה לפחות שתי דעות".

אבל בסוף לא צריכה להיות הכרעה?

"ואז יש מחלוקות חדשות, אין דור ללא מחלוקות ודעות שונות וכך צריך להיות. אי אפשר למצות את כל האמת בבת אחת".

האם פוליטיקאים ואנשי ציבור, צריכים להתייעץ עם רבנים בכל נושא שיש בו נגיעה להלכה ועד כמה הם מחוייבים להקשיב לקול הרבנים?

"אם מדובר בנושא שקשור להלכה אז צריך להתייעץ. אם מדובר בפסיקה ממשית צריך להקשיב, אבל אם מדובר באסטרטגיה פוליטית זה כבר יותר מורכב. למשל, כבר לפני 20 שנה התחילה התופעה של נשות הכותל. היו כמה נשים ששמעו על מיכל בת שאול שהניחה תפילין וגם הן רצו. אני זוכר שזה עשה רעש. אמרתי שנראה לי שאם לא יעשו מזה עסק אז אחרי כמה פעמים הן יפסיקו כי יספיק להן וגם אם ימשיכו אז מה הרעש בזה? הן היו מעטות וגם לשאול המלך היתה בת כזאת. הרעש שעשו הביא לכך שגם כאלה שהן לא מיכל בת שאול הצטרפו לזה וזו נהייתה תופעה רחבה וגדולה יותר. יש דברים שלא צריך לעשות מהם יותר מידי רעש".

אבל השתיקה או ההתעלמות עשויה לתת לגיטימציה למשל לרפורמים?

"ההתנהלות שלנו היא זו שגרמה להם לעשות מה שעשו".

בהמשך למה שאמרת שלא צריך לעשות סיפור מכל דבר, האם זו הסיבה שקולם של רבני הציונות הדתית כמעט ולא נשמע בנושא עבודות הרכבת בשבת?

"יש דברים שאפשר לעשות באמצעות גויים. בדיוק כמו שהיה כשהיינו בגולה. דורות על גבי דורות פעלו כך, אז למה לא עשו כך גם הפעם?"

ועד כמה צריך להילחם על זה שלא יעבדו בשבת?

"יש פעמים שיש צורך לעבוד בשבת, כמו בעניינים של פיקוח נפש. אבל אם אין מדובר בפיקוח נפש צריך למצוא פתרונות שימנעו חילול שבת ע"י יהודים. יש דברים שאין בהם משום פיקוח נפש כלל ואותם יש לעשות ע"י נכרים ושאנחנו נסתייע גם בנכרים זה לא נורא, הם מסתייעים בנו ואנו מסתייעים בהם. הקב"ה ברא את עולמו שכל בני אדם צריכים זה לזה, ועם ישראל צריך גם לאומות. גם בתחום המסחרי יש שותפות בין יהודים לנכרים, ומדוע שלא תהיה שותפות גם בתחומים אלו?".

בזמנו, ניסו הרב מדן ורות גביזון לנסח סוג של סטטוס קוו חדש שבו כל צד ילך לקראת השני. מה שהם ניסו לעשות זה שהדתיים יתנו סוג של לגיטימציה לפתיחה של מקומות הבידור בשבת ומצד שני, החילונים יוותרו על פתיחת מרכזי הקניות והמסחר בשבת. עכשיו מנסים לחוקק חוק שנשען על האמנה הזו. מה דעתך בנושא?

"זה שכל צד יוותר קצת, זו דרך אנושית לפתור בעיות חמורות עד שהמציאות תשתנה. אבל זה לא דבר פשוט כלל. יש דברים שאי אפשר להסכים עליהם במפורש, אבל גם אי אפשר במפורש לחלוק עליהם. יש דברים שהם כמובן לא הדבר הרצוי, אבל בהנהגת ציבור צריך לדעת מה ניתן להשיג ומה לא, ואיך ניתן לצמצם את מה שאינו רצוי. אם ניתן לשפר את המצב המצוי זה עדיף. גם בגמרא לא תמיד יש פסיקה חד משמעית ולא תמיד יש הכרעה. השלום החסד והאמת שלושתם הם ערכי היסוד הבסיסיים ביותר לקיום החברה, ואין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מהשלום, ולא צריך על כל דבר לעשות מחלוקות".

הרב רבינוביץ נולד לפני 88 שנים במונטריאול שבקנדה. למד בישיבתו של הרב פינחס הירשפרונג, רבה הראשי של מונטריאול. לאחר מכן למד בישיבת נר ישראל בבולטימור, אצל הרב יצחק רודרמן ונסמך על ידו לרבנות. במקביל ללימודיו בישיבה סיים תואר שני במתמטיקה, ולאחר מכן כתב דוקטורט בנושא סטטיסטיקה והסתברות בתלמוד. הרב שימש כרב בטורנטו ומאוחר יותר ככראש בית המדרש לרבנים באנגליה.

