יומיים לאחר התפוצצות הסערה סביב פרשת הרב מהצפון החשוד במגע עם נשים, מתייחס הרב יובל שרלו, מרבני פורום תקנה וצהר ואחד מבכירי רבני הציונות הדתית לפרשה ואומר כי גם הציבור וגם הרבנים חייבים לעשות חשבון נפש.
"זה לא מפתיע שזה קורה שוב בציונות הדתית. אני מכיר עוד סיפורים שלא פורסמו במסגרת פורום תקנה. זה כואב נורא, כואב לי על הנפגעים והנפגעות. יש מעגלים רבים, ישירים וכאלו שהתייעצו בעבר עם הרב הזה ועכשיו הקרקע נפלה מתחת לרגליהם", הוא אומר. "הציבור כולו נפגע מכך שדבר השם מתגלה שוב כדבר שאינו בטוח בידי הרבנים. גם רב יכול להתגלות כנבל שלא ברשות התורה".
עם זאת, מבהיר הרב, "צריך להיזהר מלנצל את הסיפור משמחה לאיד וסגירת חשבונות. הכאב גדול מכדי להשתתף בדבר כזה. הרבנים והציבור צריכים להסתכל אחד על השני בעיניים ולשאול את עצמם איך מונעים מדבר כזה להתרחש שוב".
הרב שרלו מצביע על ארבע נקודות שלדבריו יש צורך ללכת על פיהם בכל הקשור לטוהר המידות בקרב רבנים. "ראשית", הוא מסביר, "צריך להבין קודם שחלק גדול מהפגיעות זה בנים. יש שטוענים שזה הרוב. לכן כל הניסיונות לפתור את הבעיה על ידי שמירת ייחוד והגברת חומת הצניעות היא לחפש את המטבע מתחת לפנס".
בנוסף, הוא מסביר, "הנושא המיני כאן הוא ענף ולא השורש. השורש הוא בעיקר רצון השליטה. במקום בו אתה מוצא כריזמה, שימוש בכוחות עליונים מיוחדים, חדרי חדרים, סודיות, הילה, אורבת הסכנה הגדולה של רצון השליטה, והמיניות היא אחת מהדרכים. זה גם מתבטא בחרמות, קריאה לפעולות נגד אנשים אחרים, קריאה לנאמנות מוחלטת וכדומה. לכן ההתמודדות עם הנושאים האתים לא יכולה להיות רק בתחום המיני. לרב יש כוח גדול מאוד והוא צריך מאוד להישמר".
הפתרון, אומר הרב שרלו, היא גם בהתנהלות הרבנים וגם בהתנהלות הקהילה. ככל שמדובר ברב, הוא אומר, "במילה אחת - שקיפות. הוא לא נפגש בחדרי חדרים, לא מקיים הילה של חדרי חדרים, בלי פער בין מה שהוא עושה בחוץ ומה שהוא עושה בפנים, בלי להתיר דברים לעצמו. לא להתחבא מאחורי טיעונים לגבי רוח הקודש. שקיפות זה עמידה מתמדת לביקורת ציבורית. אני רואה בה חלק קריטי בעבודת הרב. אלו הדברים שיגרמו לכך שרב לא ינצל את כוחו ולא ייפול. במקום בו אדם מייחס לעצמו תפיסות עיליות וכריזמה שופעת או חצרות של מקורבים ופגישות ליליות באמצע הלילה שנראות כמו חסד והיענות לציבור, והוא לא שקוף, שם יהיו הבעיות".
"מבחינת הציבור", ממשיך הרב שרלו ומסביר, "הציבור צריך ללכת בדרך שהתנ"ך מתווה לנו בנוגע לגדולי ישראל. מצד אחד בהערכה ובכבוד, ביראת שמים ובקביעת מעמדם וגודלם, ומצד שני ביקורת בלתי מתפשרת על עוולת וגילויים בעייתיים. ברגע שילמדו תנ"ך בגובה הסולם, מצד אחד ראשם יגיע לשמיים ומצד שני העיניים יהיו פתוחות. הציבור יגן על עצמו מפגיעה של רבנים.