שלוש מדרגות הן כל מה שמפריד בין אליהו (שם בדוי) לישיבת ההסדר אליה הולכים כל חבריו, ולכן הוא יאלץ לבחור - או להזדקק לסיוע מביש מצד חבריו בכל פעם שירצה לעלות את חמשת המדרגות המובילות לחדר האוכל, או לבחור בישיבה אחרת, רחוקה הרבה יותר ופחות מתאימה לקו הרוחני שלו. גם עבור שמואל בחירת ישיבת הסדר היתה מלאכה לא פשוטה, לאחר חיפוש ארוך העדיף שמואל לבחור בישיבה בה ליבו חפץ, ולספוג את הבושה מידי יום כאשר חבריו נאלצו לסחוב אותו במדרגות המובילות לבית המדרש.
מדובר בעניין שבשגרה בציונות הדתית. תלמידי התיכון מסיימים כיתה י"ב ובמקום ללכת לצבא, הולכים ללמוד בישיבת הסדר. רובנו ראינו את המגורים בקרוואנים מטים ליפול, או את המדרגות הרבות בין הפנימיה לחדר האוכל כחוויה, או כמטרד קטן שאפשר לעבור עליו לסדר היום, אך לגבי חלק לא קטן מהאוכלוסייה מדובר במכשול בלתי עביר, המדרגה הקטנה בכניסה לחדר האוכל או לבית המדרש היא ההבדל בין עצמאות לנזקקות.
תרוצים לא חסר, מעלונים דווקא כן
יותר ממחצית ישיבות ההסדר אינן נגישות לבעלי מוגבלויות, מה ששולח את אליהו, שמואל ורבים אחרים לישיבות הסדר אחרות או במקרה הפחות טוב משאיר אותם מחוץ למסגרת. בתחקיר שערכנו ב'כיפה' לרגל תחילת זמן אלול, עולה כי 56% אחוזים מישיבות ההסדר אינן נגישות לנכים. תירוצים שמענו למכביר, החל מתשובות כמו 'המעלון לא עובד', דרך 'הישיבה נגישה אבל היא נמצאת בקומה השלישית בלי מעלית' ועד 'אנחנו מתכננים לסדר את זה אבל אין תקציב', ומה שהכי העציב אותנו שהפתרון לא נראה באופק.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 18% מהאנשים באוכלוסייה הינם אנשים בעלי מוגבליות. בסוף 2013 נכנסו לתוקפן תקנות נגישות חדשות, הדורשות מעסקים וארגונים להנגיש את המבנים הפיזיים, וכן לאפשר לאנשים עם מוגבלויות להגיע ולזכות לשירות נגיש, שוויוני ועצמאי. על פי התקנות על מנת שמבנה יהיה נגיש עליו להכיל שרותי נכים, מעליות, ריצוף וריהוט מונגשים ועוד שלל עזרים שיאפשרו לבעלי המוגבליות לתפקד באופן עצמאי.
החוק גם קובע כי ארגון שלא יעמוד בדרישות החקיקה צפוי לקנס עד לסכום של 50,000 שקלים, בלא צורך בהוכחת הנזק. שנתיים לאחר החלת התקנות, יותר ממחצית ישיבות ההסדר לא עומדות בדירושות התקנות, וככל הנראה גם בעוד שנתיים יהיו ישיבות שאינן נגישות לנכים ואינן מאפשרות שוויון לבעלי מוגבלויות.
לצורך התחקיר פנינו לעשרות ישיבות הסדר , והזדהינו כהורים לנער בכיסא גלגלים אשר מנסים לברר עבורו לגבי ישיבת הסדר מונגשת לשנה הבאה. במהלך התחקיר בדקנו בישיבות ההסדר את התנאים המינימליים המאפשרים לתלמיד בעל מוגבלויות, אשר מתנהל בעזרת כיסא גלגלים, ומסתדר בכוחות עצמו, ללמוד בישיבה. ניסנו לברר בישיבות האם ניתן לפקוד את בית המדרש, חדר האוכל והפנימיות באופן עצמאי וללא עזרה, כמובן שעל מנת לשלב את בעלי המוגבלויות באופן מלא נדרשים תיקונים נוספים, אך הסתפקנו בדרישות הבסיס.
לא מעט מהישיבות הביעו צער על המצב הקיים, והבטיחו לשפר, אך פעמים רבות קיבלנו תשובות מתחמקות שסיפרו על 'ישיבות כמעט נגישות', כשהם מתעלמים, בעיקר בשל חוסר הבנה יש לומר, מכך שבשביל נער בעל מוגבלויות אין דבר כזה נגיש בערך. יש רק נגיש או לא נגיש. מספיקה מדרגה אחת, פתח צר שאינו מותאם, כדי לגרום לבעל המוגבלות להרגיש, איך נאמר זאת בעדינות - נכה.
"אין אצלנו גישה לנכים כי אנחנו במקום ארעי", טענו בישיבה אחת, "יש רק שלוש מדרגות", ענו בישיבה אחרת. "אפשר להסתדר אבל זה קצת קשה", ניסו להסביר בישיבה שלישית וברביעית סיפרו שהם מנועים מלעשות שינויים ושיפוצים מכיוון שהם רק שוכרים את המבנה. בישיבה במרכז הארץ סיפרו על כך שדווקא היה בישיבה צעיר בכיסא גלגלים, ולא היתה בעיה, "כשהיו צריכים לעלות לחדר האוכל היו מרימים אותו שני בחורים ומעלים אותו במדרגות" סיפרו בגאווה מבלי להבין היכן הבעיה.
בסך הכל נבדקו במסגרת התחקיר כ-60 ישיבות הסדר, כשמתוכן 34 ישיבות (56%) אינן נגישות לנכים ו-26 (44%) הצהירו כי הן נגישות לנכים. יצויין כי התחקיר מתבסס על הצהרת הישיבות ולא על בדיקה פיזית בכל ישיבה וישיבה.
שיפור קל אך בוודאי לא מספק
לפני שלוש שנים סקרנו ב'כיפה' את מצב נגישות ישיבות ההסדר, מהבדיקה החדשה עולה כי ישנו שיפור בישיבות ההסדר, אך המצב עדיין הינו בעייתי ביותר. אז כ-80% מישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות לא היו מונגשות, זאת לעומת 56% כיום. עם זאת, מתברר כי גם שלוש שנים לאחר אותה כתבה, התירוצים נשארו אותם תירוצים.
בישיבת פתח תקווה, שעברה לרעננה רק חודש לאחר אותה כתבה, סיפרו אז כי הם השקיעו אלפי שקלים בהתקנת מעלית נכים, המעלית אכן הותקנה אבל מאז הישיבה עברה מקום ובמתחם החדש המעלון לא עובד, דבר המונע מבעלי מוגבלויות להגיע לישיבה הממוקמת בקומה גבוהה. לפני שלוש שנים טענו בישיבת אור עציון כי הם עוסקים בהנגשת הישיבה, אך גם כיום הישיבה עדיין לא נגישה לבעלי מוגבלויות.
כשפנינו לישיבות רבות הן לא ידעו לומר לנו האם הישיבה מונגשת דייה, והפנו אותנו למנכ"ל או ראש הישיבה. כמו אז, גם היום, לרבות מאותן ישיבות סיבות והסברים, חלקם אפילו טובים, אולם כאלו שאינן מספקות את הצורך האלמנטרי של בחור בעל מוגבלויות ללמוד תורה.
מנגד, בישיבות רבות אשר סיפרו אז כי הן נמצאות בתהליכי הנגשה, שמחו לספר לנו כי הן מונגשות כעת. כך למשל בישיבת מצפה רמון סיפרו כי הישיבה עברה לבניין חדש ונגיש, ובישיבת בית שאן שמחו לשתף כי רק השבוע ערכו חנוכת בית לבניין הישיבה החדש והנגיש. בישיבות נוספות, כדוגמת ישיבת איתמר, סיפרו כי הן נמצאות בעיצומו של בניית בניין חדש ומונגש לישיבה, וכי בעוד השנה הנגישות בעייתית מעט, הרי שבעתיד הקרוב היא תהיה מונגשת לחלוטין.
