כך ייראה מתווה הכותל הרפורמי החדש

לפעמים כדי לשער מה יהיו הקווים העיקריים של מתווה הכותל ואיך זה ייגמר בסוף, לא צריך לחפור יותר מדי. לפעמים, אם מקשיבים למה שנקרא 'מקורות גלויים', אפשר לראות כמה דברים: הראשון, הקואליציה לא תתפרק והחרדים וראש הממשלה יגבשו סוג של פשרה שתאפשר להם לבלוע את הצפרדע הזו. השני, הפשרה הזו תהיה מאוד קרובה למתווה המקורי שאושר בממשלה לפני חצי שנה.

מחר (ד) עומדת להיות פגישה גורלית בין ראש הממשלה לחברי הכנסת החרדים: שר הבריאות יעקב ליצמן, שר הפנים אריה דרעי וח"כ משה גפני. המתווה שככל הנראה עליו יסכימו החרדים, בשתיקה כמובן, יהיה בסך הכל אם תהיה כניסה נפרדת לרחבה של הכותל הדרומי והאחריות על אותה רחבה תהיה של גוף שלישי כגון הסוכנות היהודית. זה כל הסיפור. בסוף בסוף, אחרי כל הבלאגן, וזעקות השבר ככה ככל הנראה ייגמר הסיפור. זה כמובן מותנה בשקט ברחוב החרדי ועד כמה יצליחו חברי הכנסת החרדים לשכנע את שולחיהם שזה המתווה הטוב ביותר שאפשר להשיג. אבל אפשר לומר בוודאות: אם השקט יישמר, והרבנים יחשבו שזה או המתווה הזה או חזרה לימי ייבוש התקציבים לישיבות: ככה זה ייגמר.

'המקורות הגלויים' מספרים את הסיפור של המתווה החדש כבר כמה חודשים. נתחיל מהיום (ג'). בבוקר התראיין שר הבריאות יעקב ליצמן למהדורת הבוקר של רדיו 'קול חי'. בהתחלה הוא היה נשמע קרבי עם רעל בעיניים: "ראש הממשלה צריך לבחור בין הרפורמים בחוץ לארץ לבין החרדים בארץ. נגד הרפורמים ננהל מלחמת חורמה. זה זיוף של היהדות והם הרסו את היהדות בחו"ל ואני אומר נמשיך להילחם".

אבל, כשהוא נשאל מה הגבולות, והאם אין מצב שהרפורמים יקבלו חלק מהכותל, שימו לב לתשובת ליצמן: "השאלה מה זה הכותל ואיזה חלק, ומה זה מדובר, אני מציע שלא נרחיב על זה כעת ברדיו, אנחנו יושבים השבוע עם נתניהו, השר דרעי ח"כ גפני ואני, ונחליט מה לעשות". למה לא להרחיב ברדיו? על מה יש לדבר? מלחמה זה מלחמה לא?

לפני כשבועיים הגיע הרב עמאר לתפילה במקום המיועד לרחבה הרפורמית והתפלל שם תפילת שחרית. המעשה הזה הרגיז מאוד דווקא את ח"כ גפני שכעס על ה"פרובוקציה" לדבריו. בראיון לשרי רוט באתר 'חרדים 10' הוא סרב לנקוט בשמו של הרב עמאר עצמו אבל אמר: "ללכת לכותל, ולעשות שם פרובוקציה בלי לשאול את גדולי ישראל, זה דבר שלא ייעשה". ויש לשאול מה כל כך הרגיז אותו? הרי זה אמורה להיות יופי של אמירה כנגד הרפורמים שח"כ גפני כל כך מתעב?

בהמשך הדברים הוא אומר "אני לא הייתי הולך לשים מחיצות ולעשות פרובוקציות ולהצית אש כשיש פתרונות! ויש!" והוא מסביר מהם הפתרונות: "הבסיס של כל הפתרונות הללו הוא אי הכרה ברפורמים, נקודה. על זה אין פשרה! לעולם ועד לא תהיה הכרה ברפורמים. יש תוכנית, שעליה בבוא היום נשאל את גדולי התורה - ואם יורו לנו, נסכים לה".

כשרוט מציינת "אם יסכימו" ממשיך גפני: "כן, אבל אני יודע לאיזה כיוון הם חותרים. אני גם הייתי אצל הרב אלישיב בעניין הזה, בשעתו. אנחנו לא נסכים לכניסות יחד. אין לנו שום קשר איתם. כמו שהיה הרב אלישיב אומר: 'הם פה, אנחנו במקום אחר. אנחנו פה, הם במקום אחר'. לא נהיה איתם יחד. לעולם ועד".

(צילום: באדיבות המצלם)

גפני גם אמר את הדברים לעיתון 'הארץ' לפני כשלושה חודשים: "עוד מזמן הרב אלישיב והרב וואזנר, הדעה שלהם היתה 'לא נכיר ברפורמים לעולם', ולכן אנחנו מתרחקים מהם. נניח שהם עושים בית כנסת, שיעשו. אנחנו לא נכיר בהם ואנחנו לא יחד איתם. אותו דבר בכותל. אנחנו מתרחקים מהם. התוכנית שהוצגה היא שכאילו אנחנו ניכנס יחד איתם, ואנחנו לא נסכים לזה".

