מצעד בתי הספר המיוחדים ביותר במגזר

לכבוד תחילת שנת הלימודים אספנו עבורכם את בתי הספר הייחודיים, המקוריים, מעוררי ההשראה והמעניינים ביותר בציבור הדתי לאומי. החל מחינוך פתוח, לימודי מוזיקה, חקלאות ועוד. גילינו שלא תמיד יש מבחנים, שבני שכבות גיל שונות יכולים לסיים בגרויות ביחד ושאינטגרציה זו לא מילה גסה

תיכון אדר- "הגיל לא רלוונטי"

תיכון אדר בפתח תקווה דומה הרבה יותר לאוניברסיטה מאשר לתיכון, תכנית הלימודים היא רב גילאית, לכל תלמיד מותאמת מערכת אישית ובאותה כיתה תמצאו תלמידים בני 15 ובני 18. כל תלמיד חדש באדר עושה מבחן כניסה בו ממפים את יכולותיו ואת הידע שלו, בראיון אישי בוחנים את מידת המוטיבציה והרצון שלו ולפי כל אלה בונים לו מערכת ייחודית.

"אנחנו חושבים שבגיל התיכון להכניס תלמידים לכיתה רק לפי הגיל שלהם זה מאוד לא מקצועי. מה אם בבתי חולים היו מסווגים חולים לפי גיל? מה זה רלוונטי?" אומר מנהל התיכון צביקה בירנבאום. "אנחנו מלמדים לפי מקצועות, לפי יכולת ולפי ידע, לא לפי גיל".

בבית הספר 12 מגמות לימוד שונות, ביניהם פיזיקה, ביולוגיה, כלכלה, מדעי המדינה, מדעי החברה, תקשורת, ספרות, היסטוריה ועוד. בכל מגמה יש מספר מועט של תלמידים, בבית הספר אומרים שהכיתות הקטנות מאפשרות לימוד מהיר יותר וכך התלמידים צריכים פחות שעות לימוד בכל מגמה, כך שיש תלמידים שעושים גם ארבע מגמות במקביל. באדר תמצאו מועדון עם שולחנות ביליארד ופינג-פונג לשעות הפנאי, בית מדרש לתלמידים ומדרשה לתלמידות. התיכון מחולק לשתי מסגרות- אחת לבנים ואחת לבנות עם מתחם נפרד. התלמידים אחראים בעצמם על כניסה לשיעורים וצריכים לעשות שלושה מבחנים מתוך חמישה במהלך השנה, בכל מקצוע, מהם מורכב ציון המגן שלו, נוכחות בשיעורים מעניקה בונוס. בבית הספר יש כ-200 תלמידים.

בית הספר הניסויי הדתי הראשון- לא דמוקרטי אלא "בנוי על דיאלוג מתמיד"

"אני מאמינה בכל ליבי שזה ישנה את פני החינוך הדתי" אומרת פנינה עומר, יוזמת ומקימת בית הספר היסודי הניסויי הדתי הראשון שפותח היום את שעריו לראשונה עם שתי כיתות א' הכוללות 40 תלמידים חלוצים.

עומר, אם לארבעה מירושלים, החליטה לפני שנתיים שיש צורך בבית ספר ניסויי דתי. "לא יעלה על הדעת שלילד דתי אין בחירה. כל ההבדל בין בתי הספר הדתיים מתמצה בסופו של דבר ברמת הדוסיות, זה מדהים אבל זה ככה". לפני שנתיים החלה בפעילויות של איגוד קבוצות הורים, מגעים מול עיריית ירושלים, החמ"ד ועוד.

(צילום: בית הספר הניסויי הדתי הראשון)

בית ספר ניסויי פתוח הוא בעל שיטה פדגוגית ייחודית. לא מדובר בבית ספר דמוקרטי אלא בחינוך שמתבסס על עקרונות של דיאלוג מתמיד בין המורים, התלמידים וההורים "יש שיח פעיל ומתמשך, מערכת הלמידה היא לא חד כיוונית" אומרת עומר. עקרון נוסף בחינוך הפתוח הוא בחירה, בבית הספר הניסויי מלמדים בכיתות קטנות ויש מקצועות מסויימים בהם הכיתה מתחלקת בין שני מורים והתלמידים יכולים לבחור את המורה איתו ירצו ללמוד. בנוסף יש רצועת "שעות בחירה" בבית הספר, אלו שעות בהם בוחרים התלמידים את המקצוע שירצו ללמוד מבין מספר אפשרויות.

בבית הספר אין מבחנים, ציונים או תעודות, יש משימות שמוערכות על ידי המורים ללא ציון. בחינוך הפתוח, אומרת עומר "ילד שהוא יזם חברתי ויש לו כוחות מנהיגות או ילד שמוכשר באומנות שווה כמו ילד שיש לו ראש מבריק במתמטיקה. המקום שלו בכיתה נשמר". בית הספר נפתח בשכונת ארמון הנציב בירושלים. חשוב לעומר להדגיש כי "בית הספר מאוד מגוון מבחינה דתית, יש לנו את כל הקשת הדתית האורתודוכסית וזה יפיפה".

אולפנת "שירת הים"- התקדמות בעבודת ה' מתוך יצירה ושמחה

אולפנת בני עקיבא "שירת הים" שבנווה צוף מאפשרת לתלמידות לצמוח בתחום המחול והשירה ולפתח אותם במקביל ללימודים הרגילים. ראש האולפנא, הרב מוטי הרשקופ, פסנתרן ג'אז בעצמו ומנהלת האולפנא אביגיל גולדשטיין שמים דגש על התקדמות בעבודת ה' תוך כדי יצירה מתוך שמחה. האולפנא מיועדת לבנות כיתות ט'-י"ב והלימודים הם במסגרת פנימייתית. השנה מתחילה האולפנא את שנתה השלישית וילמדו בה כ-180 בנות.

"ארבעה שותפים לה לאולפנת בני עקיבא שירת הים: הקב"ה, הבנות הדהימות, הצוות המסור ומגמות המוזיקה והמחול. כי כפי שכתבה נעמי שמר 'מי שנכסף אליה- יגיע אל המוזיקה'. באולפנה הצוות והתלמידות כולם שותפים לאותו החלום. הרב מוטי ראש האולפנה דאג להחדיר בדנ"א של המקום את אמרתו של הרב קוק באורות הקודש: 'אי אפשר לעצור את היצירה ממי שנשמתו יוצרת בטבעה'".

(צילום: אולפנת שירת הים)

(צילום: אולפנת שירת הים)

ישיבת "כינור דוד"- פלטפורמה ליצירה מוזיקאלית יהודית

בישיבת בני עקיבא "כינור דוד" שבעטרת יום הלימודים הוא ארוך ומאתגר, החל מהשעה 9 בבוקר ועד 19:00 בערב לומדים התלמידים את תכניות הלימודים הסטנדרטיות יחד עם לימודי מוזיקה בהיקף רחב, התנדבויות ופעילות חברתית.

הישיבה קיימת קרוב ל-20 שנה וכיום חלק מבוגרי הישיבה לוקחים חלק בניהול ובהוראה של התלמידים. הלימודים הם במסגרת פנימייתית, אל הישיבה מגיעים תלמידים בעלי כשרון למוזיקה, שלומדים לימודים עיוניים במוזיקה כחלק מהמערכת המובנת, מקבלים שיעורי נגינה פרטיים, משתתפים בהרכבים מוזיקלים, קונצרטים והופעות. התלמידים נחשפים ליוצרים ויצירות גם מחוץ לישיבה.

מוסיקה היא המגמה המרכזית בישיבה, התלמידים ניגשים לבגרות במוסיקה בהיקף של 5-14 יח"ל, הכוללות מבחן ביצוע (רסיטל). "צוות הישיבה רואה את עצמו בראש וראשונה שליח ההורים להצמחה רוחנית של בנם, לאהבת ה' חיבור לתורה וקיום מצוותיה והעצמה תודעתית יהודית. חזון הישיבה הוא להיות פלטפורמה ליצירה מוסיקאלית יהודית בגיל התיכון". צוות הישיבה מאמין כי היצירה המוסיקאלית היא "אמירה בטווח הדיאלוג שבין האדם להקב"ה". ראש הישיבה הוא הרב מוטי הרשקופ, הישיבה מונה כ- 130 תלמידים מכיתות ט'-י"ב.

(צילום: ישיבת כינור דוד)

(צילום: ישיבת כינור דוד)

בית הספר קיבוץ ראשית- עליה, ציונות, חקלאות ואינטגרציה 'לכתחילה'

הקיבוץ העירוני ראשית, שהתבסס בשכונת קרית מנחם בירושלים, הקים לפני כ-15 שנה בית ספר קהילתי ואינטגרטיבי שהפך להיות עם הזמן "אבן שואבת להרבה משפחות מכל מיני מקומות בירושלים" אומרת אורית לסר, שילדיה לומדים בבית הספר. בית הספר מתמקד בתחומי עלייה וציונות, חקלאות ועבודת אדמה ומוזיקה.

שכונת קרית מנחם כוללת עולים רבים מכל מיני מדינות, קיבוץ ראשית שם לעצמו למטרה לחבר בין כל ילדי הקהילות בשכונה. "האינטגרציה היא מלכתחילה, היא לא משהו שהוא אילוץ אלא היא נתפסת כברכה" אומרת אורית "השכונה שינתה את פניה בזכות בית הספר". בבית הספר יש דגש מיוחד על לימוד העליות השונות, וקליטת עליה. חגיגות חג הסיגד של קהילת יוצאי אתיופיה, שרבים מתלמידי בית הספר משתייכים אליה, הם אירוע חגיגי קבוע.

מאחר ובית הספר שייך לקיבוץ ראשית, יש דגש רב על חקלאות, עבודה בחממות, חלקות גידול צמחים ופינת חי מטופחת הנמצאות בבית הספר. פעם בחודש יש טיול יומי לכל כיתה בו לומדים הילדים בחוץ על עולם החקלאות והצומח. בכל חנוכה יוצאים הורי בית הספר יחד עם התלמידים למסיק זיתים ואירועים רבים אליהם נקראים ההורים כוללים עבודת אדמה יחד עם ילדיהם.

דגש נוסף הוא על מוזיקה, התלמידים לומדים שיעורי זמר עברי ומדקלמים את שירי ארץ ישראל הישנה, שיעור תזמורת, שיעורי מוזיקה ושיעורי מקהלה. בין היתר, בית הספר שם דגש על שילוב ילדי חינוך מיוחד בבית הספר ובכל שנה נפתחת כיתה מקדמת או כיתת שילוב המשלבת ילדים רגילים עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. בבית הספר לומדים מעל ל-400 תלמידים והיום התחילו ללמוד ארבע כיתות א' חדשות.

אולפנת ערד - לומדים את הסביבה ואת ה'עצמי'

בגבול מדבר יהודה ניצבת אולפנת בני עקיבא ערד לחינוך סביבתי. באולפנא אומרים כי מתוך רצון וצורך לבנות הליך חינוכי-יחודי נוסף על המסגרת הקיימת הוחלט לנצל את מיקומה הפיזי של האולפנא, ולבחור בסביבה ככלי להעצמה ולבניין אישי. במסגרת התכנית הסביבתית יוצאות הבנות ל"מפגשי סביבה", מפגשים בני יום, אחת לשבועיים, עם דמויות מקומיות, סיורים מיוחדים באיזור, סדנאות, לימודי בית מדרש בשטח ועוד. בנוסף ניתן דגש מתאים בתכנית הלימודית ובחומר העיוני איתו נפגשות התלמידות.

"אנו רואים במפגש עם הסביבה כלי לפיתוח אישיותה של הבת. המפגש עם מרחבי ארצנו נתפס אצלנו לא רק כבסיס ללימודי ארץ ישראל, אלא גם כהזמנה למפגש של כל אחת עם כוחותיה, עם ארצה ועמה, עם עצמיותה ועם אלוקיה" אומרים באולפנא. התוכנית הסביבתית החלה לפעול בשנה האחרונה באולפנא והוגדרה כהצלחה. מנהלת האולפנא היא יפעת סולמון. האולפנא מונה כ-180 תלמידות.

(צילום: אולפנת ערד)

(צילום: אולפנת ערד)