האבסורד הוא שדווקא בחסות הבית היהודי, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, נמצא מפלט לישיבות ההסדר בדמות פטור מחובת ההנגשה, תוך שמירה אולי על מוסדות הציונות הדתית אך בד ובד עם פגיעה אנושה בבעלי המוגבלויות. "הממשלה תתקן בחוק את מועד חובת ההנגשה במוסדות חינוך, הקבוע בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, כך שחובת ההנגשה במוסדות חינוך ששוכנים בבניינים שנבנו שלא במימון מדינה תחול בכפוף לקיום מקורות מימון מתאימים וכן יוחלו לגביהם תקנות פטור כמקובל בתיאום בין אגף הישיבות במשרד החינוך לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות", נכתב בהסכם, שמשמעותו שהמוסדות הפרטיים, לרבות ישיבות ההסדר, יוכלו להימנע עתה מהנגשת המוסדות.
''הנתונים שהוצגו פשוט מבישים", אומר בתגובה עמיעד טאוב, מייסד ארגון 'אופק חזרה לחיים' ויו''ר מועצת ראשי הסניפים של הבית היהודי. "כל הלימוד אינו שווה דבר אם תלמיד ישיבה בעל מוגבלות אינו יכול לקחת בו חלק בשל חוסר אכפתיות של הנהגת המוסד הלימודי. מוגבלות נובעת מסביבה לא נגישה ומחברה מגבילה שאינה יודעת להכיל שונות לא פחות מאשר בשל העניין הרפואי. הגיע הזמן ליישם את חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וטובה שעת אחת קודם בוודאי עבור מי שאמורים לפעול על פי תורת ישראל המחבקת ומחזקת אוכלוסיות מוחלשות''.
64% מהישיבות "לא בדקו את נושא הנגישות לעומק"
למרות התמונה הקודרת, יש לומר כי המודעות בקרב איגוד ישיבות ההסדר, וכפועל יוצא מכך גם בקרב ראשי הישיבות, עלה, בין אם בשל המגבלות החוקיות וכן בשל מודעות גוברת בציבור לסוגיית ההנגשה. לאחרונה יצאו באיגוד ישיבות ההסדר בסקר נגישות, במסגרתו ענו עשרות ישיבות על מצב נגישותן, והביעו רצון לפנות במרוכז לקבלנים על מנת לפתור את בעיות הנגישות. לדברי מולי יסלזון, מנכ"ל איגוד ישיבות ההסדר, מתוך 58 ישיבות שלקחו חלק בסקר, 64% ציינו כי לא בדקו את נושא הנגישות לעומק, כשמתוכן כ-30 מוסדות השיבו כי הן רוצות להצטרף לפניה מרוכזת לקבלנים.
"זה לא ראלי להגיע למאה אחוז הנגשה עד 2017", ציין יסלזון אך הבהיר כי "המטרה היא כרגע לעשות סקירה ראשונית. לכמת עלויות ולחסוך לישיבות עלויות. אני מעריך כי מיד אחרי החגים נפנה ליועץ וכל מוסד יראה מה משמעויות השיפוצים".
"אנחנו נערכים יחד עם משרדי הממשלה, אך חשוב לציין כי יש מוסדות אחרים שמקבלים כספים ואנחנו צריכים להביא את הכסף בעצמנו", מתח יסלזון ביקורת על הממשלה אשר לטעמו אינה עושה די על מנת לתקן את המצב ולסייע בעלויות המשמעותיות הנדרשות להנגשת המבנים.
יובל וגנר, יו"ר עמותת 'נגישות ישראל', פחות אופטימי לגבי המצב. "אם יש פחות מחמישים אחוז ישיבות נגישות ב-2015 המצב לא טוב", הוא אומר ל'כיפה'. "זה לא מפתיע אותי. ברמה העקרונית קרוב לחמישים אחוז זה נתון לא טוב, כי החוק מדבר על שוויון וברגע שחמישים אחוזים לא נגישים זה אומר שבמחצית המוסדות יש חלקים משמעותיים מהאוכלוסייה שלא יכולים להגיע אליהם. המצב דרוש שיפור בצורה הדחופה ביותר האפשרית".