בית שערים הוכר כאתר מורשת עולמית

גן לאומי בית שערים, הכולל ישוב משגשג מתקופת המשנה ומערות קבורה בהן נקבר בין היתר יהודה הנשיא נכנס לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו

חדשות כיפה חנן גרינווד, כיפה 05/07/15 13:56 יח בתמוז התשעה

בית שערים הוכר כאתר מורשת עולמית
shutterstock, צילום: shutterstock

ועידת המורשת העולמית של אונסק"ו הכריזה היום (א') על הגן הלאומי בית שערים כאתר מורשת עולמית. בית שערים היה יישוב משגשג בתקופת המשנה, ובמקום ישנם כ-30 מערות קבורה בהן נקברו חכמי ועשירי התקופה.

מדובר באתר ארכאולוגי השוכן בגליל התחתון. במקום התקיים יישוב יהודי חשוב בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. שיא פריחת היישוב הייתה בין המאות ה-2 וה-4 לספירה, עת שהתה בה הסנהדרין בראשותו של רבי יהודה הנשיא.

לפי עדויות ארכאולוגיות, המקום יושב לראשונה במאה ה-9 לפנה"ס, בימי ממלכת ישראל. מעריכים כי שטח זה היה שייך בעבר לבית חשמונאי, כחלק מרשת צפופה של יישובים שבקרבתם עברו דרכים ראשיות מחוף הים מזרחה. אולם בית שערים עצמה לא הייתה מקום מעבר חשוב. בית שערים נזכרת בכתב בפעם הראשונה אצל ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מהתקופה שלפני המרד הגדול ברומאים. בספריו היא מתוארת כמרכז אחוזותיה של הנסיכה ברניקי, בתו של אגריפס הראשון מבית הורדוס. השרידים הארכאולוגיים הראשונים של בית שערים הם מתקופה זו, והם מאופיינים בעיקר באבני גזית קטנות שבאמצען זיזים גסים ובולטים.

השם בית שערים נזכר בתלמוד גם בנוסח "כפר שערים", ובארמית "בית-שריי" או "בית שריין". לפי סברה אחת יש לקרוא למקום בית שעורים, והכוונה למשמרת שְׂעוֹרִים של כ"ד משמרות הכהונה הנזכרת במקרא, אשר נדדה עם כל משמרות הכוהנים אל הגליל אחרי חורבן בית המקדש השני. היישוב נזכר לראשונה בתלמוד כיישוב יהודי חקלאי וכמקום מושבו של התנא רבי יוחנן בן נורי, שחי במחצית הראשונה של המאה ה-2.

לאחר מרד בר כוכבא הגיעו רבים מהיהודים בארץ לגליל, וכך הפכה בית שערים למרכז יהודי חשוב ומתפתח במאה ה-2 וה-3.

באמצע המאה ה-2 התיישב בבית שערים רבי יהודה הנשיא. מועד הגעתו לא ידוע במדויק, אולם היסטוריונים משערים כי זה היה בתקופת מלכותו של הקיסר אנטונינוס פיוס, שהיה חברו הטוב של רבי. בתלמוד נאמר כי רבי קיבל עיירות וכפרים רבים בארץ מחברו הקיסר, וייתכן מאוד שבית שערים הייתה אחד מהמקומות הללו, כיוון שהייתה שייכת ישירות למלך עוד מימי בית המקדש השני. רבי הביא איתו את מוסד הסנהדרין לבית שערים, ובימיו התפתח היישוב והגיע לשיא גדולתו. עדות לכך הם הבניינים המרהיבים והקברים המצטיינים בארכיטקטורה עשירה. מממצאים ארכאולוגיים ידוע כי היו ביישוב גם ערכי תרבות יוונים לצד התרבות היהודית. ב-17 השנים האחרונות לחייו שהה רבי בציפורי מסיבות בריאותיות. הסנהדרין עבר לשם יחד איתו, אולם כשמת רבי הוא נקבר בבית שערים באחוזת קבר משפחתית שבנה עוד לפני מותו, כשמתה בתו. היישוב כנראה נחרב ונשרף בזמן מרד גאלוס במאה ה-4 לספירה. העדות לתיארוך היא מטמון שנמצא בשכבה השרופה שליד בית הכנסת, אשר מונה 1,200 מטבעות שהתגלו בשכבת השריפה של בניין ציבורי גדול, שזמנם אינו מאוחר לשנת 351 לספירה.

בית שערים הוא אתר המורשת הישראלי התשיעי אשר הוכר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי. בנוסף מוגדרים אתרי מורשת עולמיים: העיר העתיקה בירושלים וחומותיה (צורפה בהמלצת ירדן, וברשימה לא מצויינת המדינה בתחומה העיר העתיקה), העיר העתיקה בעכו, מצדה, העיר הלבנה בתל אביב, תלים מקראיים - תל באר שבע, תל חצור ותל מגידו, דרך הבשמים - הערים הנבטיות, המקומות הבהאים הקדושים בחיפה ובגליל המערבי, נחל מערות ומערות גוברין שנכנסו רק בשנה שעברה.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן