Warning: implode(): Invalid arguments passed in /srv/sites/kipa.co.il/public_html/cpt/maamar/single.php on line 105
כך תעשו קידוש ותצאו מזה בשלום - כיפה

כך תעשו קידוש ותצאו מזה בשלום

הגבאים הוותיקים מספרים על הסודות מאחורי הקוגל, העראק והדג המלוח. ומה הקשר למקרר מיוחד להרינג?

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 24/09/15 17:51 יא בתשרי התשעו

כך תעשו קידוש ותצאו מזה בשלום
shutterstock, צילום: shutterstock

הילד הגיע הביתה וכיסיו מלאים בבמבה, ביסלי ודג מלוח. זו השורה התחתונה של כל קידוש, שהפך בעשרות השנים ל'מאסט' בכל בית כנסת. הרינג, קוגל, ביצים קשות ואפילו סושי הפכו את הקידושים הפשטניים של העבר לאירועים גרנדיאוזיים שמשניים רק לסעודת השבת או החג.

לרגל סיום חג סוכות, ולרגל חג שמחת תורה, אולי 'חג הקידושים' הגדול מכולם, פנינו לגבאים הוותיקים וביקשנו מהם לחלוק עמנו את הטיפים, הסודות והרגלי האכילה של קהילותיהם כדי ללמוד מה לעשות, והיכן עוד צריך להשתפר.

"הקידוש הוא חלק חשוב מאוד בחיי הקהילה ואסור לזלזל בכך", מסביר מוטי ברמץ, גבאי בית הכנסת 'אוהל יעקב' בקרית ארבע את מהות הקידוש, ומדוע הוא הפך כל כך הכרחי בשנים האחרונות. “קשה להכיר אנשים בזמן התפילה, והקידושים הם הזדמנות מעולה להכיר את הזוגות הצעירים ולהיחשף לאנשים אחרים. ברוך השם יש אצלנו קליטה של משפחות צעירות, ובקידוש אנחנו פוגשים אותם".

"הקידושים מקרבים אנשים ליהדות", שופך שלמה פיבקו, נשיא בית הכנסת הגדול בתל אביב, אור נוסף ושונה על התופעה. “אין דבר כזה אצלנו שבת או חג בלי קידוש. יש אנשים שאין להם איך לקיים סעודה, והקידוש הוא הזדמנות בשבילם לאכול. אנחנו מבצעים כל ערב שבת 'קידוש שמפניה' ברחבה מחוץ לבית הכנסת ומבקרי המועדונים והפאבים מצטרפים אלינו. זו חוויה שאין כמותה".

ואכן הקידושים הפכו למעין הכרח בשבתות ובחגים. אם פעם היו בקהילות השונות מקיימים קידושים בחגים בלבד, היום בקהילות רבות מקיימים קידוש מדי שבת או בשבת מברכים, שולפים את המאכלים השונים ואת המשקאות ויושבים או עומדים יחד לרבע שעה לאחר התפילה. מה שלא משתנה, אומרים הגבאים, הם המאכלים שנשארים לרוב מסורתיים - על פי העדות השונות.

"קוגל, חמין, שלושה סוגים של דג מלוח, קרקרים ועוגות", מונה חנוך קלרר, גבאי בית הכנסת 'זכור לאברהם' בלוד, את המאכלים הבסיסיים בקידושים בבית הכנסת. “אנחנו לא מביאים מאכלים מיוחדים. מביאים במבות, עוגות קנויות ועוגות שמכינים בבית. יש לנו מקרר מיוחד בו שומרים את הדג המלוח ושני מקררים שונים שבהם אפשר לשים אוכל. כך שומרים על הסדר".

