הסיפורים של מדליקי המשואות

הערב ידליקו ששה ניצולי שואה שש משואות לזכר 6 מיליון יהודים שנספו בשואה, בעצרת הממלכתית שתערך ביד ושם. שלושה מהם כבר בני 90, רובם השתייכו למשפחות מרובות ילדים, אחד מהם נולד בלוב וגורש לגרמניה.

חיים גרוזביין, נולד בשנת 1937 בדולהינוב שבפולין (כיום בבלרוס) למשפחה בת ארבע נפשות. ביולי 1941 נכבשה דולהינוב על ידי הגרמנים ומשפחתו של חיים גורשה לגטו עם כל יהודי העיירה. אביו של חיים נרצח באחת מקבוצות עבודות הכפייה על ידי הגרמנים ובני משפחתו נרצחו במהלך אקציה שהתבצעה בגטו כאשר התגלו בבור בו הסתתרו. חיים הצליח לברוח מהגטו וביערות פגש בפרטיזנים, בשהותו עימם נקלעה הקבוצה למארב גרמני וחיים נורה ברגלו, חיים נותר לבדו ביער ושרד עד תום המלחמה. בתחילת שנות השישים עלה לישראל ונישא לעליזה, להם שני בנים וחמישה נכדים.

שרה קיין, נולדה בשנת 1919 בקששה שבצ'כוסלובקיה למשפחה בת שמונה נפשות. בשנת 1938 סופח אזור מגוריה של שרה להונגריה. במרץ 1944 נכבשה הונגריה על ידי הגרמנים וכחודש לאחר מכאן רוכזו יהודי קששה והעיירות הסמוכות בגטו, בהמשך במהלך סלקציה גורשו שרה, אחותה והוריה לאושוויץ. הוריה נשלחו לתאי הגזים ואילו שרה ואחותה נקלטו כאסירות במחנה. בחורף 1944-1945 הועברו שרה ואחותה ממחנה למחנה ולאחר כחודש הוצעדו בצעדת המוות למחנה זלצווידל. באפריל 1945 שוחרר המחנה על ידי הצבא האמריקאי. ביוני 1946 הם עלו לישראל ופגשו את אחיהם שעלו לארץ לפני המלחמה. שרה נישאה לאברהם ז"ל ולהם שלושה ילדים, עשרה נכדים ו-14 נינים.

יהושע העשיל פריד, נולד בשנת 1930 בוולקה קפושאני שבצ'כוסלובקיה למשפחה בת תשע נפשות, אביו היה רב הקהילה. בשנת 1938 סופח אזור מגוריו של יהושע להונגריה. במרץ 1944 כבשה גרמניה את הונגריה ובחג הפסח (באפריל) גורשו יהודי העיירה לגטו אונגוואר ומשם גורשו לאושוויץ, שם ניצל יהושע מתאי הגזים. בדצמבר 1944 נשלח יהושע עם חבריו ממחנה אחד לשני, בהמשך הם הוצאו לצעדת המוות והצליחו לשרוד בעזרת תמיכה הדדית. לבסוף הועברה הקבוצה למחנה גונסקירכן ובמאי 1945 שחרר הצבא האמריקאי את המחנה. בפברואר 1948 הוא עלה לישראל ונישא לרבקה, להם שלושה ילדים, 14 נכדים ו-32 נינים.

יוסף לביא, נולד בשנת 1928 בבנגאזי שבלוב למשפחה בת 19 נפשות. בשנת 1942 גורשו בני משפחתו למחנה הריכוז ג'אדו שבלוב, בהמשך גורש יוסף לגטו באיטליה עם יהודי לוב נוספים ולאחר מכאן למחנה הריכוז ברגן-בלזן שבגרמניה. במחנה הריכוז אחד האסירים הציע ליוסף לעבור טקס בר מצווה והעניק לו טלית שמלווה אותו עד היום. במרץ 1945, במסגרת עסקת חילופי אסירים, השתחרר יוסף והועבר לצרפת ומשם לספרד ולפורטוגל. בהמשך הוא עלה לישראל התחתן עם איבון ולהם נולדו שני ילדים, שבעה נכדים ונינה.

לאניה רוזנהוך, נולדה בשנת 1920 בראדום שבפולין למשפחה בת חמש נפשות. באפריל 1941 נכלאה לאניה ומשפחתה עם כל יהודי ראדום בגטו שהוקם בעיר. לאניה נישאה בגטו לחבר נעוריה מונייק ראקוץ, אך נאלצה להיפרד ממנו מכיוון שהועברה עם אחיותיה למחנה עבודה בבית חרושת של נשק. באוגוסט 1942 גורשו כל היהודים מהגטו לטרבלינקה, משפחתה ובעלה נרצחו ולאניה נשארה עם אחיותיה. בהמשך העבירו אותן לאושוויץ ולמחנות נוספים עד ששוחררו באפריל 1945 במסגרת עסקת חילופי אסירים. במרץ 1948 הגיעה לאניה ארצה עם אניית מעפילים, היא התחתנה בשנית ונולדו להם שלושה ילדים, שישה נכדים ושלושה נינים.

רוברט טומשוף, נולד בשנת 1916 בדולני קובין שבסלובקיה למשפחה בת שמונה נפשות. במרץ 1939 הוא גויס לעבודות כפיה בצבא הסלובקי, במסגרתן השתתף בבניית מחנות עבודה ליהודים ועבודות נוספות. בשנת 1942 גורשה משפחתו לאושוויץ ושם נרצחה. רוברט הצליח לברוח עם מסמכי זהות מזויפים שוב ושוב עד לשחרור בסוף אוגוסט 1944 על ידי הצבא האדום. רוברט השתתף בהקמת מוקד סיוע לפליטים בבוקרשט, לאחר מכאן הגיע לפראג שם כיהן כמזכיר ההסתדרות הציונית בעיר. במסגרת זו סייע לעליה ולהשגת נשק ליישוב היהודי בארץ ישראל. הוא התחתן ובשנת 1948 עלה עם אשתו ארצה, להם נולדו שני ילדים ושתי נכדות.

(צילום: עמוס בן גרשום לעמ)