חיילים שיהדותם מוטלת בספק ייקברו באותה חלקה צבאית כמו כל החיילים אך במרחק ארבע אמות מקברי אלו שיהדותם אינה מוטלת בספק כך על פי הנוהל החדש עליו חתם שר הביטחון משה יעלון שנחשף בידיעות אחרונות.
הרקע להחלטתו של שר הביטחון הייתה הסערה סביב הנחת הדגל של הרמטכ"ל בני גנץ על קבר החלל האחרון ביום הזיכרון 2013. על פי המנהג מגיע הרמטכ"ל להר הרצל ומניח דגל על קבר החייל האחרון שנקבר במקום. גנץ שהיה אז הרמטכ"ל הניח את הדגל על קברו של סגן-אלוף (מיל') שלמה (מוני) ניצני ז"ל, שנפטר חצי שנה קודם לכן כשהוא מתעלם מקברו של טוראי יבגני טולוצ'קו ז"ל, שנקבר אחריו בחלקה נפרדת עבור חיילים שיהדותם מוטלת בספק.
מיד לאחר חשיפת סיפור ההתעלמות מטוראי טולוצ'קו כבר הביע גנץ צער על העוול שנעשה, והנוהל שונה. על פי הנוהל החדש שנקבע יניח הרמטכ"ל דגל על קברו של החלל האחרון שנפל, גם אם הוא אינו יהודי על פי ההלכה, אולם במקביל יניח דגל גם על קבר נוסף של חייל שיהדותו אינה מוטלת בספק.
הנוהל החדש לא סיפק את חבר הכנסת וראש אכ"א לשעבר אלוף (מיל') אלעזר שטרן, שהגיש הצעת חוק פרטית שנועדה לשנות את המצב ולעבור לקבורה משותפת. שטרן טען כי מדובר בפגיעה בערך הרעות ובאחדות העם. לבקשת שר הביטחון משה (בוגי) יעלון סוכם אז לפתור את העניין בתקנה שתקבע קבורה באותה שורה והפסקת הקבורה בחלקות נפרדות. חיילים בדואים ונוצרים נקברים ממילא בבתי קברות נפרדים של קהילותיהם, ולכן בעיית האפליה לא חלה לגביהם.
לפי הנהלים החדשים, שעליהם חתם לאחרונה שר הביטחון יעלון ייקברו חיילים יהודים ואלו שיהדותם מוטלת בספק על ידי הרשויות הרלוונטיות באותה חלקה צבאית - אך במרחק של "ארבע אמות", כלומר כשני מטרים, מקבר החלל שיהדותו איננה מוטלת בספק. בכך מקווים בצבא ובמערכת הביטחון למנוע את הביקורת שעולה במקרים כאלו.
"במערכת הביטחון גובשה עבודת מטה בנושא שהביאה בסופו של דבר לשינוי המיוחד", אמר שטרן. "לשמחתי הרבה, נחתמה התקנה הקובעת שחייל שאינו יהודי הנקבר בבית עלמין צבאי ייקבר באותה שורה לפי הסדר הנהוג לגבי כל החיילים, ובהתאם למועד נפילתו. שינוי זה מביא לידי ביטוי ראוי את מורכבותה של החברה הישראלית, מבלי לפגוע באף אוכלוסייה, ויש לכך מסר לחברה הישראלית וליהדות התפוצות כולה. בהימצאותם בחלקה נפרדת יש משום אמירה שלפיה הם 'אחרים', 'שונים מאיתנו', 'לא אנחנו', וחשוב דווקא לשדר מסר של לכידות ואחוות אחים".