בשנת תשמ"ג (1983) עלה ארצה עם משפחתו, והוזמן על ידי הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת, מי שעמדו אז בראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, לעמוד בראשות הישיבה. הרב רבינוביץ' קיבל את ההזמנה, ומשמש מאז כראש הישיבה. הרב נחשב כאחד הבקיאים ביותר במשנתו של הרמב"ם וגם גדולי ישראל שחלוקים עליו מכירים ביכולת הפסיקה וההכרעה ההלכתית שלו לדעתה של תורה.

נחזור דווקא לנושא מחלוקות. אחד הדברים שתמיד מעורר מחלוקת בחברה הדתית הוא מעמד הנשים. הרב אמר פעם שנשים יכולות לפסוק הלכה ויכולות אפילו לשמש כדייניות. אתה חושב שצריך לעודד נשים לכיוון הזה? אתה רואה בעתיד אפשרות שבראש קהילה תכהן רבנית במקום רב?

"בכל הדורות היו פוסקות הלכה, אמנם לא הרבה, אבל יש גם גברים שלא יודעים לפסוק הלכה. אם יש נשים שרוצות ללכת בכיוון הזה ויכולות אז למה לא? אני לא ממנה רבנים או רבניות אבל מאז ומתמיד מצאנו נשים שהיו בהנהגה רוחנית. הרמב"ם הכותב על ביאת משיח צדקנו מביא את הפסוק שמדבר על בנים ובנות שיהיו מלאי רוח ה' ויתנבאו, אז אם תהיינה נביאות למה שלא נכין להם את הדרך. אבל כמובן שמדובר שהן יודעות מה שהן מדברות. עצם העובדה שהיא אישה לא אומר שהיא בהכרח יודעת להביע דעה בהלכה, אבל אותו הדבר אפשר לומר גם על גברים - יש גם גברים שלא יודעים לפסוק הלכה, לא רק נשים".

בשנים האחרונות יותר ויותר בנות בוחרות להתגייס לצבא בכלל ולמערך הלוחם בפרט וקמו לא מעט מכינות לבנות שמכינות אותן לשירות הצבאי. איך אתה רואה את התופעה הזאת?

"יש דברים שהם רצויים מלכתחילה ויש שרצויים בדיעבד. אני חושב שהמסגרת הצבאית היא לא ראוייה לבנות. אבל כיוון שיש בנות שרוצות את זה, אז צריך לדאוג ולעזור להם לשמור על יהדותן ועל זהותן הדתית. צריך לעזור להן להתכונן לצבא גם מהבחינה הרוחנית. מלכתחילה אני לא הייתי מייעץ לאף אחת להתגייס, שמחתי לראות שהנכדות שלי עשו שירות לאומי. אבל יש בנות שחושבות אחרת ואסור להפקיר אותן".

חשש לקלקול

לפני כשנה הכריז הרב רבינוביץ' יחד עם רבנים נוספים בציונות הדתית על רשת בתי הדין החדשים הקמת הרשת הייתה כתוצאה של שיתוף פעולה בין כמה ארגונים: מכון עתים, מכון טריגובוף, בית מורשה, ובתמיכת הסוכנות היהודית. לצד הרב נחום רבינוביץ', אשר בתי הדין פועלים בהתאם להנחיותיו, הרבנים: הרב יעקב מדן, ראש ישיבת ההסדר הר עציון, הרב ראם הכהן, ראש ישיבת עתניאל, הרב שלמה ריסקין, רב היישוב אפרת ויו"ר "אור תורה סטון", הרב דוד סתיו, רב היישוב שוהם, יו"ר רבני צוהר ויו"ר עמית ב"אור תורה סטון", ורבנים נוספים - אשר עתידים להשתתף בהרכבי בתי הדין השונים.

מנגד עוררה הקמת בתי הדין הפרטיים סערה של ממש. מהרבנים הראשיים ועד עצומות עליהם חתמו שורה ארוכה של רבנים כמו הרב צבי טאו, הרב ליאור, הרב לבנון, הרב מיכה הלוי, הרב יהושע שפירא ועוד.

הרב מקדם את כל נושא הגיור הפרטי שלא דרך הרבנות. הטענה שעולה כנגד כל מי שמייצר אלטרנטיבה לרבנות הראשית, היא שזה פוגע במעמד הרבנות הראשית. שכביכול מי שעושה זאת טוען כנגד הרבנות שהיא לא עושה את עבודתה כמו שצריך.

"חס ושלום שנפגע ברבנות. הרבנות הראשית יכולה רק להרוויח מזה, כי כך יהיו בעתיד יותר יהודים. גם כשהייתה סנהדרין לא רק הסנהדרין עסקה בגיור אלא לכל בית דין הייתה סמכות לגייר. ואף אצל הלל ושמאי - היו גרים ששמאי לא גייר אבל הלל גייר. ובוודאי שלא פסלו גיור של בית דין אחר. אני יכול להתחייב לך שאף אחד שעוסק בנושא הגיור לא הרוויח פרוטה, וכך צריך להיות. מה שדוחף אותי לעסוק בגיור אלטרנטיבי זה כל אותן זוגות שנוסעים להתחתן בקפריסין. ואם היום פחות ופחות חיים ללא חתונה בעוד כמה שנים המצב יהיה גרוע מאוד. אני רואה יום יום איך לדאבון לב דוחים אנשים שרוצים להידבק ליהדות. זה לא יעלה על הדעת. אני מבין שיש חשש מגיור. בגולה, הגיור לא היה לשם שמיים אלא נועד כדי להעביר את הצד היהודי לצד הלא יהודי. והדבר נעשה בקלות יתר. אבל בארץ המצב שונה. אלה שבחרו להגיע ארצה ולבנות את חייהם כאן, לשרת בצבא ולדבר עברית, הם רוצים להיות יהודים. ואם המצב הנוכחי ימשך, בעוד 10 שנים זה עלול להרוס את עם ישראל. נהיה פה שני עמים והרבנות צריכה להבין את הבעיה הזאת. לא בטוח שנוכל לפתור את הבעיה אבל חייבים להיות ערים לה ולפעול כדי לפחות למזער אותה".

האם דיין צריך להתרשם שהבא להתגייר מתכוון לקיים תורה ומצוות?

"ברור שמלכתחילה צריך להתחשב גם בזה, והיום הרבה מגיעים ומוכנים להתגייר ולקחת עליהם הרבה מאוד. אבל יש הרבה מקרים שצריך לחשוב גם בחשיבה רחבה ומה תהיה ההשפעה שלהם על כלל הציבור, ובפרט לגבי גיור קטנים. ידוע שכשמשחררים עבד או שפחה הם הופכים להיות יהודים. יש הלכה מפורסמת על שפחה לא יהודיה, שהתחייבה למצוות מסויימות אך לא היתה יהודיה. בגמרא מסופר על זה שהיא הייתה אמה של שני שותפים יהודים ואחד שחרר אותה אז עכשיו מה עושים? כי השני לא רוצה לשחרר אותה. אז הגמרא אומרת שהיא לא יכולה למצוא שידוך יהודי כי היא חצי שפחה, מצד שני היא לא יכולה להתחתן עם גוי כי היא חצי משוחררת. אז מה שעושים זה שכופים על השותף השני לשחרר אותה כדי לא לשים את השפחה במצב בלתי אפשרי שהיא תהפוך לזונה רחמנא ליצלן. זה קלקול לציבור שצריך להתחשב בו.

היום אין לך חשש לקלקול הציבור יותר גדול מזה שאלפים רבים בגלל מעמדם שאינם נחשבים לא יהודים ולא בני דת נכרית לא יכולים להתחתן בארץ, והדבר יוביל גם לקשרי נישואים עם יהודים, ואז מה יהיה? חלק מהנזק כבר בלתי הפיך, אך אם לא נטפל בזה זה יהיה קלקול גדול לציבור, הנזק הולך וגדל כל הזמן. נראה לי זה האיום הכי גדול על זהותה היהודית של מדינת ישראל, וגם אתם בעיתונות צריכים לתת על זה יותר את הדעת".

אתה לא מרגיש קצת בודד במערכה הזאת? רוב הפוסקים לא מעודדים את הדרך הזו.

"אני לא בודד במערכה כי הקב"ה גם כן דואג לזה. יש חובה לרבנים לדאוג לעתיד העם ודבר ראשון צריך לעסוק בזה".

באותה מידה אפשר לטעון שבמערך הכשרות של הרבנות יש בעיות ולהקים מערך כשרות פרטי. למה שהרב לא ידאג גם לזה?

"נושא הכשרות מורכב מאוד. מה שמטריד אותי זה שהמשגיחים מקבלים את שכרם מבעלי העסקים ונראה לי שזה גורם לבעיות רבות בתחום בכשרות. אולי היה עדיף שהרבנות הייתה פועלת כרגולטור בתחום הכשרות".

האם אתה חושב שיש תפקיד מיוחד או משימה מיוחדת לדור שלנו?

אני לא חושב שאפשר להגיד דבר כזה. אבל ברור שלדור שלנו עמדו ועומדים חיובים שלא היו לדורות אחרים. מצד אחד הדור שלנו עבר חורבן עצום שלא היה כמותו מאז חורבן בתי המקדש ודומני שגם אז לא היה כזה חורבן. מאידך גיסא יש את ההיפוך, החזרה לארץ ותקומת המדינה, אין לזה אח ורע לאף עם בהיסטוריה. אנחנו רואים פה השגחה ברורה. מי שחושב שלא השתנה כלום בדורנו הוא לא באמת מאמין בקב"ה. זה הניסיון הגדול של דורנו, להכיר בידו של הקב"ה אבל להבין שהוא לא עושה את המלאכה בשבילנו. צריך להתנהג כמו בני דעת, ואם נתנהג כמו בני דעת נקבל סייעתא דשמיא בעז"ה".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן