כל העוסקים סביב נושא מינוי הדיינים מצטערים על כך שהבית היהודי אינו מפעיל את כוחו בנושא. מתברר כי מדובר במשהו שיטתי. שנה לכנסת ה-20, ויום לפני פתיחת מושב הקיץ, בתנועת 'נאמני תורה ועבודה' הכינו דו"ח על נושאי דת ומדינה, על הפעילים יותר (יש עתיד) במהלך הכנסת ועל אלו שכמעט ולא עשו מאומה בנושא (הבית היהודי).
לפי הדו"ח הסערות בתחום דת ומדינה הולידו בדרך כלל שני צדדים למאבק. בצד אחד המפלגות החרדיות בתוספת של ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי וח"כ מיקי זוהר מהליכוד. אלה ביקשו, באופן כללי, להחזיר את המצב לקדמותו מלפני הכנסת ה-19, לחזק את המונופול של הרבנות הראשית על שירותי הדת ולספח אליה עוד סמכויות.
כזאת הייתה הצעת חוק השבת של ח"כ זוהר, הצעת חוק של ח"כ יואב בן צור, שמחייבת חובת היוועצות ברבנות בכל הליך חקיקה, והצעת החוק של ח"כ משה גפני, שמכפיפה את המקוואות להנחיות הרבנות הראשית.
בצד השני עמדו ח"כים מהאופוזיציה, אך גם מהקואליציה. ח"כ אלעזר שטרן ועליזה לביא מיש עתיד, ח"כ תמר זנדברג ממרצ, ח"כ אביגדור ליברמן מישראל ביתנו וח"כ מירב מיכאלי מהאופוזיציה היו מתנגדים קולניים לפעולות הקואליציה בתחום דת ומדינה, אך גם הציעו הצעות חוק משמעותיות בתחום וניסו לקדמן. בנאמני תורה ועבודה מציינים כי בתוך הקואליציה הייתה זו ח"כ רחל עזריה שניהלה קרבות בלימה כמעט לבדה נגד הצעות החוק מהצד החרדי.
בצד המתנגדים ההצלחה להעביר הצעות חוק בקריאה טרומית הייתה מועטה, אך קיבלו את הרוח הגבית משלוש פסיקות בג"ץ משמעותיות והחלטת ממשלה היסטורית בנוגע למתחם הכותל שעברה על אף התנגדותם העקרונית של הרבנים הראשיים והמפלגות החרדיות.
92 הצעות חוק בלבד הונחו עד כה בכנסת ה-20 בתחום דת ומדינה מתוך 2958 הצעות חוק בסך הכל (כ-3% בלבד). שלושת התחומים הפופולאריים ביותר: נישואין וגירושין (22 הצעות), כשרות (17 הצעות) ורבנים ורבנות (14 הצעות). אלה מהווים יחד למעלה מ50% מההצעות.
ניתן לראות כי הנושא אף דעך בחצי השנה האחרונה, רק 27 הצעות חוק הונחו במושב החורף (כ-30% מכלל הצעות החוק בתחום דת ומדינה). 11 הצעות חוק עלו לקריאה טרומית (חמש אף עברו אותה), 9 מתוכן במושב החורף.
ההצעות שעברו הן שתי הצעות חוק שהוצמדו שעוסקות בחיזוק מונופול הכשרות (של ח"כ בן צור וח"כ גפני). הצעת חוק של ח"כ מיכאלי שמטפלת בשירותי הובלת נפטרים בימי שבת וחג. הצעת חוק של ח"כ גפני שמכפיפה את תחום המקוואות להנחיות הרבנות הראשית. הצעת חוק של ח"כ לביא שמבטלת את חובת הצהרת הדתיות לעובד יהודי שמסרב לעבוד בשבת.
באופן מפתיע בדו"ח נמצא כי אין ולו הצעת חוק אחת שהתקדמה מעבר לקריאה הטרומית. יתרה מזאת, למעט הצעת החוק של ח"כ לביא, ועדת השרים לחקיקה הכניסה סייג בשאר ההצעות שלאחר הקריאה הטרומית המשך קידומן יתקיים בתנאים מסוימים, כגון הגעה להסכמות בקואליציה ותיקון באמצעות תקנות.
מתוך 17 הצעות חוק שעלו לדיון, ועדת השרים לחקיקה התנגדה ל-8 הצעות חוק, תמכה ב-5 הצעות חוק, ודחתה את הדיון ב-4 הצעות חוק.