ואם כל זה עדיין לא מספיק כדי להבין שהסיפור ככל הנראה ייגמר בכניסה נפרדת ואחריות של הסוכנות היהודית מספיק היה לראות בשבוע שעבר את גפני, ליצמן ודרעי מגיעים לרחבת הכותל לסיור במקום. אם באמת הם לא מוכנים לוותר לרפורמים למה צריך להגיע למקום ולעשות סיור ביחד עם הרב רבינוביץ'? כדי לבדוק מאיפה אפשר לסדר כניסה נפרדת.

(צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

הרבנים לא ידעו

הסיפור של מתווה הכותל הנוכחי נמשך כמעט חצי שנה. כשהוא הגיע לאישור חברי הממשלה הודה נתניהו למזכיר הממשלה מנדלבליט שבמשך כשנה עמל בין כל הצדדים כדי לגבש את המתווה. השרים בנט ושקד הצביעו בעד. אורי אריאל הצביע נגד. והיה נדמה שהכול עבר בשלום עד שהרחוב החרדי התחיל לבעור. מועצת גדולי התורה התכנסה בכינוס חרום, רבנים זעקו על חילול הקודש, כותרות העיתונים דיברו על צלם בהיכל וכל המהלך נכנס להקפאה עמוקה.

אחת הסיבות אולי לבעירה שהתחילה פתאום היא פעולתם של אנשי מרכז ליב"ה שפועלים כנגד מתווה הכותל הרפורמי. הם מספרים כי לאחר החלטת הממשלה הם נפגשו יחד עם מתנדבים רבים עם עשרות רבנים בכירים בעולם החרדי; האדמור מויז'ניץ, האדמו"ר מסלונים, האדמו"ר מגור, האדמו"ר מסדיגורא וכן הרבנים הרב אלבז, חכם שלום כהן, הרב בעדני, הרב מחפוד, הרב בקשי דורון,הרב דוד יוסף ורבים נוספים.

בליב"ה ציינו שהרבנים הכירו רק מעט או לא הכירו כלל את פרטי ההחלטה ואת מתווה הכותל הרפורמי, למרות שלחלקם קשר ישיר לחברי הכנסת והשרים החרדים והם ממש לא צריכים את ארגון ליב"ה כדי לדעת מהו מתווה הכותל.

זעקת הרבנים אחרי שהמתווה אושר בממשלה הכניס את חברי הכנסת החרדים לבעיה: לעזוב ממשלה על כל היתרונות שבכך ואחרי כל ההישגים- אי אפשר. ללכת ראש בראש עם ראש הממשלה שברור שלא ייצא נגד הרפורמים בארה"ב שחלק מהם הם תומכיו- גם אי אפשר. מה עושים? זועקים קריאות מלחמה ובמקביל מנהלים מו"מ לשלום.

וכרגיל הבית היהודי משתרך מאחור

נפתלי בנט ואילת שקד קיבלו מראש גם את המתווה הראשון ואין סיבה להאמין שתהיה להם בעיה עם המתווה 'החדש'. ולכאורה, מה אפשר לבוא אליהם בטענות? האם נדרוש מהם להיות "יותר צדיקים מהאפיפיור" או להבדיל אלף הבדלות, מהאדמו"רים והח"כים החרדים?

והתשובה היא כן. בממשלה הקודמת כשהחרדים היו מחוץ לקואליציה היו הבית היהודי במלכוד. הם היו הדתיים היחידים בקואליציה ואפשר לומר שלמרות רצונם לשדר מפלגה שלא מתעסקת רק בנושאי דת חברי הכנסת של יש עתיד וישראל ביתנו אתגרו אותם כל העת בכל סוגיה של דת ומדינה. עכשיו הם לכאורה במצב הנוח ביותר. יש את החרדים והם ישמרו עלינו ואנחנו נוכל להיות חופשיים לעסוק בכל הנושאים האחרים.

המגמה לפיה הבית היהודי הופך להיות 'ליכוד ב' תופסת תאוצה כמעט בכל סוגיה. בתי הדין הרבניים למרות נחיתות מספרית, נתונים בלעדית לחרדים, בסוגית התחבורה הציבורית בשבת גפני ליצמן ודרעי מתכוונים לנהל מאבק. בנושא המקוואות קולם כמעט ולא נשמע.

ואם בית מדרשו של הרב קוק, על כל גווניו הוא זה שאמור להוביל את מפלגת הציונות הדתית ולייסד פה 'ממלכת כהנים וגוי קדוש' מסתבר שכשיש חרדים בקואליציה אין באמת רצון להטיל את כובד משקלו של בית המדרש הזה בשיח הציבורי.

ושוב נשאלת השאלה מה מותרה של מפלגת הבית היהודי מהליכוד?