האם הכשרות היא שרות נוסף או חלק בלתי נפרד מהמוצר? בית המשפט העליון דחה השבוע את בקשות הערעור שהגישו יבואניות הבשר והמזון היבש מהגדולות בארץ, ופסק כי הכשרות היא חלק בלתי נפרד מהמוצר. היצרניות ביקשו להפריד את עלויות הכשרות מערך הסחורה המיובאת (כגון, בשר ומוצרים אחרים), לצורך חישוב מסי ייבוא מה שיפחית את עלות הסחורה וממילא את עלות המס אותו יצטרכו לשלם עליה.
החלטת בית המשפט ניתנה במסגרת עתירתן של החברות 'נטו', 'מאסטרפוד' ו'מיה', אשר טענו כי אין לכלול את עלויות הכשרות הקשורות לבשר ושמן זית בערך המוצר לצורך חישוב מיסי יבוא וזאת בהסתמך על הסכמי גאט"ט (הסכמי סחר בינלאומי) העוסקים, בין היתר, בהערכת המוצר.
בית המשפט העליון, כמו בתי המשפט השלום והמחוזי לפניו, קיבלו את עמדת רשות המסים - שיוצגה בתיק על ידי פרקליטות המדינה, לפיה הליכי הכשרות מהווים "בשר מבשרה" של העסקה הן במקרה הבשר והן במקרה של שמן זית, וכי "הכשרות היא ההופכת את המוצר למוצר הנמכר לתעודתו".
השופטים רובינשטיין, פוגלמן וברון ציינו בהחלטה כי הכשרות היא מרכיב אינטגראלי מהעסקה ולכן לא נראית סיבה להפריד את עלויות הכשרות בחישוב המס, והסבירו: "הקונה את הבשר הכשר או את השמן הכשר, משלם בעד תהליך הכשרות כחלק אינטגרלי מן העסקה, ואין עסקינן ב"כבש" או "בקבוק שמן" גרידא, שבנפרד מתלווה אליהם כביכול רכיב כשרות כ"לויין עצמאי".
היבואנים טענו כי אמנם הכשרות היא חלק בלתי נפרד מהמוצר אך הן לא שילמו עליה לבעל מפעל הבשר, אלא למשגיחי הכשרות שהגיעו מהארץ, כדי לפקח על תהליך השחיטה, כך שבעצם לא מדובר ברכיב שהוא מעלויות הרכישה של הבשר. בנוסף, הן טענו כי אין זה מן היושר לחייב אותן במכס מלא על מרכיב הכשרות בתוך המוצר, שכן המכס נועד כדי לאזן את התחרות בין היבואנים שמביאים בשר בזול מדרום אמריקה לדוגמא לבין מגדלי הבשר בארץ שעלויותיהם גדולות יותר ואילו דווקא במרכיב הכשרות המצב הפוך, הרבה יותר זול להשגיח על הבשר בארץ מאשר לשאת בעלות הטסת משגיחי הכשרות והשהות שלהם תקופה ארוכה בחו"ל ולכן היה זה מן הראוי שבנקודה זו הם לא ישלמו את המכס באותה העלות.
השופטים ציינו כי עם "כל הכבוד לטיעונים המעניינים ששמענו עלינו לקרוא את לשון החוק כפשוטה הקובעת כי "ערך העסקה הוא מחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין" כוללת גם את עלויות הכשרות".
גורמים העוסקים בתחום ייבוא המזון הסבירו ל'כיפה' כי פסק הדין החדש של בית המשפט העליון אינו מתחשב כלל בצרכי הצרכנים שומרי הכשרות ויביא לעליית מחירי המוצרים המיובאים הכשרים שכן המס עליהם יעלה באופן אוטומטי עם פסק הדין, או שיביא להפחתה משמעותית בייבוא של מוצרים כשרים מחו"ל מה ששוב יפגע בצרכנים.