שאלה:
מה דעת ההלכה על 'חוק הקלון' האוסר על אדם שהורשע בעברה שיש עמה קלון להתמנות לכל תפקיד ציבורי?
תשובה:
המשנה (מכות יג ע"א) מביאה מחלוקת האם רוצח בשוגג חוזר למעמדו הקודם לאחר שסיים את גלותו. רבי מאיר אומר שכיוון שחזר בתשובה מחזירים אותו לשררתו, ורבי יהודה לומד מהפסוקים שאינו חוזר. נחלקו הראשונים האם מחלוקת ר"מ ור"י היא רק בשני המקרים המובאים בגמרא, עבד עברי שנמכר בגנבתו ורוצח בשגגה, או גם בשאר עוברי עברה.
הריטב"א (שם) לומד שבשאר עברות אם חזר בתשובה גם לרבי יהודה חוזר למשרתו דהוא נחשב כאדם חדש, ורק בשתי עברות אלו שהן תקלה גדולה ושפלה אינו חוזר. אולם המגן אברהם (או"ח סימן קנג ס"ק מט) מביא בשם המרדכי דגם בשאר עברות אינו חוזר לשררתו, והסתייע מדברי הרמב"ם (הלכות רוצח פ"ז הי"ד) שפוסק שרוצח אינו חוזר לשררתו והבין ממנו דהוא הדין בכל שאר העברות.
רוב הראשונים פסקו כרבי יהודה, דבמחלוקת ר"מ ור"י הלכה כרבי יהודה, אך הרע"ב (מכות פ"ב מ"ח) פוסק שאין הלכה כרבי יהודה.
אולם האליה רבה (או"ח סימן קנג ס"ק לה) לומד פשט ברמב"ם שרק רוצח אינו חוזר אך מי שעבר עברה אחרת חוזר, ומדייק זאת מדבריו שכותב "הוא מורד מגדולתו כל ימיו הואיל ובאה תקלה זו הגדולה על ידו", ובכהן גדול פוסק הרמב"ם (הלכות סנהדרין פי"ז ה"ח) שאם התחייב מלקות ולקה חוזר לגדולתו. כן נראה שזו דעת המאירי (סוף פ"ב דמכות).
יש הרוצים לומר שבכהן גדול יש לימוד מיוחד מהמקרא שחוזר לגדולתו (ראה כ"מ הלכות רוצח פ"ז הי"ד) אך שאר אנשים לא.
נמצאנו למדים דיש מחלוקת ראשונים בעניין, ולכן בנד"ד נראה שאם נבחרי הציבור סבורים שזו תקנה גדולה וטובת הציבור למנוע מאישיות שמעלה בתפקידה הציבורי לחזור לתפקידה, וכן שלא יתמנה לשום תפקיד ציבורי, ודאי שיש מקום לתקן תקנה זו.
העיניים למשפט (סוף פ"ב דמכות) מסתפק האם המחלוקת אם חוזר או לא היא רק אם תובע לחזור לחזקה שהיה מוחזק בה או שירש מאבותיו, אך אם הציבור מעוניין בו אין מניעה, מפני שאין איסור בעצם החזרה.
לכן למעשה לפי דעה אחת מותר לו לחזור, ולפי דעה שנייה אסור, אולם אם הציבור רוצה לתקן תקנה לטובת הציבור כולו כדי לייסר את העבריינים ולהרתיעם, יכולים לחוקק חוק ואין הוא סותר את ההלכה.