"כשעושים קידוש בבית הכנסת כל אחד מביא את האופי שלו, ויש דברים שאי אפשר בלעדיהם - יינות, משקה חריף, עוגות, קוגל, בורקס וביצים קשות. זה הקידוש הסטנדרטי שלנו", מסכים ברמץ, אך מספר שכשמדובר בקידוש הקהילתי המרכזי ביישוב, המתקיים מדי חודש ומאחד בין כל המניינים ובתי הכנסת , הדברים משתנים מעט. “מצד אחד מביאים דברים יותר פשוטים - שתיה קלה, עוגות ויין, אבל בשמחת תורה למשל כל אחד מביא מאכלים מהעדה. נשות הקהילה מביאות כל אחת משהו אחר. התימנים למשל מביאים קובנה או ג'חנון, הספרדים מביאים ביצים קשות והאשכנזים מביאים את הדגים הכבושים. הצרפתים למשל אוהבים להביא וויסקי ודברים כאלו".

“חשוב שיהיו חמין, קיגל, דגים וסלטים, ואנחנו בדרך כלל לא משנים שום דבר אלא אם המשפחה שתורמת את הקידוש מבקשת במיוחד”, אומר פיבקו. "צריך לטעום ולהרגיש את סעודת השבת או החג".

בר גלידה וסושי

בבתי כנסת שונים, מספרים לנו מתפללים, הפכו את הקידוש למומחיות. בעפרה, מספרים, מנסים אשכנזים ומזרחים להתגנב לבית הכנסת התימני, שם על פי הטענות עושים סעודה כיד המלך בכל שבת וחג. בבית הכנסת הגדול בירושלים, אומרים אחרים, פותחים במבואה בופה עשיר מכל טוב, הכולל סלטים, מאכלים ואפילו בר גלידות מעת לעת. בבית כנסת בראשון לציון, נשמעות שמועות עקשניות, נערך פעם 'קידוש סושי'.

"אנחנו לא עושים דברים כאלו, אבל יש אצלנו הפתעות", מספר שמואל גנות, גבאי באחד מבתי הכנסת בפתח תקווה. “מישהו פעם החליט לעשות קידוש צמחוני, והביא כל מני פשטידות מיוחדות כאלו, ובפעם אחרת היו גם סטייקים בנוסף על הקוגל הרגיל. בדרך כלל הקידושים סטנדרטיים למדי, אבל מפעם לפעם אפשר לגלות הפתעה כשמסיימים את התפילה".

"היו לי הפתעות", אומר ברמץ. “אנשים הביאו בשרים למיניהם, לקס או סלמון מעושן. כל אחד מנסה לחבר את החברים למאכלים שלו. יש לנו מתפלל שמביא באופן קבוע יין ביתי לקידושים".

"חשוב לדעת מי המתפללים בבית הכנסת ולהביא להם אוכל מתאים", מדגיש קלרר. “אם מישהו יקח הרינג לבית כנסת ספרדי אף אחד לא יאכל, ובבית כנסת אשכנזי פחות יאהבו את העוגות המתוקות של הספרדים. הכי חשוב זה להביא מספיק אוכל. אם פתאום מישהו רוצה שלוש חתיכות של עוגה או קוגל צריך שיספיק לו. אם מישהו רוצה שלוש נגיד לו לאכול אחד?”

לסיכום, מתפנים הגבאים להמלצה לגבאי המתחיל. “במקום לבקש תרומות לבית הכנסת כדאי לתרום קידוש", ממליץ פיבקו. “הסעודות והקידושים מקרבים אנשים ליהדות ולדת. כל ערב שבת אנחנו עורכים קידוש שמפניה וכל בוקר קידוש לאחר התפילה, ורואים איך אנשים חובשי כיפת השמים מגיעים בהמוניהם, אוכלים משהו ושומעים דבר תורה קצר או קצת חזנות. הצבא הולך על קיבתו וכך גם בית הכנסת".

"חשוב להכיר את הטעמים של הקהילה אבל זה מאוד נחמד גם ללמוד אחד מהשני", אומר ברמץ. “אפשר להביא עוגות ושתיה קלה כמובן, ולצד זה להביא גם מאכלים של עדות כדי להכיר וללמוד. לצד הבורקס ועראק אני מביא גם קוגל ודגים מלוחים".

אין לזלזל בניסיון, אומרים הגבאים, ומספרים שבתחילה עשו טעויות מביכות למדי בתחום הקידושים. "אני לא אשכח את הפעם הראשונה שקניתי דג הרינג לקידוש", מספר גנות. "הייתי כל כך מרוצה מעצמי. הבאתי את הקופסה לבית הכנסת והכנסתי אחר כבוד לתוך המקרר בלי לשים לב שהקופסה פתוחה. רק למחרת בבוקר גיליתי שכל המקרר מסריח מהרינג, כולל הקוגל והירקות. לא שכחו לי את הסיפור הזה שנים. אם יש עצה אחת שאני יכול לתת לגבאי המתחיל, זה לדאוג שההרינג סגור טוב טוב". למעשה, כך מספרים הגבאים, ישנם בחלק מבתי הכנסת מקרר השמור במיוחד להרינג על מנת שלא יסריח את שאר האוכל.

"כדאי להביא יותר אוכל מאנשים", אומר שמואל שמעון, גבאי בבית כנסת בירושלים. "בהתחלה קצת קשה לעשות את האומדן, אבל קידוש בו נגמר האוכל יסתיים בטעם רע. אצלנו כל אחד מביא מנה כלשהי, כך שבדרך כלל הכל בסדר, אבל אני משתדל לקנות קוגל נוסף ביום שישי ולהחזיק כמה חבילות של קרקרים במטבח כדי להימנע ממצבים מביכים. כבר קרה שהאוכל כמעט נגמר ושלפתי קרקרים וחומוס שהיו במקרר".

מעצבים קידוש

בעוד שבעבר הסתפקו בבתי הכנסת השונים בצלחות פשוטות ולא התייחסו לעיצוב, הגבאים מספרים היום חלק מהדגש של הקידוש הוא גם על העיצוב. "אנשים משקיעים הרבה כסף במפות מעוצבות, במפיות איכותיות ובצלחות יפות שמתאימות לאירוע", אומר גנות. "כדי לערוך קידוש לא מספיק להביא אוכל טוב, אלא צריך להשקיע. אם בשנות השמונים הספיק להביא כמה בלונים בצבעים שונים ולזרוק אותם מסביב, היום אנשים מביאים עיצוב תואם לקידוש שלהם".

"אנשים רוצים להשקיע יותר בקידושים, וכבר לא מסתפקים בכלים בסיסיים", מאשר מוטי ראוכברגר, מנהל רשת החנויות של 'פעמית סטור', את הדברים ומספר כי ברשת החנויות מזהים עליה בכמות הקידושים הנערכים בבתי הכנסת, על פי העליה במכירות בכמויות גדולות. "אנחנו מזהים עליה בקידושים ובארוחות משותפות שעושים בקהילות ברחבי הארץ.אנשים חוגגים הולדת בת, ברית, שבת חתן, ורוצים לשתף את כולם באירוע יפה ומפואר. אנשים רוצים לעשות אירוע יפה, וקונים יותר ויותר את הכלים היפים במקום את הפשוטים. בניגוד לכלים רב פעמיים, בכלים חד פעמיים אפשר לעצב את האירוע לפי צבע מסוים - למשל ורוד להולדת בת - וכך לשדרג את הקידוש".

"הכלים האיכותיים אולי מיקרים את האירוע קצת, אבל מוסיפים המון לאיכות. הרבה פעמים אנחנו מקפידים להביא מזון מושקע וקיגל ופחות משקיעים באווירה, אבל היום אפשר בקלות לקבל גם וגם. יש היום דגלים לשמחת תורה, קייסמים של חג שמח, מפיות מיוחדות, והגבאים לומדים להשקיע גם בצד הויזואלי. גם בצד הטכני יש קערות שמתאימות לאוכל חם, לאוכל קר, כלים שמחזיקים נוזלים. אין שום סיבה להביא כלי מהבית ולחשוש לאורך כל הקידוש שמא הוא יאבד או יישבר".

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן