"רצח שנעשה בשם אלוקים נורא הרבה יותר מרצח רגיל", אומר הרב יהודה גלעד, חבר הנהלת ארגון רבני בית הלל ורב היישוב לביא, בראיון ל'כיפה'. "אדם שרוצח לשם ממון יודע שהוא עושה דבר רע, אבל אדם שרוצח בשם האלוקים הוא אדם המשוכנע שהוא עושה דבר טוב ורצוי. מדובר בחילול ה' נורא, רצח בשם הקב"ה שאמר לא תרצח ולימד כבר בבראשית ימי העולם שכל אדם נברא בצלם - לא יהודי או דתי - כל אדם. בשם אותו אלוקים הוא מרסק ומביא את הרע, מביא תיגר על כל עולם הערכים שלנו".
"כל אנשי התורה מגנים את הרצח ואומרים שזה עיוות, אבל זה מחייב אותנו גם לחשבון נפש", מוסיף הרב גלעד. "אומנם בהחלט מדובר בעיוות, אבל עיוות שיכול לצאת מהתורה. השפה הדתית מכילה את הדברים הקשים הללו. אני מקדש כל דבר בתורה כמובן, אבל עם זאת יש ביטויים קשים בתורה ואדם יכול לפרש תוך כדי עיוות ולהגיע לטעויות הנוראיות הללו. חשבון הנפש הוא כיצד למנוע את העיוותים הללו, לחשוב מחדש כיצד לפרש ולהביא את התורה".
"צריך לחנך למורכבות", אומר הרב גלעד. "צריך לקבל כמובן כל מילה בתורה, אבל לא להיות קראים. להיות נאמנים לפירושים ולדברי חז"ל. הערכים שלנו אינם של המוסר המערבי אלא של חז"ל. המוסר האנושי הטבעי הוא קולו של אלוקים, מתוך צלם אנושי. צריך ללמוד את הערכים הללו".
הרב גלעד מוסיף ואומר כי "מתקבלת מחשבה שמצד אחד יש את התורה, שתומכת כביכול ברצח, ומצד שני את המוסר המערבי, ואנחנו מתפשרים כביכול על המוסר המערבי. מדובר בעיוות של התורה. התורה עצמה היא מוסרית וצריך לעבוד על פיה, בצורה המוסרית והנכונה ביותר".
"אכן, יש לומר בקול צלול וברור כפי שאומרים כל הרבנים, זו אינה תורתנו, תורת ה', זהו עיוות נורא של התורה!!! אך האם (עם יד על הלב) אי אפשר להגיע לתפישות מפלצתיות אלו מתוך שימוש מתוחכם(גם אם מעוות) בשפה הדתית והכלים ההלכתיים? עיין ערך תורת המלך".
"נראה כי הגיעה העת לחשבון נפש בייחס לשפה הדתית והחינוך הדתי הנכון בעת הזאת. עלינו לקחת אחריות מסויימת גם על העיוותים העלולים לנבוע מתורתנו על מנת שלא ייאמר עלינו שכסדום היינו לדעאש דמינו. את הדרך לכך סללו לנו רבותינו ז"ל. איננו קראים ח"ו, ואמונים אנו על מסורת חז"ל שלימדונו שלמרות עשרות "מות יומת" שבתורה סנהדרין מיעטו מאד מאד ביישום למעשה של דין זה. ולמרות "לא תחיה כל נשמה" נתן להם יהושע לעמי כנען יושבי הארץ גם אפשרויות אחרות, ובן סורר ועיר הנדחת לא היו ולא עתידים להיות לאחת הדעות בחז"ל. בכך הורו לנו רבותינו ז"ל את הדרך נלך בה, הנשכיל להמשיך ולילך בדרכם האמיצה???".