דווקא בט' באב: "פחות אבלות, יותר סיפורי גבורה"

מגילה חדשה שעוסקת במרד היהודים בימי חורבן הבית, היא סיבה מספיק טובה לדבר עם המחבר, ד"ר חגי בן ארצי, על אבלות, גבורה, נצחון, סיפור מצדה וכמובן, על ראש הממשלה ובנט

חדשות כיפה משה ויסטוך 04/08/16 16:41 כט בתמוז התשעו

דווקא בט' באב: "פחות אבלות, יותר סיפורי גבורה"
יאיר ליברמן, ויקיפדיה, צילום: יאיר ליברמן, ויקיפדיה

ימי בין המיצרים ובמיוחד תשעת הימים וט' באב, הם ימים המזוהים בעיקר עם מנהגי אבלות. איסור שמיעת מוסיקה, איסור תספורת וגילוח, איסור אכילת בשר ושני צומות המלפפים את תקופת שלושת השבועות משני קצותיו. עם זאת, יש מי שמנסה להוסיף לפרק זמן הזה נדבך נוסף וקומה חדשה- קומת הגבורה.

ד"ר חגי בן ארצי, איש חינוך, מרצה ולעת מצוא גם סופר, מוציא בימים אלה את מגילת 'המרד והחורבן' בה הוא מגולל את סיפורי המרד של העם היהודי באימפריה הרומית במשך 400 שנה עד לחורבן בית שני והיציאה לגלות בת 2000 שנה. לאורך כל המגילה מנסה בן ארצי להאיר באור גדול את נושא הגבורה היהודית והשפעת המרידות על שמירת הזהות ורוח הלחימה היהודית מאז ועד היום.

"דמותם של המכבים,של מורדי יודפת וגמלא ומצדה, של לוחמי בר כוכבא לותה את חיילי צה"ל במלחמותיהם. רוחם של הקנאים בירושלים הפיחה בהם עוז ותעצומות נפש, שתרמו תרומה מכרעת לתקומת ישראל ולנצחונות צה"ל". (מתוך המגילה)

ד"ר בן ארצי, מה הניע אותך לכתוב את המגילה?

"זה חלום שמלווה אותי כבר יותר מ- 50 שנה, כשהייתי נער היה לי מורה להסטוריה, שאני מקדיש לו את המגילה, הוא חייב אותנו לקרוא את כל הספר של יוסף בן מתתיהו 'מלחמת היהודים'. היום אין דברים כאלה. אני זוכר שעוד כנער נדהמתי מכך שלא היה רק מרד אחד שבסיומו נחרב המקדש, אלא סדרה של מרידות. היהודים נלחמים, נופלים וקמים ושוב נלחמים, ועוד כנער שאלתי איך יתכן שאנחנו לא לומדים ומספרים את סיפור הגבורה הזה. בגבעת התחמושת המפורסמת נפלו 36 לוחמים וזה הרבה, אבל במרידות האלה בכל קרב נהרגו אלפי לוחמים אז איך אנחנו לא מדברים על זה?"

לד"ר בן ארצי יש תשובה ברורה, "היום אני מבין הרבה יותר יודע כחוקר והיסטוריון, שחז"ל מחקו את כל הסיפור הזה אחרי מרד בר כוכבא כחלק משלוש השבועות, לא למרוד באומות העולם. וכל סיפורי הקרבות והמרידות של התקופה ההיא נעלמו מארון הספרים היהודי כדי לא לעורר עלינו את אומות העולם וכחלק מההשלמה עם הגלות. אבל זהו, חזרנו לארץ ישראל והגיע הזמן לחזור ולספר את הסיפורים הנשכחים הללו ומי שהכי דרבן אותי ונתן את ברכתו והסכמתו לספר הזה הוא הרב שלמה אבינר, שאמר לי שעכשיו שאנו בארצינו זו מצווה לספר את הסיפר הזה ".

במגילה אתה מציין שהעם היהודי נחל תבוסה צבאית אך ניצח מהבחינה הרוחנית, ובכלל אתה כותב שהמרידות היוו את הבסיס לשמירת זהותנו בגלות. מה הקשר בין שני הדברים?

"זו הטענה המרכזית שלי במגילה במישור הפילוסופי. הטענה שלי היא שהעם היהודי ניצח. בלי המרידות האלה הרומאים היו מוחצים את העם היהודי ומוחקים את היהדות. לפני המרד הגדול, האימפריה הרומית פעלה לחסל את העם היהודי עם גזירות והתעללויות, עשרות אלפי יהודים נטבחו בקיסריה, בית שאן ובעוד מקומות. זה לא שאנחנו מרדנו כי היינו קנאים ופנאטים אלא נלחמנו על עצם הקיום שלנו כיהודים".

אבל איפה מתבטא הניצחון? הרי נחרב בית המקדש ויצאנו לגלות ארוכה.

"האימפריה הרומית מתנצרת" אומר בן ארצי ומסביר את מהות השינוי התאולוגי שעוברים הרומים. "400 שנה הם מנסים לחסל את היהדות שמבוססת על התנ"ך והנה לבסוף האימפריה מתנצרת. ועל מבוססת הנצרות? על התנ"ך ועל היהדות. אחרי כל השנים שהם ניסו לחסל את יסודות היהדות, הם קיבלו את היסודות האלה כבסיס לדתם וזה בזכות המרידות. האימפריה הרומית עמדה המומה מהעוצמה שהתגלתה במרד היהודי וזה מה שגרם להם לאמץ את יסודות האמונה של העם היהודי".

"אבל ההישג הגדול ביותר" מדגיש ד"ר בן ארצי הוא בכך ש- "העם היהודי התקיים. האימפריה הרומית נעלמה וקרסה אל המוזיאונים והעם היהודי חי. הטענה שלי היא שבלי המרידות האלה זה לא היה קורה. זה שנלחמנו בלי סוף זה איפשר את קיום היהודי, חיזק את הקשר שלנו לארץ ישראל ומה שאיפשר את הנס הגדול של קיום עם ישראל בגלות, שמירת הזהות והשיבה לארץ".

(צילום: )



ד"ר חגי בן ארצי, הוציא בעבר 2 מגילות שהתמקדו בסיפורי גבורה מהעבר הרחוק והקרוב. מגילת חנוכה ומגילת מלחמת ששת הימים.

אתה חושב שאנחנו כחברה מתמקדים יותר מידי באבל, בבכי ובשכול ופחות בסיפורי הגבורה, כמו למשל בהתייחסות שלנו ליום השואה וים הזכרון?

"בהחלט. הביקורת שלי היא לא רק היחס שלנו ל-ט' באב וימי בין המיצרים, אלא גם למשל לאופי שקיבל יום הזכרון לחיילי צה"ל שבו אנחנו פחות מדברים על גבורה ויותר מתרכזים בקינה ונהי. בהחלט צריך להתאבל, חייבים להתאבל, במיוחד כשהמציאות עדיין חסרה ולא שלימה, אבל צריך להוסיף למימד האבל את מורשת הגבורה וזה לא פחות חשוב מאשר האבל".

"סיפור הגבורה הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית התרחש בימים האלה של בין המיצרים" טוען בן ארצי, לדבריו "אנחנו צריכים להתגאות בזה שאנו שייכים לעם שיש לו כוחות עצומים ולא להרגיש רק מסכנים".

דגש נוסף שרוצה בן ארצי לשים ביחס לתקופה הזאת, הוא הדימוי השלילי שיש למורדים "הם לא פנאטים וקנאים שהביאו עלינו אסונות. לא! הם גיבורים קדושים שבזכותם אנו קיימים ואת זה אני צועק לכל אורך המגילה ואני אמשיך לצעוק עד שהגישה שלנו תשתנה".

אתה כותב במגילה ש "אין סוף גבורה ומסירות נפש נתגלו בקרב הגדול עם הרומאים, אבל כשהיהודים נלחמים ביהודים אין סיכוי לנצח". עד כמה המשפט הזה רלוונטי לימינו? אולי בגלל זה לא הצלחנו לנצח בלבנון השנייה ובצוק איתן?

"לשמחתנו הגדולה זכינו שנמנעה מלחמת אחים בזכות גדולתו של מנחם בגין ז"ל שאחרי אלטלנה אמר שלא תהיה מלחמת אחים. זה הלקח העיקרי מהמרידות האלה, שאנחנו יכולים לנצח את הגדולה שבמעצמות אבל רק כשאנחנו מאוחדים. אנחנו צריכים ללמוד להיות יותר סובלניים. ומנחם בגין יישם את הלקח הזה כמו אנשי גוש קטיף שאמרו לפני ובזמן הגירוש האכזרי שלא תהיה מלחמת אחים".

במגילה אתה נותן הרבה מקום לסיפור מצדה. יש שסוברים שמדובר בסיפור גבורה ויש החושבים שהוא מעודד כניעה. ידועה גם המחלוקת בנושא בין הרב גורן לרב נריה. בספר אתה לוקח צד ברור וכותב שמדובר בסיפור גבורה שהימם אפילו את הרומאים. מדוע?

"חד משמעית מעשה מצדה הוא מעשה גבורה עצום! הוא חלק מאתוס יהודי, הלכתי, מוסרי ולגמרי מוצדק. ליהודים יש את 'ייהרג ובל יעבור'. הרי אם הם היו נשבים, הגברים היו נשלחים לקרבות גלדיאטורים וקרבות מול חיות טרף ואילו הנשים והילדים היו נשלחים לעבדות ולבתי בושת. זה ייהרג ובל יעבור! איזו ברירה עוד היתה להם? אנשי מצדה הם המופת.

אתה מרוצה מהיקף המכירות של המגילות הקודמות ומכמות האנשים שנחשפו למסרים שאתה מנסה להנחיל?

"למרות שנמכרו עשרות אלפי עותקים אני לא מרוצה. מתי אהיה מרוצה? כשיגיע היום שיקראו את מגילת חנוכה שכתבתי, בחנוכה כמו שקוראים את מגילת אסתר בפורים. אני אהיה מרוצה שהמגילות האלה יהיו בכל בית ובכל בית ספר. ואני מתפלל שנגיע ליום שבחודש אייר יקראו במשך שישה ימים את מגילת מלחמת ששת הימים שכתבתי, כי במלחמה הזאת התרחשו מהניסים הגדולים של ימינו.

(צילום: דוברות מואז גוש עציון)

קצת אקטואליה לסיום ובהקשר למגילה וימי בין המיצרים- איך אתה רואה את המאבק בין ראש הממשלה לנפתלי בנט והציונות הדתית ואת מלחמת הדעות והתרבות בתוך צה"ל על התודעה היהודית?

"זהו שלב המעבר בין שני עידנים, בין שתי אליטות. יש את האליטה הציונית החילונית שזכתה להקים את המדינה ושהיה לה תפקיד חשוב בקיבוץ הגלויות, ועכשיו האליטה הזאת לא יכולה להמשיך להוביל את המפעל הזה כי הם ריקים. הם לא מסוגלים לתת לכל התהליך הזה את מימד העומק שלו. ביבי לא מסוגל להוציא מפיו את שם ה'. בנט הוא התחלה של עידן חדש, נכון הוא לא הרב קוק או הרב טאו אבל הוא מביא יותר מימד של אמונה ושל קריאה בשם ה' וזה מה שהעם שלנו והעולם כולו צריכים".