הדמויות שעמדו מאחורי החוקים מלמדות על המצב ולמי אכפת מנושאי דת ומדינה. חבר הכנסת האפקטיבי ביותר מבחינת העברת חוקים בתחום דת ומדינה הוא ח"כ משה גפני שהעביר 2 הצעות חוק בקריאה טרומית מתוך 5 שהוא יזם (40%) בשנה הראשונה של הכנסת.
חברי הכנסת שהציעו הכי הרבה הצעות חוק בתחום הם ח"כ לביא (15 הצעות), ח"כ שטרן (13 הצעות) וח"כ מיכאלי (13 הצעות). למרות שהליכוד היא הסיעה הגדולה ביותר בכנסת, רק שתי הצעות חוק הוצעו מטעם ח"כים בסיעה זו.
הסיעה שהציעה הכי הרבה הצעות חוק בתחום היא יש עתיד, עם 31 הצעות, בערך פי 10 מסיעת כולנו שהציעה 3 בלבד. סיעת הקואליציה הדומיננטית ביותר היא יהדות התורה שהציעה 7 הצעות.
הבית היהודי וש"ס, על אף שהן סיעות שמייצגות ציבור דתי, כמעט ולא יזמו הצעות חוק בכנסת הזו בסוגיית דת ומדינה. בעוד אצל ש"ס ניתן להסביר את הדבר בשל היות המשרד לשירותי דת באחריות המפלגה, בבית היהודי אין לכך סיבה ברורה מלבד חוסר עניין בנושא.
באופן מפתיע, בבית היהודי הח"כ שהציע הכי הרבה הצעות הוא דווקא הח"כ לשעבר "החילוני" ינון מגל. התפטרותו מהכנסת הותירה את ח"כ סמוטריץ' כח"כ הדומיננטי בנושא הזה בסיעה מה שיכול להעיד לדעת מחברי הדו"ח על הסיבה להתחברות האוטומטית של הבית היהודי אל היוזמות מהצד החרדי.
חוסר החקיקה של הבית היהודי בנושאי הדת וההתנערות המסורתית שלהם מסוגיות אלו גם בכל הנוגע לוועדה למינוי דיינים שם נמנע הבית היהודי להפעיל את כוחו הפוליטי בצורה המלאה כדי להביא למינוי דיינים ציוניים לבתי הדין האזוריים למרות שבוועדה ישנו כרגע באופן זמני רוב לציונות הדתית. אם הבית היהודי לא ישנו את גישתם לנושא נמשיך לראות את נושאי הדת נמצאים בידי החילונים או החרדים מבלי שלציונות הדתית תהיה אמירה ברורה בנושא.
תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת 'נאמני תורה ועבודה' שערך את הסיכום מסר:
"אנחנו רואים תהליך מובהק במסגרתו נושא דת ומדינה מעניין פחות ופחות ח"כים ונזנח לטיפולם של הפוליטיקאים מהמפלגות החרדי המפגינים ערנות יוצאת דופן. כך כל פסיקה של בג"ץ בנושאים האלה, מקבלת מיד תגובה של ניסיון חקיקה עוקפת. עם זאת, בצד השני המתרס עומדים פעמים רבות דווקא ח"כים מהציונות הדתית: רחל עזריה, אלעזר שטרן ועליזה לביא, שהנושא הזה בנפשם. האבסורד הוא שנושא כל כך מהותי לחיים בישראל נתקל, עובדתית, באדישות הולכת וגוברת בליכוד ובקדנציה הזאת גם בבית היהודי. שתי המפלגות ממשיכות את הקו של מסירת המושכות במלואן לחרדים לעצב את זהותה היהודית של מדינת ישראל כראות עיניהם, כמעט ללא הפרעה. כך יוצא שבמקום שבבית היהודי הקול הדומיננטי יהיה של ח"כים כמו אורי אורבך ז"ל, מוביל את הנושא בסיעה ח"כ בצלאל סמוטריץ' המייצג קו שמרני המתואם כמעט אחד לאחד עם העמדות החרדיות.
עם השינויים הצפויים בקואליציה, כניסתם של ח"כ ליברמן לממשלה ויהודה גליק לכנסת צפויה להוות גורם מאזן וממתן כנגד הניסיונות להגדיל את הניכור ההולך וגדל של אזרחי המדינה כלפי שירותי הדת וחוסר ההכלה של עמדות הלכתיות מקובלות בממסד הרבני הרשמי. יש לקוות שחברי הכנסת יפנימו את תפקידם כנבחרי ציבור ויפעלו לתיקון הכשלים בתחום דת ומדינה, במקום להשאיר ואקום אליו נכנס בג"ץ בלית ברירה."