תכנית חדשה של החינוך הממלכתי דתי (החמ"ד) תחת השם " בית ומשפחה - חינוך להתמודדות בעולם משתנה", מתעתדת לעסוק לראשונה באופן נרחב בסוגיית החינוך המיני במסגרת כוללת של חינוך לענייני משפחה.
מדובר בתכנית חדשה אשר נכנסת לחמ"ד בשנה החדשה, כהמשך לתכנית "המשפחה הדתית - חינוך להתמודדות בעולם משתנה" הקיימת בשטח ומרחיבה בתחומים שונים בנושאים הקשורים למשפחה. בין היתר יעסקו המורים במגוון נושאים בתחום החינוך המיני. במהלך שנת הלימודים ילמדו התלמידים על מאפייני גיל ההתבגרות, חיבור גוף נפש, טבעיות וקדושה, התפתחות גופנית ומיניות בריאה, המתבגר במשפחה, קשיים ואתגרים בגיל ההתבגרות, התמודדות עם פיתויים, שוטטות באתרי אינטרנט, סיכויים וסיכונים ועוד. אהבה, דיבוק חברים, חברות בין המינים, בחירת בת/ בן זוג, לקראת הקמת משפחה, קדושת המשפחה, חיזוק הלכידות המשפחתית, צרכנות נבונה בכלכלת המשפחה, תקשורת, גבריות ונשיות, שותפות בני הזוג ועוד. התאמת הנושאים נעשית לפי הגיל והצרכים בשטח וצרכי השעה.
"מדובר בתכנית כוללת בנושאי בית ומשפחה וכך טבעי שנושא המיניות יכלל בתוכה בצורה משמעותית, אותנטית, פתוחה וכנה בשיח ישיר וגלוי עם בני הנוער מתוך חיבור לתורה ולחיים", אומרת ל'כיפה' דבורה רוזנברג, האחראית על חינוך לחיים במשפחה, במינהל החמ"ד. “כשרוצים להתייחס אל האדם בשלמות חובה להתייחס לכלל מרכיבי אישיותו כולל למיניותו. התכנית עוסקת בגיל ההתבגרות, חיזוק המשפחה והלכידות המשפחתית , חברות ולקראת הקמת משפחה בעתיד".
התכנית בנויה בפורמט של ערכה לימודית בין-תחומית המשלבת סדנאות והפעלות חווייתיות לתלמידים מתוך עיון בהלכה היהודית, מחשבת ישראל, ספרות, פסיכולוגיה, ייעוץ, ביולוגיה וצפייה בקטעי סרטים. הערכה מיועדת למורים ולאנשי חינוך כאשר הציפייה היא שהם יעבדו את התכנים ויחוו חלק מהסדנאות.ובשלב שני, הם יבררו מתוך החומר המוצע את שמתאים לאוכלוסיית התלמידים שלהם.
"יש שינויים מהותיים גדולים ביותר בחמ"ד בתקופה האחרונה. לא לחינם קרא ראש מינהל החמ"ד, הרב ד"ר אברהם ליפשיץ למוסדות החינוך "בית חינוך כמשפחה" והוא מוביל את כל המערכת בעוצמות ובעשייה גדולה לכיוון זה", אומרת רוזנברג. "התפיסה היא שהמשפחה היא המקור הבסיסי של מערכת חיים טבעית ושלמה וגם ביה"ס נתפס כחלק מכך. לכן,הצוות החינוכי לא רק מעביר ידע אלא מהווה מודל וכתובת לשיח פתוח. ההדגש החינוכי הוא שהמורים מבררים מה הם תפקידיהם החדשים במציאות משתנה ושואפים להיות מחוברים למציאות חייהם של התלמידים. הציפייה היא שהמורים ילמדו על מה שעוברים בני נוער מתבגרים וישתדלו לתת מענה בנושאים המעסיקים אותם. כל זאת לא רק לזמן שהם פוגשים בהם בביה"ס אלא גם בעתיד, כל זאת משתלב עם השאיפה הגדולה לחזק את המשפחה בישראל”.
לאחר שהמורים ילמדו את התכנית, הם יעבירו את התכנים לתלמידים כחלק מ "חינוך לחיים במשפחה" (חלמי"ש), כשברוב המקרים מחנכי הכיתה הם שמעבירים את השיעורים בשיתוף היועצים החינוכיים או במסגרת פעולות העשרה בית ספריות. "אני מאמינה שכל מנהל ומחנך שקשור לתלמידיו ורוצה להיות רלוונטי לעולמם ,מבין את חשיבות הנושא וייתן מקום מרכזי לנושא בביה"ס בשיעורי חינוך, פעילויות בית-ספריות ועוד", מסבירה רוזנברג.
עיסוק בחד מיניים? פיקוח נפש
אחד התחומים החדשים אשר יכנסו לשיח במסגרת התכנית, הינו תחום הנטיות החד מיניות. מדובר בנושא נפיץ במיוחד ובחמ"ד לא מעוניינים להתעלם מהתופעה, ובכך למנוע פגיעה בנערים ונערות אשר מתמודדים עם קשיים הקשורים בנושא.
