היו פניות אלי לברר אודות הסערה התקשורתית שחוללה התקשורת אתמול בדבר תחקיר עיתונאי שנעשה בערמה בשאלה מאוד חשובה והיא, נערה חרדייה אשר טוענת שנתקפה מינית ע"י אבא של חברה שלה ואמה של המתלוננת אומרת לא לפנות למשטרה, והיא נועצת בעצת רבנים אם בכל זאת לפנות למשטרה. והיא פנתה אלי, ואמרתי לה לאחר שחקרתי אותה, ושקלתי שיקולים לכאן ולכאן והוריתי לה שלא לפנות למשטרה ואז התברר שמיד פנו אלי מידיעות אחרונות ומתברר שיש כאן תחקיר עיתונאי. אמרתי להם את גישתי העקרונית ואת גישתי המעשית לגבי המקרה הנדון וכבר למחרת היום, גלי צה"ל, על בסיס אותה כתבה כבר רצו להעלות אותי לשידור, אבל הואיל וראיתי שיש כאן "אמבוש" תקשורתי סירבתי להגיב כל עוד לא ראיתי את הכתבה, כי הנכווה בחמים יזהר בפני הפושרים.
ראשית נקבע את העמדות של המקרה ולאחר מכן נתייחס לתופעה שלכאורה היא תופעת לוואי אבל היא מאוד חמורה, ובנוגע לאמבוש התקשורתי ולגישה התקשורתית.
מעשה שהיה כך היה, כמו כל פעם אנחנו מקבלים פניות בטלפון, פניות פנים מול פנים, של בני אדם שנמצאים במצוקה, בחורים ובחורות, זקנים וזקנות, ילדים וילדות, סכסוכים בין בני אדם, המון מקרים מגיעים אלינו, יומם ולילה לא ישקוטו. לפני שבוע העבירה אלי הפקידה את הטלפון ונערה שהזדהתה כנערה חרדייה מבני ברק בת 17 יש לה חברה חרדייה והייתה בבית של החברה שלה ולפתע האבא ביקש מהבת שלו שתלך למכולת לקנות דברים מסוימים לפני שיסגרו את המכולת ואיך שיצאה החברה האבא נכנס לחדר, כך אומרת המתלוננת, נעל את החדר והתחיל להטריד אותה מינית. והיא המתלוננת, אמרה זאת לאימא שלה וזו אמרה לא לפנות למשטרה. והיא עכשיו נועצת בי אם לפנות למשטרה. ביקשתי סליחה שאני צריך לשאול שאלות אינטימיות לא נעימות אך אני צריך לשקלל את הדברים. כי רציתי להבחין אם היה אינוס או פיתוי. כי אינוס אמרתי לה שצריך להתלונן מידי במשטרה אבל אם זה פיתוי או עלול הוא לטעון שזה פיתוי אזי יהיה לה מה להפסיד כי חרדייה ברגע שתפנה למשטרה ויטען שהיא הסכימה הוא והיא ישרפו ויש לה מה להפסיד, נערה בת 17 לעניין שידוכים וכו' יש גבול כמה היא יכולה להקריב את עצמה למען תיקון הכלל, כי להתלונן במשטרה זה תיקון הכלל וזה דבר חשוב, אבל יש גבול כמה אדם צריך להקריב עצמו למען תיקון הכלל. אזי, היא אומרת שהיא התנגדה, אמרתי לה למה לא צעקת? אמרה שלא היה לה נעים. ומה הוא עשה? אז היא נשארה בתולה כך אמרה, אבל הגיע למקומות אינטימיים. קצת מוזר שהוא עושה את מה שהוא עושה ואין צעקה, אבל, זה נכון יש מצבים שנערה נתקפת בהלם. אבל היא אמרה לא נעים, משמע שלא הייתה בהלם, התנגדה אך לא צעקה. לכן אמרתי לה כך, על בסיס הנתונים הספציפיים האלה לא כדאי לך להתלונן במשטרה כי הוא עלול לטעון שזה פיתוי אף על פי שאת אומרת שהתנגדת, ואז יהיה לך מה להפסיד, לכן התנתקי מהבית הזה, התחזקי מבחינה רוחנית ותמהרי להתחתן לפני שחס וחלילה הדבר יפגע בך ובזה אמך צודקת. עד כאן.
כאמור, שבוע לאחר מכן אני מקבל מידיעות אחרונות הודעה מה תגובתי על זה, איך זה שהמלצתי לה לא ללכת למשטרה. הופתעתי מאוד שנושא כזה אינטימי שדיברה איתי בצורה כל כך מרטיטת לב פתאום הופך להיות פרסום עיתונאי ותקשורתי, מוזר הדבר אבל הבנתי שנפלנו ב"אמבוש" תקשורתי, ואז אמרתי לכתב תשמע, אני אקצר לך את הדרך, אני יודע מה אתה מחפש, אתה רוצה לדעת האם אני נמנה מאותם רבנים חרדים שנמנעים באופן שיטתי מלהעביר דברים כאלה למשטרה, תשובתי לא. אני ברמה העקרונית מורה ובא שגברים כאלה יש להעביר למשטרה. אלא מה, שיש מקרים מיוחדים במינם שצריך לבדוק אם אכן באמת התלונה למשטרה תפגע בה או לא. כי יש מקרים שהיא תפגע בה ואז צריך לקחת בחשבון את השיקול עליה לפני שמתקנים את הכלל. לא היה נעים ושאלתי שאלות אבל הגעתי למסקנה שבאותם נסיבות יש צורך לשתוק כדי שהיא לא תיפגע בנוסף לפגיעה, כך השבתי לו ובזה סיימנו. כאמור למחרת כבר גלי צה"ל רוצים תגובה, תראו איזה "אמבוש" תקשורתי ואיזה מהומה סביב כל הנושא הזה, אמרתי מצטער, אני לא מגיב לפני שאני רואה את הכתבה, אמרו נשלח, נקריא לך את הכתבה, אמרתי להם לא, אינני סומך רק אחרי שאני קורא את הכתבה. לכן נמנעתי מלהגיב, לא מפחד, אלא מתוך זה שיש כאן "אמבוש" תקשורתי וצריכים להיזהר מאוד מאוד מפני אנשי תקשורת שיש להם מגמה אחת ועיקרית והיא הרייטינג שלהם, לא תיקון עולם, והם עושים בדרכים שאינם דרכים, הרי הדרך הזו שנהגו בה היא אסורה במובן המוסרי וההלכתי, ארור מכה רעהו בסתר, אדם אשר בא ושואל אותך ומתייעץ איתך ומקליט ואח"כ מפיץ, ארור מכה רעהו בסתר, זה ערכי המוסר של היהדות. אבל, החוק הישראלי בעוונותינו המרובים משווים את זה לדבר שאין לו מקום, אם למשל יש לי סכסוך עם פלוני, ואני בא ומדבר איתו, מדובב אותו ומקליט אותו, זה משהו אחר, אבל כאן אין להם סכסוך איתי, אני עושה להם טובה חינם אין כסף שנותן עצה, היא מבקשת את הטובה שלי, ואז מקליטה אותי ומפרסמת בלי לשאול אותי, זה ארור מכה רעהו בסתר, זה ערכי המוסר של היהדות שהלוואי שאנחנו היינו אמונים עליהם.
אבל קודם כל הסוגיה העיקרית, האם באמת יש מקום להתלונן במשטרה? ברמה העקרונית בוודאי, כי אם יש לנו עבריין מיני והוא מסוכן, מחר מחרתיים יפגע באחרים, בוודאי, אבל למרות שזו צריכה להיות הגישה העקרונית, אבל כל מקרה לגופו, צריך לראות אם אכן המתלוננת או המתלונן יוזק באופן קשה, או לא.
הנה צאו וראו, נתאר לעצמנו שיש מתלוננת שהיא בנפשה מאוד רכה ועדינה ולא יהיו לה את כוחות הנפש לעמוד בכל החקירות וכל הטענות שכנגד והיא עלולה להיות נפגעת נפשית בכל העניין, פושע מי שיגיד לה ללכת להתלונן, צריך לחפש דרך איך לפגוע באותו עבריין מיני אבל לא לחשוף אותה ולא לפגוע בה, כל מקרה לגופו של דבר, לכן כאמור זוהי עמדתנו.
יש יהודים יקרים. צלצל אלי יהודי שהוא לא נמנה לפי דבריו מהמחנה הדתי, אדם בעל קשרים, מאוד מוערך ואמר לי, עשו לך עוול, אני מתקומם, אני יודע שאתה דיברת ממקום טהור בשביל הנערה, רציתי להגיב אבל אני מכיר, זוהי תקשורת עוינת ואם הייתי מגיב בכתובים, אחרים היו מגיבים וכך האש מתלהטת, לכן באתי לחזק אותך וכו' ויישר כוחו. אמרתי לו דע לך ידידי יקירי, עכשיו כמה בנות או נשים שירצו את עזרתי אני אזהר, כבר נתתי הוראה לפקידים ולפקידות שלי, כל מי שתפנה רק במייל או בפקס לא בטלפון, ואם היא רוצה פגישה אישית אז בליווי של אמא, אבא וכו' ונדבר, אבל בלי זה, לא. מי נפגעות? אלה שרוצות עזרה מבלי להיחשף. אבל מה לעשות? התקשורת בולמת את האפשרויות של לסייע בידי בני אדם שנקלעו למצוקה.
כמו כן אתמול פנתה אלי אישה מאוד יקרה, אנחנו לכאורה משני עולמות. היא הקימה מנהלת נשים, ומפעל החיים שלה שהיא עומדת להגנת הנשים. בין היתר בעניין הטרדות מיניות. באה ביקשה פגישה אתמול. ואתמול קיימנו את הפגישה. והחלפנו דעות בכבוד רב, היא למדה ממני את השיקולים הטהורים שלי, ואני למדתי ממנה גם דבר מאוד חשוב, דע לך הרב, גם שאומרים לי שמישהי מתלוננת על הטרדה מינית אני לא מקבלת, אני מחכה עד שתהיה תלונה ממישהי שנייה, אבל מזה תבין, אם יש בחוגים מסוימים הוראה או גישה של לא להתלונן למשטרה, אז מה יוצא? יכול להיות שא' נפגעה, ב' נפגעה, ג' נפגעה, וכל אחת לא מתלוננת ואז העבריין המיני יושב לו כבוד ופוגע באחרים. טענה נפלאה וצריך לשקול, ברור. אני בהחלט מעריך את הגישה אבל היום אין לי בעיה איתך במובן של ההבדלים ביננו, יש לי בעיה עם התקשורת כי היא וולגרית כזאת, בוטה, מגמתית, ועכשיו כל מקרה שיבוא אלי רק בדרך כזו עם ליווי או פקס מייל ואז אבדוק אם יש חשש שהוא עבריין סדרתי או לא עפ"י הסיבות. והתורה שלנו נותנת לנו הרבה דרכים כדי לבדוק את אמיתות הדברים. אמרתי גם אז לכתב, בתורה נאמר אם תפס את הנערה בשדה וצעקה הנערה ואין מושיע, בשדה זה חזקת אונס כל עוד לא הוכח אחרת, בעיר חזקת פיתוי כל עוד לא הוכח ההיפך, כי גם בעיר יש אונס, אז אכן אמרתי לו לכתב, תבין מדובר לפי הפרטים שמסרה לי שזה בשעות מכולת, ובית מגורים משותף, בעיר חרדית, אם הייתה צועקת הוא היה בורח מכאן ועד להודעה חדשה, אז אני לא מאשים אותה אבל צריכים לקחת בחשבון את השיקול שלנו, שכאמור, מספיק שהוא יטען כנגדה שזה היה פיתוי זה יפגע בה קשות, את זה הוא לא פרסם רק בצורה חלקית, ואין מה לעשות זוהי דרכה של התקשורת.
יוצא אפוא, עמדתנו במקרים האלה, ברמה העקרונית ודאי שצריך להעביר למשטרה, להיפך, אני יכול להביך את העולם הלא דתי. בהלכה אם בן רואה את אביו נוסע כל פעם באדום ואומר לו אבל זה לא בסדר, אסור לנסוע באדום, והוא ממשיך לנסוע, לפי ההלכה אם הוא התרה באבא שלו עוד ועוד, ואביו לא שומע, מותר לו להתלונן במשטרה אפילו שזה אבא שלו. יקום האדם הלא דתי אשר קומם את הסערה נגדנו, ויאמר אם כך הוא היה מורה כמו שאנחנו מורים בעניין הזה, כי שם מדובר באב המשפחה, וכנראה יראו לטייח למרות סכנת נפשות וכו', אז זה דבר ברור שאצלנו השיקולים הם עניינים ופרטניים זה ברור, אבל מה לעשות יש כאן תקשורת מגמתית שא' מחפשת רייטינג, ב' היא מחפשת להוקיע את הציבור הדתי, ראיתי את הכותרת בידיעות אחרונות, מקריבי קרבנות, כלומר אנחנו הרבנים לכאורה מקריבי קרבנות, כי ע"י זה שאנחנו אומרים לא ללכת למשטרה כאילו זה שיטתי אצלנו שמורים כך, אנחנו מקריבי קרבנות נפגעים כתוצאה מאתנו. הרי הם מקריבים קרבנות, האישה הזו לאחר החשיפה הזו היא נגמרה, שלא לומר שמקריבים אותי כקרבן, שמקריבים את האחרות שירצו את העזרה שלי שעכשיו אהיה זהיר פי כמה, אלא מקריבי קרבנות בשביל הרייטינג שלהם לא בשביל יראת שמים, כלומר יש לנו תקשורת וולגרית, שאין לה אתיקה, לא מעניין אותה מכלום חוץ מעצמה, וזאת כביכול בשביל לתקן עולם. אבל הם גם קורעים קרע בחברה כי ע"י זה כאילו אומרים, אלה בני חושך-הדתיים והחרדים, ואלה בני אור ושוסעים שסע בחברה.
עכשיו כתוצאה מהדברים האלה, בעידן של ה-facebook וה-whatsapp וכו' כמה יקומו ויגידו כל מיני דברים קשים אודותיי מבלי לבדוק ולחקור וכל זה בגלל שיסוי. אז האם זו חברה שיכולה לפתח דיאלוג? לנסות להבין זה את זה? ראו גם ראו, אותה אישה באה, למדה ממני, למדתי ממנה, זה חיבור של עולמות, זוהי הפריה הדדית, שמועיל גם לקרבנות וגם לחברה בישראל. זו הדרך העולה בית אל.
אם התקשורת לא תרסן את עצמה ואינני מדבר כעת לרסן אותה ע"י חקיקה, היא צריכה לרסן את עצמה, אסור לפגוע בחופש הביטוי ע"י חקיקה, חייבת להיות לתקשורת אתיקה שתישמר, כי אם לא כן, כאמור, היא אשר מקריבה קרבנות ופוגעת בעניין עצמו שלכאורה לשמו היא פעילה. והדרך העולה בית אל היא בדרך של הידברות לשמוע זה את זה. יש הרבה מה ללמוד מתורת ישראל, אינני פועל בחלל ריק, אני בא בשם תורה, חכמה עם ערכי מוסר נפלאים ואדירים עם חכמת חיים, בשם זה אני בא ופועל ולא בשביל לקבל פרס, אינני מקבל על הייעוץ הזה כלום, כל יועץ אחר מקבל סכומים על כל ייעוץ ואני לא מקבל דבר, אלא חינם אין כסף רק בשביל טובת העניין. ולכן רק קצת הערכה וכבוד לעבודה רבנית שכזו.
והקב"ה יערה רוחו ממרומים ויסלק שנאת חינם מתוכנו ויערה בתוכנו אהבת חינם ויאיר עינינו במאור תורתו ונזכה בעז"ה יתברך להיות קודם כל אור לעצמנו ואח"כ אור לאומות העולם.