"תופעת הנטיות החד מיניות קשורה מצד אחד להלכה ולמסורת , ומאידך לנושאים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים, וכמובן גם לתחום הפסיכולוגי והביולוגי של התפתחות הזהות והנטייה המינית”, מסבירה רוזנברג. "על רקע התמורות בציבור הישראלי ובמדיה, ועל רקע המודעות הגוברת לסבלם של יחידים, אין עוד מקום לשתיקה בנושא, ובמיוחד שבמקרים מסוימים טיפול בנושא יכול להיכלל בגדר פיקוח נפש!”
בדברי ההסבר לחלק בנושא חד מיניים תכנית, שהתפרסם באתר 'כמוך - הומואים דתיים אורתודוקסים' מסבירים כותבי התכנית מדוע החליטו להתייחס לתופעה, למרות נפיצותה. “האם יש להתייחס במוסדות החמ"דל תופעות של נטיות חד מיניות?”, שאלו הכותבים וענו: “שאלה זו קשורה מצד אחד להלכה ולמסורת, ומאידך לנושאים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים, וכמובן גם לתחום הפסיכולוגי והביולוגי של התפתחות הזהות המינית והנטיה המינית. על רקע התמורות בציבור הישראלי ובמדיה, ועל רקע המודעות הגוברת לסבלם של יחידים, אין עוד מקום לשתיקה בנושא. ממחקרים שונים עולה כי חלק מההתאבדויות של בני נוער הן על רקע של שאלות זהות ונטיה מינית, כך שטיפל בנושא יכול להיכלל בגדר פיקוח נפש".
"בני נוער שמתלבטים בשאלות של זהות ונטייה מינית, נוטים לפתח רגשות קשים (תחושת שוני, בדידות, שנאה עצמית, ניכור, דיכאון), ונקלעים לקשיים חברתיים כגון: חשש מנידוי וחרדה שמא יתגלה הסוד (לחברים הקרובים, לחברה הדתית בכלל, ובעיקר למשפחה) בצד דילמות ערכיות של זהות דתית והיחס לקב"ה. מתוך כך עולה הצורך כי הצוות החינוכי ייתן מענה לנושא הנטיות החד מיניות בכל המישורים : הרגשי, החברתי,והחינוכי - ערכי”.
"אנו מעודדים וממליצים שהמורים יעבדו את הנושא של נטיות חד מיניות בתוך הצוות החינוכי בשיתוף היועצים העוסקים כבר בתחום זה ע"י בירור עמדות, בחינת ערכים והבעת רגשות כלפי הנושא. אנו פועלים להעלאת המודעות של הצוות החינוכי לצרכים של הנוער בתחום התפתחות הזהות והנטייה המינית ולחשיבות העיסוק בנושא.מתוך כך מפתחים כלים שיכולים לתת מענה לשאלות של אנשי צוות, הורים ותלמידים בתחום הזהות והנטייה המינית”.
"התכנית החדשה מיועדת לבנים ונותנת מענה רחב למורים במגוון גדול של נושאים חדשים מקובצים באוגדן אחד בצורה מובנית . מגמת התכנית היא להרחיב ולהעמיק את השיח מכיתה ז', בהתאמה לגיל ולעניין", אומרת רוזנברג ומוסיפה כי "יחד עם זאת, גם בנות תוכלנה ללמוד ממנה בחלק גדול מן הנושאים”.
רוזנברג מאמינה כי התכנית תגרום לשינוי נרחב בשיח בתוך בתי הספר. "השיח יתרחב מאד ויעמיק - נושאים שבני הנוער ממילא נחשפו אליהם יטופלו במקצועיות ושיקול דעת חינוכי ולא בידי גורמים מזדמנים ובלתי מקצועיים. צוותי ההוראה יובילו שיח עם תלמידיהם תוך מתן מידע וכלי התמודדות מיטביים להתמודדות עם סוגיות ותכנים, אף בנושאים שהצנעה יפה להם, אך החינוך הכרחי בהם".
"בראשית הדרך אנשי חינוך הביעו התנגדות ו"הרימו גבה" ותהו האם לעסוק בנושאים או לא בפורום כיתתי", מודה רוזנברג ומוסיפה, "אבל כיום אין ראש מוסד חינוכי שלא רוצה לעסוק בכך אלא רק שואל מהי הדרך הנכונה ביותר לעשות זאת . יש הרבה יותר פתיחות".
"אנו רואים שהמורים עברו שינויים גדולים בתחום הנושאים שהזכרתי. אנו רואים באופן ברור שהמורים משתמשים בשיח אחר, שיח פתוח עם התלמידים, רוצים להיות "שם" ,שותפים או מלווים את מסע ההתבגרות של תלמידיהם . הם מרגישים צורך לתת מענה לתלמידים ששואלים שאלות ומבקשים שיח ערכי, פתוח ואותנטי בצורה חווייתית ומעמיקה מתוך שותפות, הבנה, אמפתיה והכלה של מאוויהם ועולמם הדינמי. צוותי החינוך מדברים על כל הנושאים בצורה פתוחה בפורומים ובכנסים חינוכיים גדולים שאנו מקיימים בכל שנה ומכמות המשתתפים ההולכת וגדלה משנה לשנה, אני יודעת שהם עוסקים בכך, מבקשים עוד חומרים ורוצים להתמקצע עוד יותר", היא אומרת.
תודה לעמית לוי בארגון 'כמוך' על הסיוע בהכנת הידיעה.